לכתוב ולצייר ירח שירים- שולמית ספיר-נבו 🌙 😊 🌛😍 ציורים וצילומים- אירית סלע גבורי

אירית סלע גבורי, יוצרת מדהימה, משוררת, ציירת וצלמת

תודה רבה לך, חברתי היקרה

על שהבאת לי את הירח על כל פניו, נופיו ועונותיו

בציוריך מלאי הקסם ובצילומייך היפהפים.

עכשיו המילים שלי מתרפקות באהבה על הצבעים שלך.

שולי ספיר-נבו

🌺🌸🌹🌼🍂🍃🍷😊😍🌙⭐️🌛

מחווה

מַה  אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ

בַּקּוֹל הַזֶּה

שֶׁאוֹר יָרֵחַ עֹושֶׂה  לְפָנַי

מַחֲוֶה רַךְ

וְרֵיחַ הַחִטָּה הַמִּתְאַוָּה בְּתוֹךְ גּוּפִי.

*מתוך הספר “שפת השוקולד”, הוצאת רמות- אוניברסיטת תל-אביב

על היין

עַל הַיַּיִן וִתַּרְתִּי מִזְּמַן

וְגַם עַל הַמַּנְגִּינוֹת

וְהָאוֹר הַיְּחִידִי בַּחֶדֶר

הוּא הָאוֹר הַכָּחֹל

אֲשֶׁר פָּתוּחַ כָּל עֶרֶב

מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל

כִּמְעַט כְּמוֹ הַיָּרֵחַ בַּחוּץ

וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כִּמְעַט

אֶת אוֹתוֹ אֶפֶקְט

אֲנִי סוֹלַחַת

בִּתְנַאי שֶׁאַתָּה הַלַּיְלָה

הַמְּטַפֵּס בִּשְׁבִיל הֶחָלָב

שֶׁל צַוָּארִי.

• מתוך הספר “אורות חניה”, הוצאת מעריב.

איך

אֵיךְ

אֶשְׁכַּח אוֹתְךָ?

חָקַקְתִּי שִׁמְךָ

עַל הַיָּרֵחַ

וְהוּא זוֹהֵר

מִדֵּי עֶרֶב

כְּקַעֲקוּעַ בְּמִצְחוֹ.

הוא ירקוד איתי

הוּא יִרְקֹוד אִתִּי הָעֶרֶב

וַאֲנִי אֶשְׁכַּח

מֻותָּר לִי לִהְיוֹת סִינְדְּרֶלָה

עַל אִי קָטָן

מֻותָּר לִי לִקְטֹוף חִיּוּךְ

מִפָּנָיו שֶׁל  יָרֵחַ

וּלְרַחֵף יְחֵפָה

וְיָפָה.

• מתוך הספר “קוראת בקפה” הוצאת צבעונים

בשלהי תמוז

מָה הָרַעַד הַזֶּה שֶׁאָחַז

בְּשִׁלְהֵי תַּמּוּז

וְהִשְׁפִּיל אִילָנוֹת

אֲפִלּוּ אוֹר הַיָּרֵחַ תּוֹעֶה

מָה הָרַעַד הַזֶּה בְּעָבְרו

וַעֲצֵי יַיִן מִתְנוֹדְדִים בְּפָנַי.

• מתוך הספר “שפת השוקולד” הוצאת רמות- אוניברסיטת תל-אביב

פעם בחודש

פַּעַם  בְּחֹדֶשׁ

לְלַיְלָה אוֹ שְׁנַיִם

תָּבוֹא יָרֵחַ מָלֵא

אֲנִי אֶלְבַּשׁ אֶת הַשָּׁמַיִם

וְאַתָּה תִּפְרֹם כּוֹכָבִים.

בשדה הקיץ

בִּשְׂדֵה הַקַּיִץ שֶׁלִּי

עוֹלֶה חָצָב רִאשׁוֹן

בְּאוֹר רַךְ

וְאִתּוֹ חֶרְמֵשׁ

יָרֵחַ

הַכֹּל שָׁקֵט

בִּשְׁעַת עֶרֶב זוּ

גַּם הַלֵּב

הַמַּקְשִׁיב לִפְעִימוֹת

הַסְּתָו

הַמִּסְתַּנְּנוֹת

וְיוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּיָדוֹ

לַעֲצֹר אֶת

הַגֶּשֶׁם.

