אמנון אגדה חיה בועטת /צוות יוצרים בצוותא

אמנון

מהרגע שהיה לי לעונג להכירך

מצאתי איש שובה לב

מצחיק ושנון בטירוף ( איזה תענוג לילדים שאתה מלמד)

מצאתי כי גם כשיש לך מטרה מסוימת

אתה עף עליה ועושה הכל כדי שתתממש

מרשים ביותר

הינך בהחלט איש אשכולות.

ריק אסדון – ליבוביץ.

לתאר את אמנון במילים

זה פשוט משימה לגאונים

כי רק גאון יכול להתמודד 

עם שטף המילים 

הצחוקים הכאב 

הנמצאים אצל אמנון 

בלב.

לא פעם חשבתי 

מה הוא סוד קסמו

ומה שגיליתי שאין שום סוד

הוא הכי אמיתי שיש 

אם במקרה נתקלתי בכל בעיה

אמנון היקר אליך פניתי 

עצה או סיוע בקשתי

אתה לא מהסס, מסייע באהבה.

אם חיפשתי פתרון

אמצא אצלך רעיון

ואתה תבוא תציע לעמוד בראש

להניע את הגלגלים בלי לחשוש. 

ואם יש לי חבר 

שאליו מתחבר,

חבר שיקר לי מפז

חבר כאבן טופז.

אמנון אוהב 

מכל הלב.

אוהב אשר דיין.

רוצה לכתוב קצת על חבר משותף שלנו ,

אמנון יוגד, כולנו יודעים שהוא כותב שירים יפים וחוטא ( או שלא)

בכתיבה

אבל מה שכמעט אף אחד לא יודע ,זה ,

איך מרגיש אדם רגיל מהישוב

שפתאום חבר עושה ספר ומצרף בספר תמונות שהוא הוא צילם

ועוד מקבל קרדיט בהתחלת הספר .

זו הרגשה שמאד קשה לתאר במילים

( בטח לא לאחד שלא כל כך יודע לכתוב – אני טוב רק בקריאה )

זה מרגש וזה מביך וזה מרומם את הנפש

וקצת הכל מתערבב ביחד וזה עושה הרגשה ששום דבר לא ידמה לה .

זה קורה בפעם הראשונה ובשניה ובשלישית וכן הלאה ,

זה מה שאמנון גורם לי להרגיש ,

על כך יש לי תודה גדולה עבורו ואהבה ענקית .

עמי ורדי

לאמנון

הכרתי אותך לראשונה בערב בבית “היוצר “

והעלית חיוך על שפתיי

הותרת בי רושם קסום וחשתי שרכשתי לי חבר נאמן

ושמחתי שערכת לי את הספרון עם השירים .

לכן אגיד רק עוד מילה

אתה חבר ואיש מקסים סבלני ותבורך על כל פועליך ומעשייך .

ממני איריס לוי בהוקרה

אמנון  / דורית לוי

עולמנו –   ככדור בדולח
יש אנשים  –  המופיעים
גורמים לנו -להרגיש מיוחדים
אמנון  הוא-  אחד מהם
מעודד מפרגן -מקדיש מזמנו

יש אנשים
שנכנסים- לחיינו בסערה
וגורמים- לרעידת אדמה

אך  אמנון – הוא  איש  אשכולות.

ללא כל –  ניסיונות לשינויים
מבלי  לקטום  -תעופת   כנפיים
יתן  לך לגדול -ללבלב ולהפנים
והחשוב – באמת.

אמנון – חבר אמת.

זכויות שמורות לדורית לוי©

אמנון יוגד, 400 ספרים לאמנון יוגד, הסופר הסדרתי שלנו, אצלנו ב OURBOOX 400 ברכות לך על כל ספר שלך שנולד.

אין נושא שהוא לא כותב עליו, אין מילה שהיא אסורה בפניו.

הוא בועט, מלטף, מתגרה, מעצבן, מתעצבן ,פרובוקטיבי, אמביוולנטי אוהב, אירוני, מבקר, מציץ, מרגיז, מתעלה, מתגעגע, כואב, ממריא, מתרסק ושוב מחפש, מוצא, מאבד, מוותר, נלחם וכו’, וכו’, וכו’…

ספר אחר ספר הוא מוציא את סיפורי חייו, נשמתו, מחשבותיו ,רגשותיו, דעותיו, חלומותיו. הוא לוקח את החופש המוחלט שיאפשר לו להגיע להיכן שרק ירצה, מעבר להכרה, בתוך המציאות, מעבר לכל גבול, וגם מעבר לדמיון. אתה קורא אותו, ולפעמים אתה בכלל לא מבין מה הוא רוצה, ואפילו על מה הוא כותב. אתה קורא אותו ולפעמים הוא שקוף, חשוף, פגיע נותן לך לראות את ציפור נפשו המתחבטת, השרוטה, הבוכה המתרגשת, המייחלת כל כך לאהבה. אתה קורא אותו ופוגש שלל דמויות מוכרות , ידועות, דמיוניות – עולם מגוון של אנשים אירועים ונופים. אין מקום שהאיש הזה לא הגיע אליו במילים שלו.

בְּמִלּוֹתָיו הַמְּרַתְּקוֹת עִם הַזְּמַן, גִּלִּיתִי אִישׁ שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת וּמַאֲמִינָה

שֶׁהַהַגְדָּרָה הֲכִי מַתְאִימָה לוֹ תִּהְיֶה “אִצְטְרֻבָּל”.

אִישׁ שֶׁבְּכָל שְׁכָבוֹת נַפְשׁוֹ מֻצְפֶּנֶת עוֹד תְּכוּנָה עֶרְכִּית

כָּזוֹ הַמְּעִידָה עַל הֱיוֹתוֹ חָבֵר רָגִישׁ, מָסוּר וְנֶאֱמָן מְאַחֲרִים.

כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אָז אִם יַסְכִּים לִכְתֹּב אִתִּי דּוּאֶט,

עֲדַיִן לֹא אָחֲזָה יָדִי בָּעֵט.

תְּשׁוּבָתוֹ הַמִּיָּדִית הָיְתָה כָּל כָּךְ מְרַגֶּשֶׁת וְיָפָה

שֶׁהֵבַנְתִּי מִיָּד כִּי הוּא הָאִישׁ אִתּוֹ אֲנִי רוֹצָה

לֶאֱסֹף וּלְאַגֵּד בַּסֵּפֶר אֶת כְּתִיבַת שִׁירָתִי,

אִתּוֹ אֲנִי מוּכָנָה, לְהָעִיז

וְלִהְיוֹת עַצְמִי.