רקע על ירושלים

יהודים, נוצרים ומוסלמים לאורך דורות נושאים עיניהם לירושלים. במרוצת אלפי שנות קיומה התקדשה ירושלים עבור כל אחת משלוש הדתות הללו. היהודים קבעו בה את מקום מקדשם וכינו אותה ‘טבורו של עולם’, הנוצרים זוכרים בה את תחייתו ואת עלייתו של ישו משיחם השמימה, ובה הם מצפים לשובו, ואילו המוסלמים מציינים בה את מקום עלייתו של מוחמד נביאם השמימה במסע לילי מופלא.

כך שוכנים בכפיפה אחת, בצפיפות ירושלמית אופיינית, מסגדים, כנסיות ובתי כנסת. כולם נושאים תפילתם השמימה ומהללים את קדושתה של העיר. לצד כל אלה רוחשים חיי יומיום תוססים ברחובות ובסמטאות העיר.

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל מאז הקמת המדינה. כיום זוהי עיר בירה ומינהל מודרנית, אלא שהיא גם אחת הערים העתיקות בעולם ומן העתיקות שבערי הבירה בעולם. ירושלים היא המרכז הדתי, הרוחני והלאומי של העם היהודי לדורותיו ולתפוצותיו, והיא עיר קדושה ליהודים. זוהי עיר קדושה גם לנוצרים, ואחת מ- 3 הערים הקדושות למוסלמים. כך נוצר לה, לירושלים, מעמד יחיד במינו – הן בקרב היהודים, בישראל ובעולם, והן בקרב בני דתות שונות בארץ ובעולם.

בירושלים יש הרבה אתרים חשובים כמו משרדי הממשלה, הכותל המערבי והר הבית, ואחד מהם הוא כנסת ישראל.

    ירושלים – כיפת הזהב

כנסת ישראל

כנסת ישראל נוסדה לאחר תחילת המנדט הבריטי, ב-19 באפריל 1920 אז נערכו הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה שהכריזה על עצמה כ-“מוסד עליון לסידור ענייניו הציבוריים והלאומיים של העם העברי בארץ ישראל ובאת כוחו היחידה כלפי פנים וכלפי חוץ.

האסיפה הלאומית בחרה בוועד הלאומי, שהיה הרשות המבצעת, והכירה בהסתדרות הציונית העולמית כ”אחראית על השאלות הקשורות בהקמת הבית הלאומי.

הכנסת מוגדרת כבית המחוקקים וכבית הנבחרים של מדינת ישראל ותפקידה העיקרי הוא לחוקק חוקים. בין הקריאות במליאה מתקיימים דיונים בוועדות הכנסת, והן מכינות את ההצעה לשלבי החקיקה הבאים.

במאגר החקיקה הלאומי מוצג לראשונה מידע על כלל חוקי מדינת ישראל. לכל תיקון חוק ולכל הצעת חוק יש דף במאגר ובו מוצגים נוסחי הצעת החוק.

בכנסת יש 120 נבחרים ומקום מושבתה הוא במשכן הכנסת שבקריית הממשלה בגבעת רם אשר בירושלים.

הקשר בין ירושלים, העם היהודי ומדינת ישראל הוא ייחודי ורב ממדי. באפריל 1949, הכריזה הכנסת על ירושלים כבירת ישראל.

בי”ד אייר תשכ”ח (1968), קבעה הכנסת את יום ירושלים כיום חג.

הכנסת קיבלה שלוש הצעות חוק הנוגעות לירושלים . החוקים קבעו את איחוד ירושלים, שהינה שייכת למדינת ישראל וחוקי המדינה חלים עליה.

גבולות העיר שונו וגדלו פי שלוש מ- 38,100 ל-110,00 דונם. חוק נוסף אפשר גישה חופשית למקומות הקדושים לבני כל הדתות.

   כנסת ישראל

אולם מליאת הכנסת

לאולם שבו מקיימת מליאת הכנסת את ישיבותיה שני חלקים: חלקו התחתון הוא מקום מושבם של חברי הכנסת וחברי הממשלה, וחלקו העליון הוא יציע האורחים.

