הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁל תּוֹם

לְתוֹם יֵשׁ אֶצְבַּע מְיֻחֶדֶת,

אֶצְבַּע שֶׁיּוֹצֶרֶת חַיּוֹת.

אִם תַּהַפְכוּ אֶת הַדַּף

תּוּכְלוּ בְּקַלּוּת לִרְאוֹת:

כֶּתֶם קָטָן שֶׁל צֶבַע

הָפַךְ אֶצְלָהּ לְפַרְפַּר.

כֶּתֶם שֵׁנִי לְקִפּוֹד

וּשְׁלִישִׁי לְעַכְבָּר מְאֻשָּׁר.

כֶּתֶם נוֹסָף הוּא דָּג

וְאַחֵר הָפַךְ לִוְיָתָן.

הַבִּיטוּ אֵיךְ הוּא מִשְׁתּוֹבֵב

בְּחֶבְרַת חֲבֵרוֹ הַקָּטָן.

יֵשׁ לְתוֹם אֶצְבָּעוֹת נִפְלָאוֹת

וְדִמְיוֹן פּוֹרֶה וּמְיֻחָד.

נַסּוּ גַּם אַתֶּם וּרְאוּ –

זֶה מִשְׂחָק מַמָּשׁ נֶחְמָד…