מעיין הגושרים .

הַגּוֹשְׁרִים הוא קיבוץ באצבע הגליל. שייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ הוקם בספטמבר 1948 על ידי עולים מטורקיה, בתחילה במבנים הנטושים של יישוב קודם בשם נחלים, ומאוחר יותר הועבר כקילומטר צפונה לנקודה חדשה בסמוך לכביש המקשר בין קריית שמונה לבין קיבוץ דן. בתחומי הקיבוץ מספר נביעות ונחלים, בהם אחד מפלגיו של נחל דן.

העולים בחרו בשם “הגושרים” שמסמל את היותם גשר בין הארץ לבין הגולה. על כך כתב יהודה זיו בספרו, העוסק במשמעויות שמות יישובים בישראל, שהשם “מציין לכאורה את גשר דולב הסמוך שעל נהר שניר וגשרים קרובים אחרים. אבל את השם הזה הביא עמו גרעין המייסדים, ומשמעותו סמלית בלבד”.

היסטוריה

באתר קיבוץ הגושרים ישב מסוף 1943 מושב נחלים שהוקם על ידי ארגון ירושלים כאחד ממצודות אוסישקין. היחסים בין אנשי המושב לבין היישובים בסביבה היו עכורים על רקע מחסור בקרקעות ויחסים מתוחים בין דתיים לחילוניים ובמהלך מלחמת העצמאות, לאחר שספגו איומים והתנכלויות, הסכימו אנשי נחלים לעזוב את המקום.

זמן קצר לאחר שאנשי נחלים עזבו את המקום, עלה לקרקע גרעין העולים מטורקיה. הם התיישבו בתחילה במבנים הנטושים של נחלים, אולם עברו לאחר תקופה קצרה למקום הנוכחי, בסמוך לפלג של נחל דן, ליד חורבות ארמונו של האמיר פעור, שמכר את האדמות לקק”ל ב-1940.

הפילוג בקיבוץ המאוחד בשנות ה-50 הביא לכמה גלים של מתיישבים חדשים שהגיעו מקיבוצים אחרים: איילת השחר וכפר גלעדי (1952), נוה אור (1954) ויד חנה (1955), שתרמו רבות לייצובו ולביסוסו של הקיבוץ הצעיר.

הקיבוץ עבר הפרטה בשנת 2000 והוא פועל במודל של “רשת ביטחון”, שמשמעותו הפרטה כמעט מלאה. חברי הקיבוץ מקבלים שכר עבור עבודתם, ובמקביל משלמים מעין מס קהילתי, שנקבע על ידי האסיפה הכללית.היסטוריה 

באתר קיבוץ הגושרים ישב מסו היסטוריה]

באתר קיבוץ הגושרים ישב מסוף 1943 מושב נחלים שהוקם על ידי ארגון ירושלים כאחד ממצודות אוסישקין. היחסים בין אנשי המושב לבין היישובים בסביבה היו עכורים על רקע מחסור בקרקעות ויחסים מתוחים בין דתיים לחילוניים ובמהלך מלחמת העצמאות, לאחר שספגו איומים והתנכלויות, הסכימו אנשי נחלים לעזוב את המקום.

זמן קצר לאחר שאנשי נחלים עזבו את המקום, עלה לקרקע גרעין העולים מטורקיה. הם התיישבו בתחילה במבנים הנטושים של נחלים, אולם עברו לאחר תקופה קצרה למקום הנוכחי, בסמוך לפלג של נחל דן, ליד חורבות ארמונו של האמיר פעור, שמכר את האדמות לקק”ל ב-1940.

הפילוג בקיבוץ המאוחד בשנות ה-50 הביא לכמה גלים של מתיישבים חדשים שהגיעו מקיבוצים אחרים: איילת השחר וכפר גלעדי (1952), נוה אור (1954) ויד חנה (1955), שתרמו רבות לייצובו ולביסוסו של הקיבוץ הצעיר.

חאן השיירות

“חאן השיירות” הוא אתר ללינה ופעילות מדברית הנמצא בין שדה בוקר ומצפה רמון, ממש על הנתיב הקדום של דרך הבשמים הנבאטית.

