שוברי שגרה בהוראה

מאמרים קמים לתחייה!

כל תלמיד מקבל העתק מהכתבה, מטרת הלמידה, לקרוא בין השורות – להבין למה הכוונה, להסיק מסקנה, לחשוב באופן בקורתי על “העובדות” שמוצגות, לדעת כיצד ואיפה ניתן ללמוד מושגים משלימים,  ובמיוחד להינות ולא לפחד ממאמר!

דוגמא, מתוך קריאת מאמר על מקור התבלינים: התלמידים התבקשו לשאול שאלות, גם אם לדעתם הם יודעים את התשובה.

שאלות שעלו: מה זה “הספירה?”, מה עושים ארכיאולוגים?, מה הוא מיתוס?  מה הם הירוגליפים? למה מתכוונים ב”ארומה”? אוריינט?

בפסקה אחרת : “שמות מקומות שהופיעו בקטע”, בהמשך, ניסינו לאתר אותם במפת עולם, וכך הבנו מהו מושג ה”אוריינט” האם הביטוי מתאים בכל מקום ? היכן נמצאות היום בבל, נינווה, קרתגו? מהי דרך המשי?

עוד משימה: מנה תבלינים שהופיעו בפסקה, האם אתה מכיר אותם?

הבאנו את התבלינים לכתה, הרחנו אותם, טעמנו, הכנו תה ואפילו בישלו איתם, במקביל, מצאנו סרטים רלבנטיים, באופן זה הכתבה קמה לתחייה. 

ענת גור ריוה

מה זה מזה?

איך מניעים חשיבה יצירתית? איך מעוררים את הסקרנות? איך לומדים לשאול שאלות?

“מה זה מזה” הוא תרגיל איתו אנו פותחים את הפעילות בכל שבוע

בתרגיל זה אנו מביאים חפץ כלשהו, שואלים עליו שאלות, ומנסים לחשוב על שימושים אפשריים המתאימים לו. בחיפוש אחר תשובה נמשש, נשער, נדמיין. במהלך השיעורים אנו ממשיכים באותה הרוח, מעלים שאלות ומחפשים כיווני חשיבה רבים. לא תמיד אנו מגלים את התשובה ולעיתים השאלה ממשיכה להדהד גם אחרי הלימודים, חוזרת אתנו הביתה.

התרגיל לא חייב להיעשות עם חפץ כלשהו, הוא יכול להיעשות גם עם תמונה, קטע וידאו, קטע קול, קטע קריאה וכ”ו.

העיקר : לשאול שאלות, לעורר סקרנות, להפעיל את הדמיון ולהנות מהתהליך.

התרגיל פותח ע”י ד”ר אלעד שגב, ואודליה כהן-אופנהיים כפעילות מושותפת לתוכנית המצטיינים של רמה”ש

שחמט והמציאות היומיומית

ללמד שחמט יש מגוון דרכים , והמשחק הוא מספיק עשיר ומעניין כדי להרכיב עליו תאוריות , שיטות , טכניקות משחק , אסטרטגיות , טקטיקות ועוד. אך ניתן להשתמש בשחמט מלבד היותו משחק מוגדר, גם ככלי עזר הממנף אותנו לגעת בנושאי היום, כלי למימוש אנלוגיות מהעולם האמיתי לעולם הדמיון.

הנה כמה דוגמאות :בפורים – בניגוד להיותו משחק חשיבה ללא מזל , עצם מושג הגורל המאפיין את פורים הוביל אותי לחשיבה של שחמט עם קוביה. קיימתי התאמה בין מספרי הקוביה לכלי השחמט ויצרתי חוקים אלטרנטיביים שיאפשרו למשחק להתנהל ושיחקנו שחמזל ! ( שחמט עם קוביה )

בחנוכה- דיברנו על המיתוס של מעטים מול רבים. ובחנו אותו על לוח השחמט ובזמן המשחק עצמו.

ביום העצמאות , השתמשנו בכלי השחמט, בלוח ובקופסאות המשחק כדי לייצג את סמלי החג.
כאן באה לידי ביטוי ההדרגתיות בין שלוש המשימות: דגל המדינה, סמל המדינה, נושא חופשי ביום העצמאות.

תרגילים פותחו על ידי עזי לוי

בכל תחילת שיעור הכיתה מתיישבת במעגל והשיעור מתחיל בסיפור של התלמידים על משהו טוב וכיפי שעבר עליהם בשבוע שחלף.

