למידה בכיתת “חדר בריחה” מאת רחל יעקובי, ביה”ס גיסבורג האלון

למידה בכיתת “חדר בריחה”  (מאת רחל יעקובי, ביה”ס גיסבורג האלון )

“חדר בריחה” או בשמו הלועזי   Escape Room הוא חדר משחק שמדמה תרחיש סביב נושא מסוים. קבוצת משתתפים ננעלת בחדר כאשר היא צריכה למצוא את דרכה החוצה בזמן מוגבל וידוע מראש.

בפני המשתתפים מוצג סיפור מסגרת המעורר מוטיבציה והמשתתפים מתקדמים בו באמצעות פתירת חידות, שימוש ברמזים ושיתוף פעולה.

סיפור המסגרת ומימד הזמן, מזמנים מסתוריות וסקרנות ועל ידי כך יוצרים חוויה חיובית ומשמעות אישית.

דר’ עידית אבני ודר’ אברום רותם גורסים במאמרם “למידה משמעותית 2020 – טכנולוגיה מעצבת משמעות” שלמידה הופכת למשמעותית במצב בו הינה בעלת חשיבות,

ערך ומשמעות ללומד בהלימה לעולמו, לקוגניציה ולרגש שלו. בעצם התרחשותה היא מעצבת את מציאות חייו של הלומד, ומשפיעה על אישיותו, כישוריו, התפתחותו ועתידו (אבני ע. ורותם א.2013)

תנאים אלו מושתתים ברעיון של חדר בריחה ככיתת לימוד כאשר התלמידים מבצעים משימות לימודיות במקצועות השונים עם מטרה וזמן מוגדרים מראש שמאתגרות,

יוצרות שיתופיות מתוך עולם התלמיד, מאפשרות יצירת שיתוף פעולה ולכידות חברתית, המעניקה ביטחון, שייכות ורצון לתרום לקבוצה.

למידה באמצעות “חדר בריחה” מאפשרת לפתח את תפקודי הלומד במאה ה-21: חשיבה ביקורתית ויצירתיות (תפקוד קוגנטיבי), תקשורת ושיתוף פעולה (תפקוד בין אישי),

יצירת עניין ומוטיבציה (תפקוד תוך אישי). בעקבות הפעילות, התלמידים ממשבים את תהליך הלמידה באמצעות מחוון רפלקטיבי (תפקוד מטה קוגניטיבי)

על מנת לזהות ולהבין מה הושג ומה ניתן לשפר בלמידת עבודת הצוות בפעם הבאה.

דוגמא לשיעור חינוך בכיתה ח’ :

באמצעות משחק “חדר בריחה” התלמידים התנסו בהמשך לימוד הנושא “ממעורבות למצוינות”.

1. בתחילת הפעילות, הוצג סיפור מסגרת דמיוני ומאתגר בעל מיימד מסתורי עם מטרה מוגדרת.

2. התלמידים התארגנו בקבוצות.

3. כל קבוצה קיבלה חידות ורמזים כאשר עמדו לרשותם אביזרים כמו: עט אינפרה אדום, כדור ספוג מחורר, דפי חידות, צינורות.

4. נקבעה מסגרת זמן מראש לסיום הפעילות. היא הוקרנה על גבי הלוח.

5. חברי הקבוצה עבדו בשיתוף פעולה וכך מצאו את הקוד הנסתר – פרוש המושגים לערכים “נתינה” ו-“מעורבות”.