סיפור ההגירה של לין

מבוא:

מאז ומתמיד היה הים התיכון למקום מעבר ימי נוח בין המדינות השוכנות לחופו. הוא שימש לעיתים להגירה ונסיעה בין המדינות. נושא זה חשוב ורלוונטי בגלל שבימינו מתרחשות מלחמות דת וכתוצאה מכך יש מספר רב של פליטים המהגרים ממדינות שונות.

הנושא נחקר במסגרת פרויקט בגאוגרפיה של תלמידי שכבת ה’, עוסק בהשוואה בין מדינות הים התיכון לפי מדדים שונים.

אני בחרתי להגר מסוריה לישראל כי:

 .בסוריה הכלכלה חלשה, יש מלחמות אזרחים רבות והשלטון אינו דמוקרטי (רודני). לעומת זאת בצרפת יש תיירות טובה, יש תעסוקה גדולה והיא מפותחת מאוד.

 .התעשיות בצרפת עתירות מדע ויותר מ-95% מבאוכלוסיה יודעי קרוא וכתוב, הממשל הוא רפובליקה דמוקרטי

פסקה מידעית על קרואטיה

קרואטיה היא מדינה השוכנת בצפון הים התיכון.

תוחלת החיים בה היא בין 71 ל-78 שנים. ושיעור התמותה שם הוא 121 ל- 10,000 תושבים

יש בקרואטיה 3 אוניברסיטאות להנדסה 4 למשפטים ו-3 לרפואה ויש שם 98% יודעי קרוא וכתוב.

הממשל בקרואטיה הוא דמוקרטיה פרלמנטרית והמשטר הוא רפובליקה.

יש בקרואטיה 4,313,707 תושבים ויש בה מספר דתות שונות 72% קתולים 14% נוצרים אורתודוקסים,

1.5% מוסלמים ו-12.5% האחרים.

הצפיפות בקרואטיה היא 76.22 נפש לקמ”ר וכמעט אין אליה מהגרים היא פחות צפופה ממדינות מפותחות כמו ספרד וצרפת.

השפה הרשמית בקרואטיה היא קרואטית.

התעסוקה בקרואטיה היא 5% מועסקים בחקלאות, 31% מועסקים בתעשייה ו64% בשירותים.

המשך

קרואטיה היא במקום ה-45 בדרוג לפי רמת פיתוח מתוך 177 מדינות בעולם .

מספר הרופאים בקרואטיה הוא 238 ל-10,000 שזה נמוך יחסית למדינות מפותחות כגון צרפת ואיטליה, אך גבוה יחסית למדינות מתפתחות כגון לוב ואלבניה.

התשתיות בקרואטיה :ל-99% מאוכלוסיית קרואטיה, יש גישה למים זורמים

המטבע בקרואטיה הוא קונה

והתמ”ג בה הוא $ 94,240.

ראיון

אני: שלום אני שיר איזק כתבת עיתון ידיעות ההגירה מצאתי כאן אחת מהמהגרות מסוריה לצרפת וכעת אראיין אותה אז מה שמך?

לין: שלום אני לין חליל ואני שמחה להתראיין .

שאלה: מדוע בחרתם להגר מסוריה?

תשובה: בחרנו להגר מסוריה בגלל מלחמות האזרחים, השלטון הרודני ובגלל המצב הכלכלי.

שאלה: למה דווקא לצרפת?

תשובה: בחרנו להגר לצרפת מכיוון שאמי דוברת צרפתית, בצרפת יש הרבה מקומות תעסוקה, היא מדינה מפותחת מאוד עם רמת  השכלה גבוהה והממשל בה הוא רפובליקה דמוקרטי.

שאלה: מה השארת מאחור בסוריה, עקב לחץ זמן?

תשובה: השארתי מאחור חפצים אישיים רבים, תמונות ומשחקים. אך בעיקר חברים טובים ומשפחה.

המשך

שאלה: כיצד הגעתם לצרפת?

תשובה: חלק מהמסע עשינו ברגל, חלק אחר בטרמפים ואת השאר ברכבת.

שאלה: האם היו אנשים או גופים שעזרו לכם?

תשובה: פגשנו אנשים טובים במהלך המסע, חלקם עזרו לנו בטרמפים, אחרים עזרו במזון והצלב האדום עזר לנו במציאת מחסה ובחיים חדשים.

שאלה: מה היה החלק הכי קשה במסע?

תשובה: החלק הכי קשה במסע היה לעזוב את החברים, המשפחה, הבית ובית הספר וזאת מבלי להיפרד.

שאלה: ולסיום, אם היה לך אפשרות לחזור בזמן, היית חוזרת ועושה דברים אחרת?