החאן הוקם בשנת 1999 במטרה לארח משפחות, קבוצות וטיילים המבקשים ליהנות מחוויה אותנטית וייחודית של טבע ומדבר.

במקום אוהלים בדואים מרשימים ללינה ופעילות, חדרי אירוח משפחתיים וזוגיים ומתחם קמפינג, וכן מבחר ארוחות מדבר מפנקות וחפלות בדואיות אותנטיות המוגשות באוהל האירוח או תחת כיפת השמיים.

בנוסף, החאן מציע מגוון של פעילות מדברית: טיולי גמלים, רכבי ספארי, סנפלינג, אירוח בדואי, סדנאות, הפעלות לקבוצות ועוד.

במקום ניתן לקיים אירועים פרטיים, מסיבות והופעות – הכל באווירה קסומה של שלווה מדברית, נוף בראשית ושמיים של אלפי כוכבים.

אבנר אתגרים 

אטרקציה אבנר אתגרים – צפון – ברמת הגולן בקצרין

טיולי סנפלינג – אתגר לגוף ולמחשבה

אטרקציות לילדים, אטרקציות למשפחות, אטרקציות לקבוצות, ספורט, ספורט אתגרי

אתם מוזמנים ליהנות מחוויה מיוחדת במינה המתאימה למשפחות, קבוצות חברים וזוגות אוהבים. בואו לטייל בין נופי הצפון, לטפס במעלה ההרים, לאתגר את הגוף והמחשבה. אבנר אתגרים מזמין אתכם לפעילות מאתגרת ומגבשת במיוחד.

טיולי סנפלינג מאתגרים

אם אתם רוצים לחוות הרפתקאה אמיתית, לאתגר את עצמכם ולרכוש כלים לחיים, אבנר אתגרים הוא המקום בשבילכם. בואו לסייר בטבע, להשקיף אל הנוף הצפוני של ארצינו היפה וליהנות מאטרקציה המתאימה לכולם ולכל רמת קושי.

המסלול והפעילויות מותאמות במיוחד בשבילכם – אנחנו לוקחים בחשבון את הצרכים והיכולות של הלקוח וכמובן את תנאי השטח של המסלול.

סדנאות חוויתיות

במקום תוכלו ליהנות מסדנאות מרתקות, שיתרמו ויקנו לכם כלים שימושיים לחיים, הקניית ערכים ודרכים נכונות לעבודת צוות.

סדנת טיפול בהרפתקה – סדנה מרתקת בה תיהנו מפעילות מיוחדת שתעניק לכם כלים שימושיים לחיים והקניית ערכים.

סדנאות שטח O.D.T – פעילות בה תבצעו משימות מאתגרות, שילמדו אתכם על עבודת צוות, ערך אישי ותעניק לכם חוויה מגבשת במיוחד.

טוסקנה

טוסקנה חוויות שטח נוסד בשנת 2013 על ידי בעליה, אפיק בוחבוט, בעל ניסיון רב בתחום רכיבת סוסים וטיולי טרקטורונים. המתחם ממוקם במושבה הקסומה יבנאל, שבגליל התחתון, בין כפר תבור לבין ימת הכנרת. יבנאל, מוכרת לרבים בשל היותה מושבה חקלאית, מבין הוותיקות בארץ. כיום, יבנאל עדיין שומרת על המורשת החקלאית והיא נחשבת לאחת המושבות היפות בצפון בשל השדות, הכרמים והמטעים האין סופיים. יתר על כן, יבנאל פתחה את שעריה לקהל הרחב והיא מושבה תיירותית המכילה בתוכה אין ספור צימרים ואורחנים אשר ינעימו בעבורכם את השהייה באזור.