לכל חבר כנסת יש מקום קבוע ושמו מצוין עליו. על שולחנו של כל חבר כנסת נמצאים תקנון הכנסת, סדר-היום של הישיבה וחומר לדיונים של אותו יום. מול חבר הכנסת, על השולחן, יש צג מחשב המופעל במגע. בעת הצבעה מופיעים על צג המחשב נושא ההצבעה והאפשרויות: בעד, נגד ונמנע, וחבר הכנסת נוגע באצבעו באפשרות שבה הוא בוחר. במרומי האולם, משני צדדיו, תלויים לוחות הצבעה שעליהם מוצגות תוצאות ההצבעה: כמה הצביעו בעד, כמה נגד וכמה נמנעו.

מפלגות רשימות וסיעות

מפלגות
חברי הכנסת פועלים בכנסת במסגרת סיעות או כחברי כנסת יחידים. בעת פתיחת המושב הראשון של כל כנסת מספר הסיעות הוא כמספר הרשימות שהשתתפו בבחירות ונבחרו לפי חוק המפלגות, התשנ”ב-1992, מפלגה היא “חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על-ידי נבחרים”. מאז עבר החוק, קיימים כללים ברורים לגבי הקמת מפלגות, רישומן אצל רשם המפלגות, מוסדותיהן, נכסיהן, פעילויותיהן, מימונן וכו’. החוק גם קובע סייגים לרישום מפלגה והם: שאסור שבין מטרותיה או מעשיה יהיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או הסתה לגזענות, ואסור שתהווה הסוואה לפעילות בלתי חוקית כלשהי.

רשימות
בבחירות לכנסת משתתפות רשימות. רשימה חייבת להיות מורכבת מלפחות מפלגה רשומה אחת, אם כי רשימה יכולה לכלול כמה מפלגות רשומות (למשל, בבחירות לכנסת ה-14 הליכוד, גשר וצומת – כולן מפלגות רשומות – התמודדו ברשימה אחת, ובבחירות לכנסת ה-15 תשתתף הרשימה “ישראל אחת” המאגדת בתוכה את מפלגת העבודה, גשר ומימד – כולן מפלגות רשומות. רשימה יכולה גם לכלול בתוכה אישים ותנועות שאינם רשומים כמפלגות. כך בבחירות לכנסת ה-14 הרשימה הערבית המאוחדת כללה את המפלגה הדמוקרטית הערבית – מפלגה רשומה – ואישים מהתנועה האיסלאמית, שאיננה רשומה כמפלגה.

סיעות
ברגע שרשימה הצליחה להיכנס לכנסת היא הופכת בכנסת לסיעה, למרות שהמפלגה או המפלגות המרכיבות אותה ממשיכות להתקיים כמפלגות מחוצה לה. על-פי החוק למימון מפלגות תשל”ג-1973. ועדת הכנסת יכולה, לאחר הבחירות, להכיר בסיעה חדשה, שהתפצלה מסיעה קיימת (למשל, ב-1984 התפצלה מפ”ם מסיעת המערך); בסיעה חדשה המורכבת מחברי כנסת שהיו חברים בסיעות אחרות (כך, למשל, הסיעה החדשה של מפלגת המרכז מורכבת מחברי כנסת שהיו חברים בסיעות העבודה והליכוד); או סיעה חדשה שנוצרה כתוצאה מאיחוד בין סיעות קיימות (כך קרה בכנסת ה-12 כאשר סיעות ר”ץ, מפ”ם ושינוי הקימו יחד את סיעת מרצ). החוק קובע סייגים להכרה בסיעות חדשות. בדרך כלל יש פעילות אינטנסיבית של הקמת סיעות חדשות לפני בחירות מכיוון שמימון המפלגות תלוי, בין היתר, במספר המושבים של הסיעות הכנסת.

מקורות מידע:

• אתר הכנסת – הכרזת העצמאות–http://main.knesset.gov.il/About/Lexicon/Pages/independence.aspx
• ויקיפדיה – ערך – הכנסת–https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA
• אתר הכנסת – על החקיקה–http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Pages/default.aspxhttp://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Pages/default.aspx
• אתר הכנסת – תיאור אולם המליאה–http://main.knesset.gov.il/Activity/plenum/Pages/PlenumDescription.aspx
• ויקיפדיה – ערך – כנסת ישראל–https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
• יד יצחק בן צבי שלוש דתות בעיר אחת-

       http://www.ybz.org.il/?CategoryID=830&ArticleID=3912#.WRlqyuvyuUk

• אתר הכנסת – מפלגות רשימות ותנועות: הסבר-

      http://main.knesset.gov.il/mk/Faction/Pages/FactionEtc.aspx