תל אביב של צבע בשחור לבן
Copyright © 2015
תל אביב הפוגה מהגשם שבת בבוקר בפברואר 2015
אני והמצלמה קצת לפני דרך השלום וגם קצת אחריה
נוסעת לצלם ניגודים בעיר אחת במזרח התיכון
ישראל ….תל אביב שלי….
עיר של מעלה עם מגדלים מפוארים מזכוכית ומתכת
וגם עיר של מטה של הרס עוני וזוהמה
מה קרה לך תל אביב שלי
איך שינית פניך?
קצת לפני שרונה המשופצת
הנקייה והמסוגננת
שהושקעו מיליונים לשמר את הבתים
להעתיק אותם ממקומם
שלא יפריעו למחלף החדש
בצומת של עזריאלי משרד הפנים
אשר במהלך השבוע עוברים
מאות אלפי אנשים
מידי יום בדרך לעבודה
שבת בבוקר
שאחרי הגשם
נראית אחרת
לא יותר מקילומטר אחד
אחרי צומת השלום
מגיעים לארץ אחרת
…באותה עיר בדיוק
לעיר הזאת קוראים
אזור התחנה המרכזית
“הארלם כאן בתל אביב”
לוקחים קצת ימינה
ומתגלה עולם אחר
עולם הולך ונעלם
של עוני וזוהמה
של ישן ובלוי מול חדש
ושל צבע אחר של אנשים
שמסתובבים ברחובות
בשבת המלכה
שבת של מנוחה
עולם ישן צפוף בלוי ומוזנח
עלוב בכל קנה מידה
לאף אחד נראה שלא אכפת
אני ברכב מצלמת
התל אביבית היחידה באזור
לא יכולה להסתובב בחופשיות
בעיר שלי
עולם שלישי עם חוטי חשמל פיראטים
צנרת חדשה
הזנחה, עליבות, הרס וזוהמה
אבל עם……
אנטנת לויין ומצלמת אבטחה
כאן שיפצו דירה למגורים
או מאורת זנות וסמים
לעלובים של החיים
מגיעה לתחנה המרכזית
מרכז שוקק של פעם
מרכז…. של מרכז…. של מרכז
והיום….
הרס, עליבות, גרפיטי וזוהמה
ובגדים צבעוניים
על חבלי כביסה
כאן גרים אנשים
שממה…..
אין יוצא ואין בא
בלילה המקום משנה פניו
מתקבצים הנרקומנים והזונות
לעוד לילה אפל של אבדון
רחוב נווה שאנן
דיזנגוף…. של תחנה מרכזית
פעם היה רחוב הנעליים המפורסם
איזה תל אביבי לא היה מגיע לפה
לקנות נעלי חג?
הסוחרים נטשו
היום הפך למרכז זנות וסמים
קולנוע מרכז
איך שינה את פניו?
“ברוס לי ואגרופי הזעם ”
המומים….
בפנים תלויה כביסה
אנשים שם גרים
בלי חלונות בימים הקרים
כמה חבל שחלומות נעלמים
ויש גם וילה עם עץ דקל….
בית פרטי
אידיליה…?
אידיליה
של הרס ועצבות
הזנחה פושעת
אבל….
אז אני פוגשת
פנים מחייכות
של נשים יפות
מהגרות עבודה
או פליטות
לובשות בגדי שבת וחג
בדרכן לתפילה
ועוד אנשים מחייכים
שבת יום חופש מעבודה
עומדים בצומת ושמחים
שפר מזלם
הם עדיין בחיים
ברחו מהמלחמה באפריקה
אנשים חסרי זהות
פוסעים להם
בשבת בדרכם
לבית התפילה
זאת המציאות בה הם חיים
לובשים בגדים צבעוניים
לצבוע את החיים בורוד
חבורות חבורות
של אנשים מתגודדים בדשא
השמש זרחה לה לכמה רגעים
וילדה אחת קטנה שלא בדיוק
יודעת לאיזו מציאות נולדה
פוסעת לה בבגדי חג
ביקשתי לצלם
את האם וביתה המקסימות
שנראו חגיגיות במיוחד
מקסימות
שנעמדו כמה אירוני
ליד בית הכנסת להצטלם
בית הכנסת עץ החיים
ראה ימים יפים יותר
היום כמעט אין מתפללים
התושבים הותיקים נטשו
והארלם החדשה
נמצאת פה בתל אביב
הצבעוניות חוגגת
דיירים חדשים עברו לגור פה
הישנים נטשו מזמן
מחוסר ברירה
מה שנראה חגיגי ביום
משנה את פניו בלילה
וילד קטן בזרועות אמו
לא מכיר מציאות אחרת
נולד בארץ זרה
למציאות עגומה
וכל הזרים פוסעים
לחוד גברים ונשים
לא מתערבבים
עוד נשים
עדויות וחגיגיות
ביום חופש מכל מלאכה
לבושות בבגדים מסורתיים
בגדים של טוהר ושמחה
המולה במעבר החציה
אין אחרים
מלבד המסתננים והפליטים
אף תל אביבי
לא מעז להסתובב בסביבה
כבר אמרתי….
