הבלדה “שלושה בני עורב”

שלושה עורבים ישבו על העץ חשב ודנו

“איפה נאכל ארוחת בוקר?”

הנה בשדה ירוק ורחב

שם נח אביר מדוקר שם לבד,

אותו אנו יכולים לאכול, 

אבל מגניו מפריעים

אותם צריכים לזרוק

ויש לו כלבים עליו הם שומרים,

את עיניהם לא מוזז שומר

מכל דברים הקורים. 

ויש מעליו נץ

עליו הוא שומר

מכל העוף דורס

אשר אנסה לנקר

אז יורד לה עלמה קצת שמנמנה

בהריון היא הייתה

הישר את צעדיה הפנה אל בעלה

היא הרימה את ראשו 

ונשק לפצעיו אדומים

היא הרימה אותו על הגבה

והלך לקבור אותו

וגם הוא עד אור היום היה 

אתו גם במתים

שה ‘תיתן לכל גבר שהחיים בעולם

נץ כזה, כלבים כאלה ואהבו כזאת