בלב המושבה, בין השדות, שוכן מתחם טוסקנה חוויות שטח. המקום מספק חוויה בלתי נשכחת של טיולי סוסים, טיולי טרקטורונים ורייזרים בנופים עוצרי נשימה באוויר הפתוח של בבקעת יבנאל. המתחם, הינו מקום מודרני ואינטימי המספק חוויה אישית ולא מסחרית- כך שתוכלו להקדיש את מלוא תשומת הלב לבילוי, לטבע ולחוויה הבלתי נשכחת עם האנשים שאתם אוהבים.

טוסקנה חוויות שטח מציע לזוגות שבניכם טיולי רכיבה רומנטית מהמושקעות בארץ. בנוסף, אנו מציעים גם טיולי סוסים למשפחות וקבוצות קטנות עד שישה רוכבים מגיל תשע ומעלה. למנוסים שבניכם אנו מציעים טיולים ארוכים יותר בין 5-6 שעות לנחל יבנאל, הירדנית ומצפה אלומות.

הטיולים שלנו מלווים במדריך מקצועי צמוד שיסייע לכם בלמידת רכיבה בסיסית ובתפעול הטרקטורונים ויהפוך את החוויה לבלתי נשכחת. בנוסף, צמוד למתחם שוכנת לה “אחוזת טוסקנה בגליל” סוויטות יוקרה מפנקות עם ברכיה ענקית מחוממת וג’קוזי ספא.

טרק ים אכזיב

אַכְזִיב היה יישוב קדום לחופי הים התיכון בגליל המערבי, כ-5 קילומטר צפונית לנהריה.

באכזיב גן לאומי, שתי שמורות טבע (שמורת חוף אכזיב ושמורה ימית), בית ספר שדה ושרידים של הכפר הערבי א-זיב (Az-Zib الزيب) שהיה במקום ותושביו ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר אכזיב (אכזיב נוספת הייתה בשפלת יהודה) נזכרת בתנ”ך בספר יהושע במסגרת תיאור נחלת שבט אשר: “וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר, וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה”.

בספר שופטים העיר נזכרת שנית יחד עם הערים ששבט אשר לא הוריש: “אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב וְאֶת חֶלְבָּה וְאֶת אֲפִיק וְאֶת רְחֹב”.

במקום הייתה עיר נמל כנענית קדומה, ואחר-כך יישוב ישראלי, שהוחלף ביישוב פיניקי בימי שלמה המלך.

העיר המשיכה להיות מיושבת גם בתקופת בית שני, ונזכרת אצל יוסף בן מתתיהו בצורה “אכזיפה”

מאוחר יותר, אכזיב נזכרת במשנה במסגרת תיאור גבולות הארץ של עולי בבל: “כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד”,וכן: “רבן גמליאל אומר, שלוש ארצות לחלה: מארץ ישראל ועד כזיב חלה אחת”.

יהודי אכזיב הופטרו על ידי חז”ל מקיום המצוות התלויות בארץ, בשל הימצאותם בסביבה הנכרית של הצורים: “כזיב עצמה פטורה מן הדמאי”. זאת, בעוד שיהודי האזור שנמצא מזרחית לדרך ההולכת מעכו לאכזיב לא הופטרו ממצוות אלו: “ההולך מעכו לכזיב מימינו הדרך טהורה משם ארץ העמים וחייבת במעשר ובשביעית עד שתיודע שהיא פטורה משמאל למערב הדרך טמאה”.

בתוספתא מובא מעשה ברבן גמליאל, ממנו עולה כי אכזיב וסולם צור (ובפרט ראש הנקרה) היוו את גבול היישוב היהודי בגליל באותה עת. הלכה אחרת גורסת כי הגבול היה בנחל שמדרום לאכזיב: “ואיזו היא ארץ ישראל, מנהר דרומה של כזיב ואילך”.

בתוספתא נזכר “שגביון” (או “שביון”), ראש בית הכנסת של אכזיב, שעל שמו קרוי כיום אחד מאיי אכזיב.

גם במקורות קדומים לא יהודיים נזכרת אכזיב.

בתקופה הצלבנית שכנה באכזיב מצודה צלבנית, ובחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום נמצאו שרידיה, וכן מבנים חקלאיים, בתי קברות ועוד. שמה הצלבני של מצודת אכזיב היה “Casale Umberti”.