ארץ זרה
הוא בכלל ישב
עם חברים
על ספסל
בחר ביום החופשי
ללמוד עברית
אולי יקבל עבודה
יותר טובה
ילדות קטנות בודדות
בלי אמא בסביבה
בבגדי חג
עוגיות עבודי
אלה הממתקים
בלי חיוך על הפנים
אותן ילדות בצילום מרוחק
באמצע צומת
בלי הורים לידן
מזל….
שאין מכוניות חולפות
אבל יש גם הרבה שמחה
שיח גברים שחזרו מתפילה
אולי שפר עליהם מזלם
כשברחו מדרפור מהמלחמה
אותם גברים
מצולמים מרחוק
ניקיון של טוהר לבן
מול פנים צבעוניים
שמחתי לראות אותם
צוחקים ומאושרים
עלמה יפהפיה
הולכת לבדה
עדוית תכשיטים
בדרך
לאן
ומאין
הולכת לבדה
כי העיר סגורה
שבת המלכה
אין יוצא
ואין בא
עוד חבורת גברים
בדרך לביתם
יפשטו את בגדי התפילה
ומחר יחזרו לעבודה
אלה…. הצטרפו לחבר
בחרו ללמוד עברית
ביום החופשי
שפה חדשה
והתמצאות בסביבה
עוזרת למצוא עבודה טובה
אלה לא מכבר באו
עוד לא מצאו את מקומם
עדיין מחפשים עבודה
מקבלים טיפים מהוותיקים
הדרפורים והאריתראים
חבורות של צבע זהה
לא מתערבבים זה עם זה
אבל החיים
למי שברחו מדרפור
ואריתריאה
ונשארו בחיים
כנראה בכל זאת
יותר יפים
אבל לאיזו מציאות יגדלו הילדים?
הקטנים
הזכים
התמימים
התינוקות שנולדו
בארץ זרה
ללא נתינות
מעמד או ברירה
מציאות אכזרית ועגומה
משובים על הספר:
yehudit Malik-Shiran זה ספר המשך לקליפ המפורסם שלך ילד קטן. מצאתי כאן יומן תיעודי המחלק את העיר ללא הפסקה לשתי ערים: עלית ותחתית. התחתית היא אזור רחוב שאנן , רחוב הנעליים שידע שעות וימים טובים יותר לעומת ההווה שאינו רחוב הנעליים המפורסם שתל אביבים רבים באו לפתחו. ולא רק תל אביבים באו מכל רחבי הארץ אל הרחוב ששקק חיים והיום העליבות והזוהמה מדברים בכל פינה. אכן דרום העיר הפך ל”הארלם” הישראלי וזה עצוב לגלות שלא בטוח להסתובב גם בשעות היום לא רק בשעות הלילה במקומות שהאפלוליות מאיימת אפילו בארץ שלך. יומן המתעד את קורותיה של עיר ביום שבת אחד לאחר הגשם. השמים אמנם התבהרו והשמש קפחה מעל הבתים והוציאה לרחובות אנשים בבגדים לבנים אל תפילת יום השבת בכנסייה. אך גם המחברת, רואה את המראה המקומית ומגלה את כיעורה של העיר. ביום בגדי טוהר ובלילה עליבות וזנות. ישראל של 2015 שונה מאוד מישראל של קום המדינה. ספר מומלץ הנוגע בכאב ובגעגוע לתל אביב עיר הילדות של רחל טוקר שיינס. יפהפה.
-
-
Sigal Magen ספר כואב ונוגע… אני גאה בך על שכתבת אותו. הנושא חשוב גם לי באופן מיוחד. משתפת אותך בספרון שעשיתי לפסקל, שגר בדרום תל אביב, אותו “אימצתי” מעט…Sigal Magen מאמינה מקרב לב שיש לראות את היופי של האנשים, באשר הם, ולהכיר אותם… בוחרת מכל הלב בנושא הזה כאחד הנושאים המובילים את עשייתי החברתית. הספר שלך נגע לי בעומק הלבreguev Guy רחל קראתי אהבתי וכאבתי את העוני והדלות הנשקפת ממצלמתך ואת השמחה והפשטות מהצד האחר.ישר כוח• תל-אביב של צבע בשחור לבן
אתה מוזמן לצאת לסיבוב נפלא בעיר ללא הפסקה – תל אביב , דרך העדשה הקסומה של רחל ובלווי המילים המתארות והנוגעות שלה.
” תל אביב הפוגה מהגשם שבת בבוקר בפברואר 2015
אני והמצלמה קצת לפני דרך השלום וגם קצת אחריה
נוסעת לצלם ניגודים בעיר אחת במזרח התיכון
ישראל ….תל אביב שלי….”
פשוט תענוג!
Comments
Published: Feb 21, 2015
Latest Revision: Nov 9, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-33562
Copyright © 2015
Skip to content