השיך והסוסה

אבל הערבי העני השיב לכולם תשובה אחת: אין לי אישה ובנים, אין לי עושר ורכוש, אחת היא לי הסוסה ובעד כל הון שבעולם לא אמורנה.

ושיך אחד שמע אף הוא על הסוסה האצילה ויקרת-הערך, קם, לקח את צרור כספו בידו ובא גם הוא אל בעל הסוסה לקנותה ממנו. אבל הערבי השיב פניו ריקם. השיך אדם רע-לב ובעל מזימות היה. הוא שם אפוא את פניו אל הערמה. הלך, התחפש בבגדי עני, חזר אל בעל הסוסה ובפיו בקשה:

אך הרוכב המתרחק עצר את הסוסה, הפנה את ראשו וקרא בקול זדון:

מה רצונך כי תעכבני בשם אלוהים והנביא! ואני הלא את תמורת הסוסה השארתי באוהלך מתחת למשכב.

עתה הכיר בעל הסוסה ברוכב את השיך, שהיה אצלו אתמול.

בקשה אחת לי אליך, השיך! – אמר אליו בעל הסוסה – אל נא תספר בחצרות בני-ערב על מעשה הרמאות שעשית עמדי, כי אם ידע להם הדבר, יפסיקו ממנהג-אבות ויחדלו להכניס אורחים, ויסבלו אנשים ישרים.