מדריך לתייר – חצי האי ערב

ספר זה הינו מדריך לתייר המבקש לבקר בחצי האי ערב, והוא כולל מידע גאוגרפי, מידע על חיי השבטים ומנהגיהם, וכן המלצות היכן מומלץ לבקר וממה להזהר.

מפה מ-1707 המדגימה את חצי האי ערב (מהספרייה הדיגיטלית העולמית)

תיאור חצי האי ערב

חצי האי ערב, הוא חצי אי בדרום מערב אסיה, השוכן ברצועת המדבריות העולמית. אזור זה הינו מדברי, שטחו צחיח מאוד, ולכן יש בו מחסור בגשמים.

שטח חצי האי ערב מתקרב ל-2.5 מיליון קמ”ר, אך פחות מ-100 אלף קמ”ר זוכים לגשם הניתן לניצול ולאגירה.

הדת השלטת בחצי האי ערב הינה האסלאם והשפה השלטת הינה ערבית.

במושגים של היום, חצי האי ערב מצוי בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאתיופיה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן ודרום מערבית לאיראן.

בחצי האי ערב נמצאות המדינות:  ערב הסעודית,  תימן,  עומאן,  איחוד האמירויות הערביות, קטר,  בחריין,  כווית.

מיקומה של חצי האי ערב על פני כדור הארץ

השבטים בחצי האי ערב

בתקופה שטרם עליית האסלאם, שבטים בחצי האי ערב היו בני דתות ואמונות שונות. מרביתם היו עובדי אלילים אך היו בהם גם שבטים של יהודים ושבטים של נוצרים.

מרבית השבטים סגדו לאלים רבים אשר ייצגו את כוחות הטבע השונים והאמינו בקדושתם של עצים ומעיינות ובקיומם של רוחות ושדים. חלקם גם האמינו באללה – אל עליון ובאלילים הכפופים לו.

בני השבטים בחצי האי ערב נחלקו לשתי קבוצות: השבטים הנודדים ויושבי הקבע.

השבטים הנודדים נקראו בדואים ונהגו לנדוד במרחבי חצי האי ערב , כשהם מחפשים אחר שרידי עשב עבור צאנם וגמליהם. תנאי המדבר היו קשים, שכן במשך שעות היום שרר חום כבד ובלילה קור עז. מקורות המים היו מועטים ואדמות החול והטרשים הצמיחו אך מעט שטחי מרעה ולא היו טובים לעיבוד חקלאי.

קיומם של הבדואים התבסס בעיקר על עדרם ובמיוחד על גמליהם. הגמל הוליך את הבדואי ממקום למקום כשהוא מסתפק בשתייה אחת לשלושה – ארבעה ימים גם בתקופה החמה ביותר. נוסף על כך סיפק הגמל לבדואי את חלבו כמשקה, את בשרו כמאכל ואת גלליו כחומר הסקה בלילות המדבר הקרים. את עור הגמל היה הבדואי מותח כיריעה לאוהלו.

נוסף על קשיי האקלים ארבו לתושבי המדבר סכנות רבות ובהן פשיטות ומעשי שוד של בני שבטים עוינים. בני המדבר נזקקו להגנה, ובאין מדינה ובתי משפט, הגנו בני המשפחה אלה על אלה. כך התפתח בקרב בני השבטים מנהג גאולת הדם, שלפיו חייבים קרובי הנרצח לנקום את מותו באמצעות פגיעה ברוצח או בבני משפחתו. חששם של בני השבטים מפני גאולת דם הרתיע מביצוע מעשי הרג וכך הסתיימו סכסוכים רבים באמצעות טקסי פיוס.

קשיי החיים במדבר הובילו גם להתפתחותו של מנהג הכנסת אורחים. בני השבטים נהגו לארח בנדיבות את עוברי האורח הזרים ודאגו לשלומם ולביטחונם למשך הזמן ששהו במחיצתם.

