קבב רומני

נקבעה לי פגישה במסעדה רומנית בבני-ברק. לא שאני מסתובבת בעיר החרדית הזו. אין לי מה לחפש בה. אבל האישה שביקשה להיפגש איתי לא רצתה להיפגש עמי בתל-אביב או ברמת-גן. דווקא בבני-ברק. באתי לפגישה וציפיתי לראות את טלי. היא אמרה שהיא תזהה אותי. כי היא מאוד מפוזרת ומאוד לא החלטית בבחירת בגדיה. ואין לסמוך על מה שהיא תלבש לכבוד פגישתנו.

סקרתי את היושבים במסעדה. אברכים מבית תלמוד-תורה מצד ימין סעדו את לבם. במרכז המסעדה ישבו שלוש נערות חילוניות. לפי הלבוש ידעתי שהן לא חרדיות. גם קול צחוקן שהתפזר בחדר היה רענן וזכה להנפת ראשי הסועדים.

בחורה צעירה נכנסה. משקפי שמש עגולות כיסו היטב את עיניה. שערה הארוך היה קלוע בצמות דקיקות ושזור בחרוזים צבעוניים. לפי מבטיה לצדדים הבנתי שהיא מחפשת מישהו. בבטחה רבה צעדה אל עבר שולחני. מכנסי הג’ינס הצמודים היו בגזרה נמוכה מאוד ממותניה. רזונה ניכר מאוד. על חלקו העליון של גופה עטתה חולצה מכווצת שגילתה לעין כל רואה כתפיים חשופות שזופות.

“מישהו אמר לי, שאת אוספת סיפורי אהבה. אז יש לי סיפור לא שגרתי בשבילך…אני אוהבת את עצמי יותר מדי.”

“למה הכוונה? אולי תסבירי לי.”

מלצר ניגש אלינו עם התפריטים. בחרתי סלט כבד קצוץ כמנה ראשונה ופלפל ממולא עם קבב רומני שהזכיר לי את הילדות שלי. טלי בחרה  במנה הראשונה בפשטידת ממליגה ובמנה שניה בצ’יפס וקבב.

.”את בטח תוהה, למה קבעתי איתך במקום הזה?”

“אני אוהבת אוכל רומני. היה לי חבר רומני. אני חושבת האוכל הכי טעים בעיני, זה אוכל רומני.”

“את לא מכירה סוגים אחרים של אוכל אחר?” היא הביטה בי ואמרה:”אני מכירה אבל אף פעם לא אכלתי משהו אחר. אני יכולה להגיד לך שמות של מאכלים שונים, אך ממש לאכול אותם לא אכלתי בחיים שלי. מי יכול להרשות לעצמו לאכול מאכלי גורמה. אני בדרך כלל אוכלת לבן אחד בשבוע. וכל יום אם יש לי כסף אני יכולה להרשות לעצמי להתענג על ממרח שוקולד של “השחר”. למה זה הממרח הטוב ביותר שאני מכירה ואוהבת. ” אחר-כך עצמה את עיניה והתענגה על האוכל. כל ביס שלה מהקבב הראה עונג אמתי. אחרי שסיימנו לאכול היא החלה לספר לי את סיפור אהבתה.”נשרתי מבית-ספר. הייתי תלמידה לא מי יודע מה. ללמוד לא אהבתי. אבל איך שהתפתחו לי הציצי. הפכתי להיות אישה. הבחורים בשכונה החמיאו לי כל הזמן. בגיל שתים – עשרה וחצי איבדתי את הבתולין שלי. זה היה עם  אדי החצרן של בית-הספר. אדי היה קונה לי בגדים יפים והרבה אוכל. הייתי רעבה מאוד באותה תקופה. גם ברחתי מהבית. אדי מצא לי חדר בשכירות.

הרבה כסף היה משלם על החדר הזה. עד שיום אחד שכח להביא לי אוכל. ואני יצאתי החוצה לחכות לו ליד בית-הספר. כשהוא ראה אותי. הוא לא אהב שבאתי אליו לעבודה שלו. הוא לקח אותי בכוח לדירה ואמר לי שאין לו כסף להחזיק את השכירות וגם לקנות לי אוכל. אני בכיתי שלא אכלתי כמה ימים וזה לא עניין אותו. הוא השכיב אותי על המטה ואנס אותי כל פעם מחדש. הוא כלא אותי בדירת החדר. ואני הייתי כל-כך רעבה., שלא ידעתי מה לעשות עם הרעב הזה שלי. היו לי כאבים בבטן. בכיתי וצרחתי מכאבים. המקרר היה ריק. בברז היו מים לא נקיים במיוחד. התחלתי ללטף את עצמי . נגעתי באיברים שאדי אהב לגעת בי. כשהוא נגע בי הרגשתי שנעים לי. עכשיו הייתי לבד וכדי להשקיט את הכאבים הפיזיים שלי התחלתי לאונן. גיליתי שאני מגיעה לאורגזמה אפילו יותר טובה ממה שאדי היה גורם לי. כל פעם שהייתי רעבה ואדי לא היה מגיע אלא רק מבטיח שהוא בדרך, הכאבים של הבטן הרעבה והראש המסתחרר היו באים. אז שיחררתי את אצבעותי והן עשו בשבילי את כל העבודה. ככה הייתי נרדמת. אדי פעם אחת מצא אותי ישנה. את האמת עשיתי את עצמי.