אורות חניה

הַרְבֵּה אֲהָבוֹת הֶחְלַפְתָּ

מֵאָז

הִשְׁאַרְתִּי מָקוֹם לְאַחֶרֶת

הָאֵשׁ שֶׁלִּי עָבְרָה קְצוּבָה

הָאֵשׁ שֶׁלֹּא חָרְכָה בַּשָּׂדוֹת

הַרְבֵּה אֲהָבוֹת עָבְרוּ כָּאן

מֵאָז הִשְׁאַרְתִּי

אוֹרוֹת חֲנָיָה

חוֹלוֹת  בְּצֶלַע הַיָּם הָאָפֵל

בְּצִילָּם מַעֲשֵׂה כִּשּׁוּפִים

שְׁנֵינוּ מֻכִּים אוֹר יָרֵחַ כָּסוּף

עוֹשִׂים כִּסּוּפִים לְעוֹלָה

כּוֹרְתִים אֶת הַבְּרִית עַד אָנוּחַ

צֶלַע בְּצַלְעֲךָ.

חצות

סַפֵּר לִי

אֶת דֶּרֶךְ הַשּׁוּעָלִים בַּכֶּרֶם

שֶׁאֵין לָהֶם תַּמְרוּר

וּלְשׁוֹנָם וְרֻדָּה וַאֲרֻכָּה

וּמִתְחַלֶּקֶת

אִם חָמְדוּ אֶשְׁכּוֹל שֶׁל יַיִן

בַּחֲצוֹת.

סַפֵּר לִי

שֶׁלֹּא שָׂבְעוּ להתערסל

בִּידֵי הַגֶּפֶן הָרַכּוֹת

ובעיניהם הָאֲדֻמּוֹת

עוֹד מְשׁוֹטֵט יָרֵחַ עַרְמוּמִי,

סַפֵּר לִי

הַאִם יָשׁוּבוּ גַּם מָחָר

לַחֲגֹג.

זה תמוז

זֶה תַּמּוּז

הָהוֹלֵךְ

לְהִתְנַעֵר

מחֲטָאָיו הַמְּתוּקִים.

לֹא בֶּאֱמֶת

הרֵי יֵשׁ לוֹ עֵיני שֶׁזִּיף

אֲפֵלוֹת

וּמִלִּים אֲפַרְסֵק

הוּא מדִּיחַ אוֹתָהּ

עַד שֶׁתַּבְשִׁיל

כִּלְבָנָה

בֵּין מַצָּעָיו.

אל תוותר

אֲנִי הוֹלֶכֶת וְנֶעְלֶמֶת מִתּוֹךְ לִבְּךָ

כְּמוֹ לִקּוּי יָרֵחַ

שֶׁזְּמַן הָעֲנָנִים שֶׁלּוֹ

לֹא נִגְמַר

אִם תְּנַצֵּחַ הַחֲשֵׁיכָה

לֹא תּוּכַל לִבְרֹוא אוֹתִי מֵחָדָשׁ.

נתן לי

נָתַן לִי

מֶרְחָב

כְּמוֹ מִּדְבָּר

שָׁם אֶרְקֹד יְחֵפָה

עִם יָרֵחַ חִוֵּר

מְמִיסָה

אֶת הַלֵּב הַמָּלוּחַ

עָפָה

מעבר לזְּמָן

בו הָיִיתִי

צִפּוֹר גַּן עֵדֶן

שֶׁלּוֹ.

הוא יכול

הוּא יָכוֹל לְכַבּוֹת

אֶת הַכּוֹכָבִים

וְהַיָּרֵחַ

לְסַיֵּם אֶת כּוֹס הוויסְקִי הַמָּרָה שֶׁלּוֹ

הוּא יָכוֹל לִפְרֹם חֻלְצָתוֹ

וְלָתֵת לָרוּחַ לְלַטֵּף

אֶת חָזֵהוּ.