השבטים יושבי הקבע התגוררו בבתי אבן שהגנו עליהם ותנאי מחייתם היו נוחים יותר משל  השבטים הנודדים. הם חיו בשתי ערים מרכזיות: ית’רב ומכה. העיר ית’רב שכנה בנווה מדבר ופרנסתם העיקרית של תושביה היתה חקלאות. מכה שכנה על דרך מסחר חשובה ותושביה התפרנסו בעיקר ממסחר.

עם עליית האסלאם הפך כל חצי האי ערב למוסלמי. מוחמד הצליח להקים מדינה מוסלמית מגובשת, והצליח להשתלט ולאחד את חצי האי ערב תחת שלטון יחיד. מרכז הכובד עבר למכה ומדינה, על ביקור בהם נמליץ לכם בפרק הבא.

היכן מומלץ לבקר?

מומלץ לבקר בעיר מכה, מקום הולדתו של מוחמד, העיר החשובה והקדושה ביותר לאסלאם, השוכנת בערב הסעודית. אתר הנמצא בעיר זו ומומלץ לבקר בו הוא הכעבה, מבנה קדוש למוסלמים. סביב הכעבה נמצא המסגד הקדוש ביותר למוסלמים, מסג’ד אל-חראם. בזמן התפילה של המוסלמים, הכיוון אילו פונים המוסלמים הוא הכעבה.

מומלץ לבקר בעיר אל-מדינה, הנמצאת בערב הסעודית, העיר השנייה בקדושתה למוסלמים. אתר חשוב ומעניין הממוקם באל-מדינה שכדאי לבקר בו זהו מסגד הנביא, אשר הוקם על ידי מוחמד והיה המסגד השני שנבנה מאז ומעולם. במקור אתר זה היה סמוך לביתו של מוחמד, ומאוחר יותר שימש גם כמרכז קהילתי, בית משפט ובית ספר דתי. מתחת לכיפה הירוקה של המסגד, נמצא קברו של מוחמד. בנוסף המסגד משמש כאתר חשוב לעלייה לרגל.

מומלץ גם לבקר במוזיאון של ריאד – בירת ערב הסעודית, המוקדש להיסטוריה ולארכיאולוגיה של האזור. כמו כן ישנו מוזיאון נוסף במערב המדינה, בעיר ג’דה, המוקדש לארכיאולוגיה ולאתנוגרפיה (ענף העוסק במחקר תיאורי של עמים וקבוצות על מרכיביהם, מנהגים, סימנים פיזיים ואורח חייהם).

קבר מוחמד בתוך מסגד הנביא

מתפללים סביב הכעבה

הזהרות והמלצות למבקר בחצי האי ערב

מזג האוויר המדברי והצחיח מחייב שתייה מרובה על מנת להימנע מהתייבשות. יש להצטייד בכובעים ובציוד מתאים להגנה מהשמש.

מומלץ להביא מילון ערבי לשם התייעצות ושיחה עם תושבי חצי האי ערב, שכן רבים מהם לא דוברים שפות אחרות והתקשורת עימם עשויה להיות בעייתית.

מומלץ להקשיב ולכבד את כללי המקום ואת כללי המסורת הנהוגים בו, שכן התושבים המוסלמים קנאים מאד כלפי דתם ועשויים לפרש התנהגות מערבית כזלזול באמונתם.

עוד מומלץ, שלא להגיע למכה ולאל-מדינה בתקופות המיועדות לעלייה לרגל או סביב חגים דתיים, שכן עומס המוסלמים העולים לרגל עשוי לסכן את הזרים המשוטטים באזור.

מומלץ להימנע מלהתערב או לקחת חלק בסכסוכים מקומיים בין השבטים, שכן סכסוכים אלו עשויים להסתיים באלימות (למשל נקמת דם).

https://www.youtube.com/watch?v=nqG1WN00r6M

כתבה בחדשות המתארת את קדושתה של העיר מכה והכעבה הנמצאת בה, סביב השאלה האם מותר לצלם בעיר מכה ובאתרים הקדושים תמונת “סלפי” או לא?