איך שנכנס לשירותים גנבתי לו את המפתחות ויצאתי מהבית הזה לא בשביל לחזור. נעלתי את אדי בפנים. שיתפגר ! הרעב. הרעב תמיד היה מציק לי. לא ידעתי מה לעשות. כשהרמתי את היד בכביש, עצרה לי מכונית. הדבר היחיד שיכולתי להציע היה הגוף שלי תמורת אלף שקלים. בשביל עשר דקות הרווחתי סכום גבוה. ככה התחלתי לעבוד במקצוע העתיק בעולם. מאז אותה הרמת יד. אני עובדת. בזכות העבודה שלי, יש לי איפה לשים את הראש בלילה.  אני יודעת מה טוב לי. את הגוף שלי אני הכי אוהבת. בזכותו יש לי כסף בבנק. יש לי דירת חדר משלי עם אמבטיה וקרמיקה מצויירת. את העבודה שלי אני עושה רק בבתי- מלון, שמה הכי נקי. אלי הביתה אף אחד מהקליינטים לא נכנס. היה איזה בחור אחד שחשב אותי לשפוטה שלו. אבל המסכן לא ידע עם מי הוא מתעסק. היה שולח אלי בריונים להפחיד אותי , שאם הגעתי למלון מנדרין ליד תל-ברוך הרי שזו טריטוריה שלו והוא רוצה דמי חסות על השטח.

קבעתי במקום הזה עם הבחור. אמרתי לו שכדאי לו להגיע לבד. והוא כמו טיפש השאיר את שומרי ראשו באוטו ובא אלי. כמו שהוא רואה אותי. הוא נדלק. “את בחורה יפה, אעשה אותך מלכה…” ואני לא סובלת דיבורים כאלה אמרתי לו:”לפני שאתה הופך אותי למלכה, תלמד קודם לכבד אותי. תעשה כל מה שאני מצווה עליך. והוא זחל בשבילי על ארבע. ליקק אותי בלשונו. מצץ את פטמותי. הרגשתי את הבערה בתוכו. אך איבר מינו היה קטן להחריד. בלשוני ליקקתי אותו רק שיגיע לזקפה. אך שום דבר לא הועיל. ליפפתי אותו בידי המוקרמת בקרם אגסים. הניחוח שהיה בחדר הלהיב אותו, אך איבר מינו לא הזדקף. גלים של חום וקור סיחררו אותו. “אם אני גומר עכשיו, את מקבלת ממני חמשת אלפים דולר ותואר של מלכה. אני לא אפריע לך.” מה אני אגיד לך. עבדתי על הבחור איזה שעה עד שהחל להשפיך החוצה זרזיף של זרע. הוא נרגע. ועמד במילה שלו כמו גבר.  מאז אף אחד לא מציק לי. אף אחד לא מבקש דמי חסות.  ברחוב ובכביש קוראים לי המלכה ואני בבית קוראת לעצמי טלי, כי השם מצא חן-בעיני. איך שרואות אותי הפרוצות המזדקנות, הן מביטות בקנאה:”הנה באה השרמוטה. אם היא בשטח אין לנו פרנסה.” אני באה לביקור קצר מחלקת להן הוראות ואת הרווחים  משאירה להן לפחות פעמיים בשבוע, למה צריך להביא אוכל לילדים שלהן.

אני יודעת מה זה רעב. עכשיו כבר לא. אני כמעט מסודרת. שתדעי לך אני מתה על הגוף שלי. על הציצי הטבעיים האלה המזדקרים אליך בחוצפה ישראלית ועל הכוס הזה שנותן לי שפע של פרנסה. אין לך מושג כמה הגברים שלי אוהבים את גופי. משוגעים עליו בדיוק כמוני. אני יודעת שציפית לסיפור אהבה. אך הסיפור שלי, אמרתי לך כבר, סיפור אהבה לא שיגרתי. גופי ממלא אותי באדרנלין כל פעם כשאני צריכה לצאת לעבודה עם אדם מכובד.”