המקום נכבש על ידי המצביא הממלוכי בייברס.

בתקופה מאוחרת יותר (כנראה במהלך המאה ה-13) הוקם במקום היישוב הערבי א-זיב, שצליל שמו מזכיר את צליל השם אכזיב. הזיהוי של יישוב זה עם אכזיב הקדומה נעשה כבר על ידי הרב יהוסף שווארץ בספרו ‘תבואות הארץ’ (עמ’ רלג), והיה מקובל על כל החוקרים בעת החדשה.

במלחמת העצמאות ב-15 במאי 1948, במבצע בן עמי, נכבש הכפר ונהרס ותושביו נמלטו ממנו. שרידי הכפר שימשו את האמן והאדריכל מרסל ינקו להקמתו של גן לאומי במקום.

על חוף אכזיב הוקמה “מדינת אכזיב” של אלי אביבי.

סחנה גן השלושה

גן השלושה או הסח’נה (בערבית: الساخنة, בתרגום מערבית: “החמה”) הוא גן לאומי בעמק המעיינות למרגלות הר הגלבוע, סמוך לקיבוץ ניר דוד. הגן זכה בתואר אחד מעשרים הגנים היפים בעולם של הטיים מגזין.

ראשית ההתיישבות באתר “גן השלושה” של ימינו מתועדת לתקופת הברונזה התיכונה, וניכר כי האתר נושב באופן רצוף לאורך התקופה הישראלית, עת עסקו מרבית תושביו באריגה ובצביעת בדים, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והערבית, בה נעזב. על כך מעידים שלל הממצאים הארכאולוגיים, אשר נחשפו בעת החפירות שנערכו בתל הקדום (הקרוי תל עמל, כשם הקיבוץ שהוקם לצידו). הממצאים הללו מוצגים כיום ב”מוזיאון לארכאולוגיה אזורית וים-תיכונית”, הבנוי על ראש התל.

עד תחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה במקום רק בריכה טבעית, שמימיה נבעו מעין עמל (עין אלעסי) וירדו דרך מפל ונוצלו להפעלת טחנת קמח עות’מאנית ישנה.

לפני הקמת המדינה היו האדמות באזור בבעלותם של ערבים אמידים, שהקימו טחנות קמח, הרחיבו והעמיקו את הבריכות ויצרו מפלי מים כדי להניע את אבני הריחיים. אחרי מלחמת השחרור נהרסו הטחנות וכעת נמצאים שרידיהן בשטח גן השלושה. אחת מהן שוקמה. מאבני הטחנות ההרוסות בנה בשנות ה-50 “עולה מתימן שהיה לו מושג בבנייה”, כפי שכתוב בדפי ההסבר לתיירים בסחנה, “את הקיר שמעליו נופל המפל ותצלומו מופיע בכל ספר תמונות מישראל”.

סביבות הבריכה היו שוממות. הגן הגדול, המקיף אותה היום, הוא תוצאה של טיפול וטיפוח מסור במשך שנים, פרי יוזמתו של צבי בהיר[3] חבר קיבוץ ניר דוד. בהיר, בסיועם של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור (לימים, חתני פרס ישראל באדריכלות), הפכו את הסחנה לאתר נופש גדול ומטופח. כיום מקורו של נחל עמל בנביעה תת-קרקעית, הנמצאת בתחום הגן והוא זורם בכיוון מזרח, אל הירדן. בדרכו הוא עובר דרך קיבוץ ניר דוד.

בעברו ההיסטורי חצה נחל זה את בית שאן הרומית – ביזנטית וסיפק את תצרוכת המים העירונית. סכר שנבנה לפני עשרות שנים על הנחל והוציא ממנו אמת מים אל טחנת הקמח, הפך אותו לבריכה ובעקבותיה נבנו עוד מספר בריכות. אמת המים והטחנה המקורית עודן קיימות והטחנה אף כשירה עדיין להפעלה.

הגן נפתח באופן רשמי ביום העצמאות בשנת 1958.