 אִישׁ לֹא נִמְצָא כָּאן

לִרְאוֹת

אֵיךְ חֲתוּלֵי הַבְּדִידוּת

מִתְגּוֹדְדִים

סְבִיבוֹ.

אל הירח

אֵל הַיָּרֵחַ

חָגַג אֶת יָפְיוֹ הַמֻּשְׁלָם

כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה סָגְדוּ לוֹ

אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב

חִזְּרוּ אַחֲרֵי לִבּוֹ

הַמְּרֹחָק

אַך

בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא

כְּשֶׁיִּהְיֶה קָטָן

וְצָנוּעַ

יֵרֵד מִמְּרוֹמֵי

הָאוֹלִימְפּוּס שֶׁלּוֹ

לְחַפֵּשׂ

אָהֲבָה.

אתה

אַתָּה הַמַּנְגִּינָה

אֲנִי מִלִּים

אַתָּה הַצִּפּוֹרִים

אֲנִי הָעֵץ

אַתָּה הַיָּם

אֲנִי הַסְּעָרָה

אַתָּה הַלַּיְלָה הַמֵּצִיף אֶלֶף כּוֹכָבִים

בְּמַעֲמַקֵּי גּוּפִי

אֲנִי יָרֵחַ מִשְׁתָּאֶה בְּחַלּוֹנְךָ.

• מתוך הספר “קצת ממה שאסור” , הוצאת רמות- אוניברסיטת תל-אביב

היית צריך

הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲצֹם אֶת עֵינָי

בְּיָרֵחַ  מָלֵא,

יוֹדֵעַ שֶׁבְּאוֹר הַזֶּה

לֹא אֶרְאֶה דָּבָר

זוּלָתְךָ.

הָיִיתָ צָרִיךְ לְחַכּוֹת

לְשָׁעָה שנרדמה

בֵּין מֵחוגֵי הָחוֹל

וְאֵין לָהּ

שְׁמִירָה.

הָיִית צָרִיךְ לִפְרֹם

כַּפְתּוֹר אֶחָד

כְּדֵי שֶׁלִּבִּי יָעוּף

וְאֶרְאֶה

כּוֹכָבִים.

אמרת

אָמַרְתָּ שֶׁתִּהְיֶה

יָרֵחַ מָלֵא כָּל הָחֹדֶשׁ

כְּמוֹ יֶרַח דְּבַשׁ

אֲבָל הדובה הַגְּדוֹלָה

חָמְדָה אוֹתְךָ מִמֶּנִּי

וְנָגְסָה כָּל עֶרֶב קְצָת.

בֵּין אֵיזֶה צַמְרוֹת עֲנָנִים

אֲטַפֵּס

לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ

לִפְנֵי שֶׁתִּפְשֹׁט

אֶת אוֹרְךָ.

בא

בֹּא

נַחְזִיר

לקוּפִּידוֹן

אֶת חֵץ הַזָּהָב שֶׁלּוֹ

אֲשֶׁר הֶחְלִיד

נְשַׁחְרֵר אֶת הַיָּרֵחַ

שֶׁלָּכַדְנוּ

עֵת

הָיֹה הָיָה לַיְלָה

בו דְּיוֹנִיסוּס שִׁכֵּר

אֶת כָּל חוּשֵׁינוּ

וְהָיִינוּ לִבְני

אַלְמָוֶת.

הייתי מוכנה

רָאִיתָ אוֹתִי מִתְמַלֵּאת בְּאוֹר

וְנִגְלֵית-

כַּלְּבָנָה

בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ.

הָיִיתִי מוּכָנָה לָרֶדֶת לָאָרֶץ

וּלְוַותֵּר עַל הַשָּׁמַיִם

בִּשְׁבִיל הַכּוֹכָבִים שֶׁל עֵינֶיךָ.