תשובה: למרות הקושי של לעזוב את כל מה שהכרתי אני שמחה בשביל הורי שמצאו עבודה חדשה והצליחו לשנות את מצבם הכלכלי לטובה. אך בסך הכול, גם לי לא כל כך נורא. יש לי חברים חדשים, בית ספר חדש וחיים חדשים וטובים.

סיפור

שמי לין חליל, אני בת 11 ונולדתי בעיר חאלב בסוריה. אני בת יחידה להוריי אמי עקרת בית ואבי רצף, לא היה לנו הרבה כסף אך חיינו בשלווה.

סיפורי מתחיל ביום רגיל ושיגרתי אני חוזרת מבית הספר ובבית פתאום אני רואה את אמי ואבי יושבים בסלון ומחכים לי.

הופתעתי למצוא את אמי ללא מעש ואת אבי בבית בשעה כה מוקדמת.

התיישבתי בזהירות לידם וחשבתי לעצמי מה כבר קרה, אך הייתה דממה לדקה ארוכה ופתאום אמי פצתה את פיה ואמרה בקול שקט “הקשיבי לין פרצה בערים השכנות מלחמת אזרחים אכזרית ובקרוב זה יגיע גם אלינו ומכיוון שאנחנו משתייכים לזרם הנרדף על ידי השלטון הרודני נאלץ לעזוב לחו”ל, אך עליך לשמור זאת בסוד למען ביטחוננו אין לגלות אף לחברותייך הטובות ביותר”. פתאום הרגשתי פחד וזעזוע מדברי אמי מכיוון שכל חיי הייתי בעיר זו ומעולם לא יצאתי מגבולותיה ובטח שלא הייתי במדינה אחרת. היו לי מלא שאלות שרציתי לשאול את הורי, אך הבנתי שזה לא הזמן המתאים.

למחרת הכנו את הציוד הדרוש לנסיעה, אך המזוודות היו קטנות כדי לא למשוך תשומת לב רבה ונאלצנו לוותר על דברים רבים  כמו: משחקים, הבובות, חפצים אישיים ומחברות . לקחתי רק מעט בגדים, תמונה של חברתי הטובה שעליה לא ויתרתי ואוכל.

יצאנו מהבית בשעה אחת בלילה השכנים ישנו והשמש עוד לא יצאה, הלכנו ברגל אל מחוץ לעיר ועצרנו טרמפים עד טורקיה.

בגבול הטורקי היה מחנה פליטים ענק ובו גילינו שיש אנשים רבים במצבינו והבנו שהצלב האדום מביא כרטיסים לרכבת כדי להגר למדינות שונות. הורי החליטו להגר לצרפת בגלל אמי דוברת צרפתית ובגלל המצב.

היה כבר מאוחר והלכנו לישון ולמחרת בבוקר הצלב האדום הסיעו אותנו ביחד עם פליטים נוספים אל תחנת הרכבת.

מעולם לא הייתי ברכבת ובשבילי זאת הייתה חוויה מדהימה, אך הורי היו מתוחים מאוד ואני לא העזתי לשאול מה קרה אך ידעתי שזה קשור להגירה.

הנסיעה ארכה כעשר שעות, אך זה הרגיש כמו נצח. במהלך הנסיעה כאשר הסתכלתי לאחור חשבתי על חברותי, על מורותיי, על ביתי ועל חיי הקודמים, אך כשהסתכלתי קדימה דמיינתי את: חברי החדשים, את הארץ החדשה, את בית הספר החדש ואת עתיד הורי המוכשרים. הבנתי שאולי זה יהיה קשה, אך הכל עובר ויש לכול לדבר צד חיובי וצד שלילי אז המשכתי להסתכל קדימה והתגאיתי בעצמי.

לאחר הגעתנו, היינו מותשים מאוד ומצאנו מקום לינה יחד עם פליטים נוספים.

למחרת אבי חיפש עבודה וכך גם אמי ובצהריים חזרו הוריי וסיפרו לי שהתקבלו לעבודה. מעתה אבי יעבוד כרצף בהברת בנייה מצליחה ואמי כעת מנקה בבית ספר גדול ושניהם יקבלו משכורות טובות. אמא גם סידרה לי ללמוד בבית ספר, שבו היא מנקה וזה יתקזז ממשכורתה ואבא סידר לי שיעורי למידת צרפתית.

למחרת אבי יצא לעבודה, אני ואמי הלכנו לבית ספר החדש ובו פגשתי חברים חדשים. עתה אנו גרים במלון היום בצהריים הוריי יקבלו מקדמה למשכורת הגדולה ונחפש בית. אחרי העבודה הוריי חיפשו בית והודיעו לי בערב שממחר יש לנו בית חדש.

