מדריך לתייר – חצי האי ערב

אז בואו נתחיל….

נתחיל בקצת מידע על חצי האי ערב..

חצי העיר ערב הוא מקורם של הערבים.

באזורי תימן פרחו ממלכות רבות עד תחילת האסלאם. הן היו מושתתות על גידולים חקלאיים ייחודיים לאזור כמו לבונה, מור ותבלינים האופיינים לאזורים טרופים. קשרי מסחר בתבלינים ובשמים הפכו את אזור דרום חצי האי לפורח מבחינה כלכלית. לאורך הרי עסיר לכיוון צפון התפתח לו נתיב הבשמים שסיפק למדינות הים התיכון תבלינים ובשמים אקזוטיים. אזור תימן הושפע מהמתרחש באפריקה. האימפריות בחבש ובאתיופיה מצאו את אזור תימן כנגיש למסחר וגם כאזור עליו ניתן להשפיע. עם כניסת הנצרות לאתיופיה, התנהלו מספר מלחמות דת בתימן בה הייתה מעורבות של יהודים בניסיון להשפיע על הדת במקום. עם עליית האסלאם הפך כל חצי האי למוסלמי, ולמעט היהדות, לא הורשתה אף דת אחרת להתקיים בחצי האי. דווקא עליית האסלאם סימלה את דעיכתו של דרום חצי האי – תימן. מרכז הכובד עבר למכה ומדינה ומשם דרך שלטון הח’ליפים עברה האימפריה המוסלמית לכיוון עיראק ודמשק. הפתיחות של הגבולות במזרח התיכון, וחיבור פרס הקווקז טורקיה עד לצפון אפריקה וספרד גרם לשקיעה בדרום חצי האי כשמכה ומדינה נהנות במעט מפריחת האסלאם. המהפכה השנייה שהתחוללה באזור הגיעה מכיוון מציאת שדות הנפט בחצי האי. עם תחילת המאה ה-20 ומלחמת העולם הראשונה, החלה חלוקה מחודשת של המדינות באזור וגורם הנפט הפך לחלק עיקרי בהתפתחות המדינות והכלכלה באזור. תוך כמה עשורים, הלך והתגבר כוחן של מדינות חצי האי בהתבססותן על הנפט. למעט תימן (שהייתה בעבר הממלכה המבוססת של חצי האי), שאר מדינות חצי האי החלו לפרוח כלכלית לפי יחס כמות הנפט שבאדמתן.

התמונה מראה את חצי האי ערב משנת 1707

מרבית השבטים בחצי האי ערב היו עובדי אלילים , אך היו בהם גם שבטים של יהודים ושבטים של נוצרים . בני השבטים עובדי האלילים נהגו לערוך טקסים מיוחדים לכבוד האלילים המקודשים להם ; וכמו שבטים במקומות אחרים הם האמינו בקדושתם של עצים ומעיינות ובקיומם של רוחות ושדים . כמה מהם האמינו גם באללה – אל עליון – ובאלילים הכפופים לו . לאללה היה מקודש האתר החשוב ביותר בחצי האי ערב , הכעבה שבעיר מכה .

לדת האסלאם ישנם מנהגים רבים:

בחודש הרמדאן המוסלמים צמים כל החודש , מלבד שמונה שעות שבהן הם עושים חפלה , וצמים כל היום שאחרי.

לאסלאם חמש מצוות יסוד , שהן הבסיס לקיומם.

שהאדה- ה”שהאדה” היא ה”אני מאמין”, או האמונה הבסיסית, של האסלאם. “אני מעיד כי אין אל מלבד אללה ואני מעיד כי מוחמד הוא שליחו של אללה”.

צלאה – ה”צלאה”  היא המצווה להתפלל חמש פעמים ביום בזמנים קבועים. מוסלמים לא חייבים להתפלל במסגד מדי יום ביומו, אך ביום שישי בצהריים ובחגים חשובים חובה להתפלל במסגד.

זכאה- ה”זכאה” או זכאת היא המצווה לתת צדקה לעניים, והיא מחייבת כל מוסלמי בעל היכולת הכלכלית לכך. זאת נחשבת חובה מוסרית לעזור לאנשים קשי יום מבחינה כלכלית ולהפחית את חוסר השוויון. חלק מהצדקה היא הפרשה של חלק מהמשכורת לעזרה לעניים, לעבדים, לנשים ולאנשים אשר בדרכים.

חג’- החג’ הוא העלייה לרגל אשר מתרחשת בחודש המוסלמי ד’ו אל-חיג’ה לעיר מכה ולאתרים המקודשים סביבה. המצווה מגיעה מהמנהג הערבי הקדום, לפיו כל אדם מוסלמי המסוגל לכך פיזית וכלכלית עולה לרגל פעם אחת בחייו למכה.

צום- צום טקסי הוא חובה במהלך חודש הרמדאן אשר במהלכו מוסלמים מחויבים להימנע מאכילה, משתייה ומקיום יחסי מין מזריחה ועד שקיעה וכן עליהם לתת תשומת לב מיוחדת לחטאיהם.

ועכשיו ניגש לעניין שכולנו חיכינו לו….

המקום המומלץ לביקור!

בחצי האי ערב , ישנו מקום שבאים אליו עשרות מיליוני מוסלמים…..

והוא המסגד הגדול במכה , מסגד אל-חראם , והוא הראשון בחשיבותו באסלאם.

במסגד זה , נמצא מבנה הכעבה , שבו נמצאת האבן השחורה. האבן השחורה  היא אבן הנמצאת בפינה המזרחית של מבנה הכעבה הממוקם במרכז המסגד הגדול שבמכה, ערב הסעודית. המוסלמים מתייחסים אליו כאל שריד מקודש אסלאמי, כאשר לפי המסורת המוסלמית, היה קיים עוד בזמנם של אדם וחוה.

תמונה זו ממחישה את התפילה במכה במסגד אל-חראם. 

מוחמד , בן לשבט קורייש , היה מייסד דת האסלאם. הוא נולד בשנת 570 לספירה , לערך. אביו , עבדאללה בן עבד אל- מטלב , נפטר לפני או מיד אחרי לידתו של מוחמד. בהיותו בן שש , התייתם גם מאמו , “אמינה בנת והב”. הוא גדל בבית סבו ואחר בבית דודו .

מוחמד עסק במסחר ויצא למסעות במקומות רבים. בהיותו כבן עשרים וחמש נשא לאישה את חדיג’ה , אלמנה עשירה , שהייתה מבוגרת ממנו , ואצלה עבד במסחר . על פי עדותו , בשנת , 610 בהיותו כבן ארבעים , כשהתבודד כהרגלו בהרים , התגלה לפניו המלאך גבריאל .  המלאך ציווה עליו להעביר את דברי האל , ואז הבין מוחמד שהאל בחר בו לנביא .

בתמונה אפשר לראות את מוחמד הנביא , מפיץ דת האסלאם.