מוחמד הנביא- ספר מדריך לתייר

חצי האי ערב הוא חצי האי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאתיופיה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן. חופי חצי האי ערב הם הים האדום מדרום-מערב ומפרץ אילת (הידוע גם בשם מפרץ עקבה בשפות שונות), הים הערבי מדרום-מזרח; ומפרץ עומאן והמפרץ הפרסי מצפון-מזרח.

באזורי תימן פרחו ממלכות רבות עד תחילת האסלאם. הן היו מושתתות על גידולים חקלאיים ייחודיים לאזור כמו לבונה, מור ותבלינים האופיינים לאזורים טרופים. קשרי מסחר בתבלינים ובשמים הפכו את אזור דרום חצי האי לפורח מבחינה כלכלית. לאורך הרי עסיר לכיוון צפון התפתח לו נתיב הבשמים שסיפק למדינות הים התיכון תבלינים ובשמים אקזוטיים. אזור תימן הושפע מהמתרחש באפריקה. האימפריות בחבש ובאתיופיה מצאו את אזור תימן כנגיש למסחר וגם כאזור עליו ניתן להשפיע. עם כניסת הנצרות לאתיופיה, התנהלו מספר מלחמות דת בתימן בה הייתה מעורבות של יהודים בניסיון להשפיע על הדת במקום. עם עליית האסלאם הפך כל חצי האי למוסלמי, ולמעט היהדות, לא הורשתה אף דת אחרת להתקיים בחצי האי.

תושבי חצי האי ערב ואורח חייהם תנאי טבע קשים שוררים בחצי האי ערב חצי האי ערב הוא אזור מדברי , ותנאי האקלים בו קשים : במשך שעות היום שורר באזור חום כבד , ובלילה קור עז ; מקורות המים במקום מועטים , אדמות החול והטרשים אינם טובים לעיבוד חקלאי , ויש בהם שטחי מרעה מועטים . תנאי הטבע משפיעים על מנהגיהם של התושבים התושבים בחצי האי ערב חיו בשבטים . מרביתם היו שבטים נודדים , ומיעוטם היו יושבי קבע בנאות מדבר ובערים . נוסף על קשיי האקלים ארבו לתושבי המדבר סכנות רבות – ובהן פשיטות , התנפלויות ומעשי שוד של בני

שבטים עוינים . בני המדבר נזקקו להגנה ; ובאין מדינה ובתי משפט , הגנו בני המשפחה אלה על אלה.

ך התפתח בקרב בני השבטים המנהג שלפיו קרובי הנרצח חייבים לנקום את מותו על ידי פגיעה ברוצח או בבני משפחתו . מנהג זה נקרא גאולת דם . חששם של בני השבטים מפני גאולת הדם הרתיע מביצוע מעשי הרג , ובזכות המנהג היה אפשר לשים קץ לנקמה ולסכסוך בלי אלימות , באמצעות טקסי פיוס .

את המנהגים השונים של בני השבטים וחיי היום-יום שלהם תיארו המשוררים והמשוררות בשיריהם : הם עודדו את הלוחמים בצאתם לקרב , פיארו את המנצחים , ספדו למתים , ולאוהבים שרו שירי אהבה . המשוררים זכו לכבוד רב בקרב בני שבטם , ואפשר לראות בהם כעין עיתונאים של ימינו , המפיצים ידיעות וכותבים את קורות החיים של השבט .

מנהגי השבטים על פי שירים מן התקופה שלפני הופעת האסלאם:

על אם הדרך מתחת לסלע מונח הרוג , דמו לא נגאל , השאיר לי חובה כבדה וצוני ועשה אעשה מה על שכמי מוטל . (תאבט שרן)
בידי אם הפקידו , באומן שמרתי ואפלו בגדו רבים למדי . ואפלו תועפות ראם היו אלה , אני לא אמעל , בחיי אדוני ! סמואל בן עאדיא ( שמואל בן עדיה)
הדלק את המדורה , הוי משרתי כי הרוח שורקת והלילה קר ; אם האש הזו אורח תביא , תהיה מחר לבן-חורין . (חאתם א-טאאי)

אתרי תיירות חשובים:
ריאד, בירת ערב הסעודית, שוכנת במזרח המדינה, בסמוך לרצועת דהנה. מומלץ לבקר במוזיאון של ריאד, המוקדש להיסטוריה ולארכיאולוגיה של האיזור; בארמון מוראבה; ובמוזיאון של אוניברסיטת המלך סעוד, המציגה ממצאים ארכיאולוגיים מחפירות שערכו חוקרי האוניברסיטה.
במערב המדינה, על חוף ים סוף, שוכנת העיר ג’דה. היא מהווה את מרכז חיי המסחר בערב הסעודית, ומומלץ לבקר בה במוזיאון של ג’דה, המוקדש לארכיאולוגיה ולאתנוגרפיה של האיזור; במוזיאון העירוני, הבנוי מאלמוגים; ובמוזיאון עבד אל-ראוף חסן חליל.
מדרום-מזרח לג’דה, בראשי ההרים, נמצאת העיר טאיף, בירת הקיץ של ערב הסעודית. כדאי לבקר בה בשוק החייטים ובארמון שוברה.
מצפון-מערב לטאיף שוכנת העיר הקדושה מכה, שהביקור בה אסור למי שאינו מוסלמי. מצפון למכה שוכנת העיר הקדושה מדינה, שבה נמצא קברו של הנביא מוחמד. גם בה הביקור אסור ללא-מוסלמים.

קישור לסרטון- תולדות האסלאם