כעבור חודש למדתי צרפתית בסיסית, אכן יש לי כישרון בשפות. מצאתי חברים חדשים, מורים חדשים וגם בית יפה וחדש – אני מאושרת.

כיום אני בת 15 הכל מושלם ואנו מסודרים. את החוויה שעברתי לא אשכח לעולם, הפחד, ההתרגשות והרגשות השונים. אמנם נפרדתי מדברים אהובים, אבל הצלחתי לשמור על קשר – יש לי טלפון חכם ואני מדברת עם חברתי הטובה. עברתי הרבה, אך גם זכיתי בהרבה דברים ובחוויה כזו זוכים רק פעם למיליון, יש האומרים שהם לא רוצים לחוות זאת, אך מי אמר שזה רע?

תהליך העבודה

1. תהליך העבודה היה כזה: אספתי חומר על קרואטיה ממקורות מידע שונים לפי מדדים שנקבעו מראש. לאחר מכן, כתבתי פסקה מידענית על קרואטיה לפי הטבלה שבניתי.

   בכיתה עשינו יריד מדינות וכל אחד בחר את המדינה שממנה הוא מהגר והמדינה שאליה הוא מהגר וסיבת ההגירה.

   בשלב הסופי, התחלתי לעבוד על הספר: כתבנו מבוא לספר, חשבתי על סיפור הגירה וחיברתי ראיון ששולב בתוך הספר יחד עם כל תוצרי הלמידה שעשיתי.

2. בהתחלה הייתה לי שותפה לעבודה, אבל מאחר שהרגשתי שחלוקת העבודה בינינו אינה שווה והוגנת החלטנו להיפרד ולהמשיך בעבודה באופן עצמאי.

3. הכי נהניתי בעבודה מהחלק של כתיבת סיפור ההגירה והכנת הספר.

4. מה שלמדתי במהלך הפרויקט על עצמי, שאני יודעת לכתוב סיפור וכן למדתי לכתוב טקסט מידעני שוטף מנתונים בודדים.

   כמו כן למדתי, שכיום בעולם יש גל הגירה גדול מארצות שונות, למדתי על מדינות הים התיכון ועל כך שהים התיכון הוא ציר מעבר מאוד נוח למדינות השוכנות לחופיו. בנוסף למדתי על התלאות והקשיים של מהגרים

5. הקושי בעבודה היה ההתמודדות עם הלחץ שנבע מהלוז הצפוף, אך התגברתי על הקושי בעזרת סידור לוח זמנים.

מיומנות ההשוואה:

הנושא: מדינות הים התיכון

השוואה: מדינה מפותחת לעומת מדינה מתפתחת.

מסקנות:

מדינה מפותחת – זאת מדינה עשירה המאופיינת ברמת חיים גבוהה – לרב התושבים יש הכנסה ממוצעת גבוהה ולכן הם יכולים להקדיש חלק מההכנסה שלהם לפנאי ולתרבות.
רמת השכלה גבוהה –רב התושבים יודעי קרוא וכתוב ואחוז נכבד לומד במוסדות להשכלה גבוהה.
רמת תשתיות במדינה גבוה- לכולם יש מים זורמים, חשמל ותשתיות ביוב.
תושבי המדינות המפותחות זוכים לטיפול רפואי טוב יותר בגלל: שרותי בריאות מפותחים, כמות גדולה של רופאים פר אוכלוסייה, רמת תברואה גבוהה, זמינות לתרופות, איכות חיים טובה יותר, מזון איכותי ורמת חיים גבוהה ולכן הם חיים עד גיל מבוגר יותר(70 שנה ויותר).
בגלל התנאים הטובים במדינות מפותחות, הרבה אנשים ממדינות לא מפותחות רוצים להגר למדינות אילו.

מדינה מתפתחת– זאת מדינה בד”כ ענייה , שרמת החיים בה נמוכה, רמת תשתיות נמוכה( אין מים זורמים הנגישים לכל תושבי המדינה) ורמה טכנולוגית נמוכה.
תוחלת החיים בה נמוכה(60 שנה ומטה) בשל שירותי בריאות לקויים, רמת תברואה נמוכה, חוסר זמינות לתרופות, רעב, שימוש במים מזוהמים, מגפות, איכות חיים גרועה ועוד.
במדינה מתפתחת שירותי החינוך לקויים מחוסר תקציבים. קיים בה עדין אחוז גבוה של אנאלפביתים, אם כי כיום בקרב האוכלוסייה הצעירה שיעור האנאלפביתים נמוך יותר, בהשוואה למבוגרים בגלל חוק חינוך חובה הקיים ברוב המדינות בעידן המודרני.