עפסה

כמעט לכל אחד יש חפצים ישנים או עתיקים שקיבל אותם או שהתגלגלו לידיים בדרך כזו או אחרת. חפצים הנושאים עימם סיפור מורשת משפחתי אישי.

לחפצים אלו יש את העוצמה לשאת את העבר אל ההווה מעצם היותם קשורים לארועים, מקומות, אמונות מן העבר.

דרך החפץ שלי אעביר חלק מהספור המשפחתי הקטן שלי. החפץ שלי הוא העפצה/עפסה- התליון קמיע העירקי שלי.

אני בת להורים ממוצא מזרחי. אבי הגיע מעיראק ואמי הגיעה ממרוקו. אך גדלתי כל חיי בצד העירקי עם הסבא אליהו ז”ל ועם סבתא-ננה רזאלה (איילת בעברית) ז”ל.

העפסה היא תליון קמיע הניתן ליולדת בעדת יוצאי עיראק, עם הולדת תינוק חדש לשמירה ולהגנה עליו מעין הרע.

הקמיע ניתן ליולדת בליל השישי להולדת התינוק בטקס שנקרא לילת א-סיתי.

הקמיע ניתלה על מיטת התינוק או העגלה, לעיתים על בגדי התינוק או אפילו על הקילה המגינה ממזיקים המכסה את מיטת היילוד.

הקמיע עשוי מחוטי זהב אדום (K18( וכולל חמסה תלויה המשובצת באבן טורקיז.

בתוך הקמיע שני כדורים מעץ אלון המסמלים את כוח הגברא. (האשכים)

במבט מן הצד הקמיע מזכיר בעיצובו את השדיים- שדיי אמו של התינוק, כאשר אבן הטורקיז מהווה את הפטמה. התוספת של כף היד- החמסה ואבני הטורקיז אלו

תוספות בהשפעת העולם המוסלמי.

מחקירה אישית שביצעתי על הקמיע מסתבר שכמו בהרבה מאוד אמונות הייתה לכך סיבה מאוד פרקטית להתהוותו. תמותת התינוקות הייתה גבוהה מאוד בעולם כולו ובפרט במדינות הים התיכון. אחת הסיבות לתמותת התינוקות בעיראק היו עקיצות. העפצים היו של עץ האלון וזה הפיץ ריח כלשהו שסייע במניעת העקיצות. לאט לאט ציפו את העץ בזהב ונוספו העיצובים שעליהם דיברתי קודם וכך המשכנו לשמור על המסורת