אני לא מבינה בשועלים

אֲנִי לֹא מְבִינָה בְּשׁוּעָלִים

רֹואָה מִבְּעַד עֵינֵיהֶם הַמְּזִיעוֹת

אֶת הַצִּפָרְנַיִם

וְלָכֵן עָזַבְתִּי

אֲבָל הוּא מִתְעַקֵּשׁ

סוֹחֵב אֵלַי יָרֵחַ בָּשֵׁל

וּלְאוֹרוֹ פּוֹרֵץ בְּמָחוֹל סוֹחֵף

עַד אֲשֶׁר יִפּוֹל

כַּמֵּת

אֲנִי לֹא

מִתְקָרֶבֶת עוֹד

לִשְׁמֹעַ אֶת לִבּוֹ הָעֵר

כְּבָר אָמַרְתִּי

אֲנִי לֹא מְבִינָה

בְּשׁוּעָלִים.

• מתוך הספר “אורות חניה”, ספרית מעריב

ירח מלא

יָרֵחַ מָלֵא

מִתְחַבֵּא בַּשְּׂמִיכָה

בָּהּ כִּסִּיתָ אוֹתִי

הַלַּיְלָה

עֵת יָדֶיךָ הִפְשִׁיטוּ

אוֹתִי

בּחֲלוֹמוֹת מְתוּקִים.

אל תלך

אַל תֵּלֵךְ

רָחוֹק

הִנֵּה הָפַכְנוּ לִשְׁנֵי כּוֹכְבֵי לֶכֶת

פַּעַם הָיִינוּ יָרֵחַ שֶׁל דְּבַשׁ

נוֹלָדִים מֵחָדָשׁ

בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ

וּמִתְמַלְּאִים לְאַט.

ירח מר

יָרֵחַ מַר

מַשְׁקִיף עַל חַלּוֹנוֹת סֻכַּר

שֶׁלֹּא יוּכַל לָגַעַת

הַלַּיְלָה מִתְכַּוֵּץ

לְפִסַּת נְיָר

אֲפֵלָה

שֶׁאֵין בָּהּ כּוֹכָבִים.

חצי ירח

חֲצִי יָרֵחַ

הִגִּיעַ

לַשָּׁמַיִם שְֶׁלִי

וְחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי הלַךְ אִתְּךָ

כְּשֶׁתַּחְזֹר

יָרֵחַ מָלֵא

יָאִיר אֶת יוֹמִי.

היה לנו ירח

הָיָה לָנוּ  יָרֵחַ-

 סֻכָּרְיָה עַל מַקֵּל

פוררנו אֶת גַּרְגְּרֵי הָאוֹר

עַד תֹּם

נוֹתַר רַק

מַקֵּל הָעֵץ.

ירח חיור

יָרֵחַ חִוֵּר

בְּרֶבַע הַשָּׁמַיִם

מְבַקֵּשׁ שֶׁאֹהַב אוֹתוֹ

גַּם בַּיָּמִים

שֶׁהוּא אֵינוֹ שָׁלֵם

עִם עַצְמוֹ.

רוצה לגעת

רוֹצָה לָגַעַת

בְּצַמֶּרֶת הָעֵץ

בְּצַמֶּרֶת הֶעָנָן

בְּצַמֶּרֶת הַיָּרֵחַ

בְּצַמֶּרֶת הָאַהֲבָה

בְּכָל מָה שֶׁרָחוֹק

מִדַּעַת.

אל תמהר לתת לי

אַל תְּמַהֵר לָתֵת לִי

יָרֵחַ מָלֵא

בְּעֶרֶב אֶחָד

תֵּן לִי לְגַלּוֹת

כָּל פַּעַם קְצָת

מְאוֹרוֹ.

ערב אחד אירית שלחה לי ירח בצבעים

.ובאותו ערב שלחתי לה ירח במילים 

😍🌙⭐️🌛

לאירית סלע גבורי

הַשִּׂיחִים

הַמָּיִם

והיאוריות

צִפּוֹרֵי הָאוֹר

וַחֲתוּלוֹת הַלַּיְלָה

מְחַכִּים לָה

הִיא מַכִּירָה אֶת כֻּלָּם

וְהֵם מַכִּירִים אוֹתָהּ-

מַלְכַּת הַיַּרְקוֹן

אֲפִלּוּ הַיָּרֵחַ קָבַע אִתָּהּ

פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ

וְיוֹרֵד מִידֵי פָּעַם לִרְאוֹתָהּ

בְּשׁוּלֵי הַנָּהָר.