עין גדי-

נחל ערוגות

הפארק נקרא על שמו של פנחס ספיר שפעל למען הנגב כשר וכחבר כנסת. שטח הפארק כ-150 דונם והוא מכיל את “העמק הנעלם” – שקע טופוגרפי נסתר מעין ושני מעיינות הנופלים במפל קטן שזורם לאגם. הרחצה באגם אסורה ומימיו המליחים אינם ראויים לשתייה. בפינה אחת בפארק מוצגת סדרת פסלים של קבוצת פסליות מהערבה. בשיתוף עם פרויקט בר מצווה של ילדי האזור מתארים הפסלים את החיים במדבר של האדם ושל בעלי החיים. לטובת ציבור הנכים הונגשו שולחנות פקניק, תא שירותים ושבילים בתוך הפארק.
נהנות נוספות מהירוק המדברי הזה וממקור המים אלו הן הציפורים הנודדות. באביב נפוצים בפארק במיוחד חטפיות, וחנקנים, יחד עם סבכיים שונים. כדאי לחפש ליד הבריכה, בין הקנים, ברודיות ורליות. עונה מומלצת לביקור בפארק לחובבי הציפורים, היא בחודשים מרץ עד מאי.

המצפה הראשון הוקם בשנת 1975 והוא הראשון מסוגו בעולם.
* בחלקו התחתון של המגדל קיימים שני מצפים: חדש וישן, וביניהם תעלה המחברת אותם.
* את פארק המצפה התת ימי הקים מוריס קהאן בשיתוף עם הביולוג הימי דויד פרידמן.
* שמו הראשון של פארק המצפה התת ימי היה “עולם האלמוגים”.

* חלקו העליון של המגדל מתנשא לגובה של 23 מטרים.

* המגדל בפארק היה האקווריום הראשון ובמשך השנים נבנו שאר התצוגות.
* אורך הגשר שמוביל למצפה הוא כ-100 מטר ומחבר בין קו החוף לבין המגדל.
* שני המצפים במגדל שקועים בעומק של 12 מטר מתחת לפני הים.
* במצפה הישן 20 חלונות הצופים אל תוך הים בעומק של כ-6 מטר.

ים המת; בעברית מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני, ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן. ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% – גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון. ריכוז גבוה זה נובע מכך שהאגם הוא טרמינלי (למי האגם אין מוצא לשום מקום), והוא נמצא באזור בעל אקלים מדברי חם ויבש המתאפיין בשיעורי התאיידות גבוהים. האגם הוא גוף המים הרביעי במליחותו בעולם.

חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם^[2] (תואר זה הפך לאחד משמותיו של ים המלח). החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים נמצא מפלסו של האגם בירידה מתמדת, בעיקר בשל שימוש נרחב במקורות המים הנשפכים אליו, שהחשוב שבהם הוא נהרהירדן, ושאיבת המים לאידוי בבריכות בדרום האגן. אגן ים המלח מורכב משני אגנים, דרומי וצפוני. בשל הירידה המתמשכת במפלס, התייבש החלק הדרומי של האגם, שהיה רדוד בהרבה מזה הצפוני (קרקעיתו של החלק הדרומי הייתה ברום של 401 מטרים מתחת לפני הים). עומקו הממוצע של חלקו הצפוני הוא כ-200 מטרים וקרקעיתו ברום ממוצע 730 מתחת לפני הים. עם ייבושו של האגן הדרומי נבנו בו בריכות לצורך אידוי המים והפקת אשלג וכימיקלים אחרים  .