מגמות בשוק העבודה הישראלי

שוק העבודה בישראל נמצא בתהליך של מעבר מכלכלה מסורתית, המבוססת על תעשייה וייצור, לכלכלה המבוססת על טכנולוגיות מידע ושירותים מודרניים.

עד כמה המדינה והעובדים מוכנים לשינוי זה?

כדאי לעובדים בישראל להשתלב במקצועות שיוסיפו להתקיים גם בעוד עשר שנים.

אחת התוצאות המתלוות להתפתחותו של שוק העבודה המודרני היא שחלק ממשלחי היד נתונים בסיכון לאוטומציה. פירוש הדבר שבמשלחי יד אלו רבים הסיכויים שבני אדם יוחלפו במכונות או במחשבים. כדי להתכונן לשוק העבודה העתידי יש לעודד עובדים לעבור ממשלחי יד הנתונים בסיכון גבוה לאוטומציה למשלחי יד בתחומים שבהם הסיכון לאוטומציה נמוך.

האם גם המקצוע שלכם בסיכון? צפו בסרטון קצר המסביר אילו סוגי מקצועות נמצאים בסיכון גבוה לאוטומציה.

מגמת המעבר ממקצועות בסיכון גבוה למקצועות בסיכון נמוך כבר נמצאת בעיצומה.

באופן כללי שיעור העובדים במשלחי יד בסיכון גבוה לאוטומציה נמצא בירידה בשנים האחרונות, אולם המגמה ניכרת פחות בקרב ערבים ועולים חדשים מאשר בקרב יהודים שאינם עולים.

נתבונן בכל אחת מהקבוצות בנפרד.

שיעור הנשים העוברות ממשלחי יד בסיכון גבוה למשלחי יד בסיכון נמוך הוא גבוה יותר מאשר בקרב גברים.

מגמה זו נובעת משתי תופעות המתרחשות בד בבד. בשנים האחרונות חלה עלייה בחלקן של נשים העובדות במקצועות אקדמיים, הדורשים מיומנות גבוהה ונמצאים בסיכון נמוך לאוטומציה. לצד זאת , חלה ירידה בשיעור בעלי המקצועות הפקידותיים (נשים, בדרך כלל), היות שבמשימות פקידותיות רבות כבר החל תהליך של אוטומציה. התהליך בא לידי ביטוי, למשל, בסגירת סניפי בנקים, במיקור חוץ של שירותי מזכירות ובשימוש בתוכנות מחשב לניהול משרד.

שיעור גבוה יותר של ערבים עוברים למשלחי יד בסיכון נמוך לאוטומציה.

חלה ירידה בשיעור הערבים העובדים בתחומי התעשייה והייצור – משלחי יד הנחשבים לנתונים בסיכון גבוה לאוטומציה. בד בבד חלה עלייה ניכרת למדי בשיעור הערבים העובדים בתחומי המכירות והשירותים – משלחי יד המוגדרים בסיכון נמוך יותר.

רבים מהעולים מועסקים כעובדים בלתי מקצועיים בתחומים בסיכון גבוה לאוטומציה.

עולים רבים אינם שולטים היטב בעברית, והשכלתם האקדמית אינה מתאימה לשוק העבודה הישראלי. בשל כך, רבים מהם מועסקים כעובדים לא-מיומנים בתחומים כמו ניקיון ושמירה. ואולם בקרב הנשים העולות ניכרים שינויים מהירים יותר במשלחי היד בהשוואה לגברים, ולכן יש להן סיכוי רב יותר לעבור למשלחי יד שהם מכניסים יותר ומצויים בסיכון נמוך יותר לאוטומציה.

תחום התעסוקה אינו הגורם החשוב היחיד בשוק העבודה המודרני בישראל – גם ההשכלה חשובה.

השפעתה של רמת ההשכלה של העובדים על משכורתם גדולה כיום יותר מבעבר: שנות השכלה רשמית רבות יותר מביאות לעלייה בשכר השעתי הממוצע. פער השכר השעתי בין בעלי 18 שנות לימוד (המקבילות לתואר שני) לבעלי 12 שנות לימוד (המקבילות להשכלה תיכונית או לתעודת בגרות) היה בשנת 2014 כ-35 אחוז בקרב גברים וכ-40 אחוז בקרב נשים – גבוה יותר מכפי שהיה ב-2003.

התרחבות פערי השכר.

פערי השכר התרחבו בשל הקיטוב שחל בשוק העבודה: גידול בחלקם של בעלי שכר גבוה ושל בעלי שכר נמוך, וירידה בחלקם של בעלי שכר ברמות ביניים. העלייה בחלקם של בעלי שכר נמוך נובעת מכך ששיעור גבוה יותר מבעבר של עובדים בעלי מיומנויות נמוכות, שבעבר הסתמכו על תמיכת מערכת הרווחה, נכנסים לשוק העבודה ומרוויחים שכר נמוך יחסית. בה בעת, יותר עובדים צעירים שנכנסים לכוח העבודה משכילים יותר מבעבר ומשתכרים שכר גבוה יחסית. עקב שתי המגמות הללו, המתרחשות בד בבד, פערי השכר בולטים יותר מאשר בשנים קודמות.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

לחקור. לשנות.

מחקרי מרכז טאוב כוללים מידע מעמיק נוסף על שוק העבודה בישראל, וגם על תחומי הבריאות, הכלכלה, החינוך, התעסוקה והרווחה.

תמונות

עמוד עשר: hoyasmeg via Visual Hunt / CC BY