זה יכול להיות סרט עם סבתא או הכנת עוגיות שוקולד או לטעום פעם ראשונה סברס.

המטרה היא לתרגל עם התלמידים וללמד אותם למצא את החיובי והמרענן גם ביום יום השיגרתי.

תרגיל הפותח על ידי לירון בן ששון – מורה לתיאטרון

איך לגרום לילדים להבין באמת איך אדי מים הופכים לענן?

כיצד ללמוד לחשוב על הדברים שסביבנו בצורה אנליטית שלב אחרי שלב או במקרה שלנו טיפה אחרי טיפה?

שיעור זה בנוי מפתיחה הכוללת שאלות הנוגעות לעליית אוויר, איך עולה בלון פורח לאוויר? מהו ענן? ומה ההבדל בין לחות לענן?

ומשם התלמידים כבר בונים שלב אחרי שלב, מתוך המון היגיון לוגי, את התהליך המוביל להיווצרות ענן תוך הסברים והכי חשוב באמצעות יצירת ענן בתוך בקבוק בהנחייתם.

והכי חשוב, בסוף אפשר להכין ענן בבקבוק.

התרגיל פותח על ידי: גיא מור

לחפצים שנמצאים במרחבי העבודה שלנו קימים שימושים מובנים מאליהם, הם נמצאים במקומות ברורים ומוכרים ואנו משתמשים בהם בהתאם לתפקידם, אופיים וצורתם

תרגיל יצירתי בעזרת חפצים

ראשית על התלמידים להסתובב בחלל ולאסוף כמה שיותר חפצים ולערום אותם במרכז ומכאן היתן לחלופין לתת לכל קבוצה להמציא כמה שיותר שימושים לחפצים הנבחרים.

או לתת לכל ילד להשתמש בחפץ באופן שתואם את צורתו אך לא את שימושו המקורי. משום שמדובר בשיעורי תיאטרון, אנו מציגים את השימוש בחפץ במסגרת סיטואציה תואמת מבלי לומר את שמו של החפץ המחופש.

לדוגמה: אם בחרנו להשתמש בחישוק כמסגרת של מראה, על המציג לעמוד מול ה”מראה”, להביט בה, לבחון את השתקפותו, להסתרק, לצחצח שיניים וכו… ניתן גם להוסיף טקסט: “כמה שאני יפה היום, פשוט מושלמת”…

התרגיל הוצע ופותח על ידי: ערן לאור

אחד הדברים שחשובים לי כמורה, זה לתת לילדים לחוות למידה שמאפשרת להם התנסות מתמדת, ביצוע תצפיות, העלאת שאלות והסקת מסקנות שמעלות שאלות נוספות וזה בדיוק מה שנוכחותם של בעלי החיים מאפשרת. לכן לשיעורי זיאולוגיה אני מקפיד להביא עימי בעלי חיים. הילדים חוקרים, מתצפתים וכך לומדים בעזרת התנסות מתמדת, משחקים ושיתופי פעולה קבוצתיים

ירון גרינברג

הדגש בלמידה אצלי הוא לעצור ולהתבונן.  כשמסתכלים מגלים עולם ומלואו,  גם בחצר המרכז.

בשיעור “מיהו חרק?” ילדי התוכנית למדו להגדיר חרקים, לזהות אותם (בשמות) לאסוף (ולשחרר כמובן) ולהשתמש בציוד מדעי.

ילדי ישראל מכירים כיצד נראים פיל וזברה, שאותם הסיכוי שנראה בטבע הישראלי שלנו אפסי, אך את מגוון המינים המקומי מעטים מכירים.

אודליה זיו 

בניית מכונת רוב גולדברג

מכונת רוב גולדברג היא מכונת-דומינו, בה תנועה של חפץ אחד בתחילת המסלול גורמת לחפצים אחרים להתגלגל, ליפול או לשגר מגוון חפצים אחרים בסדר שהתלמידים קובעים מראש

אנו מביאים לתלמידים מגוון חפצים (חוטים, סרגלים, גלגלים, כדורים, סלים וכל דבר שניתן להעלות על הדמיון) ומבקשים מהם לבנות מכונה גדולה שמסתיימת בהפלת אבן דומינו שאנחנו הצבנו. ניתן גם לערוך תחרות בין כמה קבוצות ולתת נקודות לשלבים מקוריים במיוחד

התרגיל הוצע ופותח על ידי: אורן מטר