ירושלים

שכונת מונטיפיורי היא שכונה בתל אביב המשתרעת בין מרכז עזריאלי בצפון ובין רחוב יצחק שדה בדרום, ומנתיבי איילון במזרח עד לרחוב המסגר ולדרך בגין במערב. השכונה הוקמה בשטחו של פרדס מונטיפיורי שהיה הפרדס הראשון בארץ ישראל שניטע וטופל בידי יהודים. שכונה הוקמה כשכונת מגורים עצמאית וירוקה ונודעה תחילה בשם “גנניה”. ביוני 1943 צורפה לעיר תל אביב[2] ונסללו בה כבישים ומדרכות. כן הוחלו בה כל החוקים שהתקיימו בתל אביב, בהם חוק שהגביל את דמי השכירות בשכונה[3]. בשנות ה-50 וה-60 התפתח אזור תעשייה מדרום לשכונה[4] ועם הזמן נכנסו מוסכים, מפעלי תעשייה זעירה לתוך השכונה ואף מכוני ליווי והימורים, למורת רוחם של חלק מתושבי השכונה[5], אשר דרשו הגדלת אחוזי הבנייה במגרשים כדי למשוך לשכונה דיירים אמידים שיבנו ווילות ורבי קומות[6]. משנת 1966 התלבטה העירייה בשאלה האם להפוך את השכונה כולה לאזור תעשייה או לקבוע בו חלק למגורים וחלק לתעשייה[7], כאשר הנטייה הייתה להגדירה באופן רשמי כאזור תעשייה[8]. בתחילת שנות ה-70 הוחלט לקדם תוכנית מעורבת שכללה מגורים לצד מלאכה זעירה, לפחות לתקופת ביניים, וניתן אישור לבניית רב קומות ראשון בשכונה[9]. בשנת 1973 קבעה הוועדה המחוזית שהשכונה תיועד למלאכה ומשרדים, אך רק מסוגים שלא יפריעו לתושבים[10]