מבוא

שמות מגישים:עמית טוכמן, שלו אזיקרי, רועי בן חיים.

?שאלת החקר אותה בחרנו לחקור היא: כיצד מדינת ישראל מתמודדת עם בעיית מחסור המים בישראל

!!בחרנו בשאלה זו מכיוון שמשק המים בישראל הולך ומתדרדר וצריך למצוא פתרונות מיידיים. המים הם צורך קיומי

.במהלך העבודה חקרנו על תופעת מחסור המים בישראל והגענו למסקנות מפתיעות למדיי

 .חקרנו על מקורות המים בישראל כגון: אקוויפר החוף והכנרת ובנוסף בדקנו מהם הגורמים למחסור המים בישראל (בצורות) וכיצד מטופלים היום

.בנוסף שלחנו מייל למשרד הממשלתי לפניות הציבור אך לצערנו הרב לא קיבלנו מענה אך גם ללא תשובתם הגענו לתוצאות חקר מפתיעות ומעט מדאיגות

הכנרת

 השערותינו לגבי שאלת החקר וכלי המחקר בהם נשתמש

.לדעתנו הפתרונות הקיימים לא יתנו מענה לטווח הרחוק

.מקורות המים (האקוויפרים) לא יחזרו להיות כמו בעבר

 .אנו ננסה לחקור ולבדוק את הנושא של מחסור המים בישראל בכך שאנו שלנו מייל למשרד הממשלתי לאיכות הסביבה ובנוסף נבדוק באתרים רבים העוסקים בנושא זה, ניקח את המידע הנחוץ לנו וננתח אותו

:מצורף בזאת המייל להלן

שלום האתר לאיכות הסביבה בבית ספרינו נערך פרויקט של הכנת עבודת חקר. ונושא הכתיבה שלו היא על כיצד מדינת ישראל מתמודדת עם מחסור המים במדינת ישראל ובנוסף עניין אותנו לחקור גם על איכות המים בכינרת, ובעקבות זה רצינו לשאול מומחה העוסק בנושא זה ובגלל זה פנינו אליכם.

אנחנו מאוד נשמח אם תעזרו לנו ותענו לנו על מספר שאלות?

1.באילו אמצעים אתם ועובדיכם משתמשים כדי לגלות את איכות המים וזיהום המים בכינת ובסביבתה?

2.באילו אמצעים ובאילו מכשירים אתם משתמשים כדי לפתח את איכות המים ואזור הכינרת?

3.באיזה דרכים אתם משתמשים על מנת לגרום לאזרחים לחסוך במים בתקופת יבשות ובשנות בצורת בפרט?

4.כיצד הפגיעה במי התהום משפיעה על כמות המים בישראל?

5.מה התחזיות שלכם לגבי מפלס המים בכינרת בעוד כעשר שנים אם ידוע שחסרים לו כארבע מטרים מהקו האדום כיום?

תודה רבה על ההתיחסות מקווים שתעזרו לנו להתקדם בעבודת חקר שלנו.

אנו השתמשנו בהתכתבות במייל מכיוון שזהו כלי המאפשר לנו ליצור קשר עם הגורמים הרצויים ולקבל מענה עבור השאלות שלא מצאנו להם תשובות במרשתת.

  שני מקורות המים החשובים והגדולים במדינת ישראל

מי התהום הם מים עיליים (מי גשמים ונחלים) המחלחלים לתוך הקרקע, עד שהם מגיעים אל שכבה אטימה הנקראת אקוויקלוד, שאינה חדירה למים, ושם הם נקווים או זורמים מעליה. זהו מקור המים החשוב ביותר בישראל מאגרי מי התהום נמצאים באזור ההר ולאורך מישור החוף. את מי התהום שואבים מבארות או ממעיינות.
הכינרת זהו מקור המים העיליים הטבעי היחיד שלנו. המים נשאבים מן הכינרת באמצעות המוביל הארצי אל כל חלקי הארץ.
הכינרת תלויה במי גשמים, בירדן שמזרים לכינרת באופן ישיר למעלה מ-500 מליון ליטרים בשנה ובאגן הכינרת המנקז את מי המעיינות מסביב לכינרת ומזרים לתוכה כ-30 מליון ליטרים בשנה.
מי הכינרת הולכים לשלושה מקומות:
1.הירדן התחתון מנקז את הכינרת דרומה
2.אידוי המים. כ-300 מליון ליטרים בשנה.
נשאבים לידי האדם לשימושים שונים.
כדי לבדוק מהו גובה של פני הכינרת בשנים באחרונות נאלצו חוקרים לבדוק במספר דרכים ובמספר מכשירים את גובה פני הכינרת.מפלס הכינרת עומד כיום על -212.1 מתחת לפני הים וטמפרטורת מי הכינרת עומדת על 18 מעלות.כיום מודדים את מפלס הכינרת בעזרת הקו העליון שעומד על 208.80- מטר, הקו העליון הוא קו השיא של הכנרת זאת אומרת כאשר מי הכנרת יגיעו לגובה של הקו העליון הכנרת תעלה על גדותיה.

למה משמשים המים

מים בצריכה ביתית- בכל יום כל אחד מאיתנו צורך בערך 135 ליטר מים למען תפקוד הגוף ,נקיון ועוד.
חקלאות- הגידולים החקלאיים צורכים מים רבים לגידולם. כך גם בעלי החיים הגדלים במשק החקלאי
תעשייה-המים משמשים בתהליכי הייצור השונים. לדוגמה:חימום, קירור, ניקוי ועוד.

הגורמים למחסור המים

.אנו בחרנו להתמקד בבצורות

בצורת היא מצב שבו זמינות המים במקום מסוים יורדת במידה ניכרת מתחת לממוצע הרב שנתי לתקופת הגשמים. בצורת אינה נחשבת לתופעה טבעית, משום שבצורת מתרחשת כאשר זמינות המים לא מספקת את צורכי האדם.
קיימות ארבעה סוגי בצורות: מטאורולוגית, חקלאית, הידרולוגית ואקלימית.
אנו החלטנו להתמקד בבצורת המתאימה ביותר לשאלת החקר שלנו הלוא היא בצורת אקלימית.
בצורת אקלימית- שנה שקיבלה כמות משקעים הקטנה מההפרש שבין כמות הגשם הממוצעת כלומר כמות המשקעים שירדה הייתה קטנה ב 30% מהממוצע הרב שנתי לאותו מקום.

השלכות הבצורת בישראל:

 1.תופעת המדבור זוהי התופעה הסביבתית המסוכנת ביותר בה קו המדבר עולה צפונה אזורים ירוקים הופכים למדבריים והנוף משתנה לחלוטין.
2.פגיעה בחקלאות.
3.פגיעה באקוויפרים ובמקורות המים בישראל.
4.המלחת קרקעות משמע אזורים פוריים הופכים ליבשים.
5.בשנות בצורת עולה מספר שריפות היער עקב התייבשות העצים והצמחים.

שנים שהוכרזו כשנות בצורת בישראל:

1951-1952
1956-1962
1989-1991
1999-2001
2004-2011

לאחר הבצורת החמורה בין השנים 1989-1991 הגיע שנת 1992 בה ירדו כמיות גשמים עצומות שהעלו את מפלס הכינרת ב4.5 מטרים.
לאחר הבצורת בין השנים 1999- 2001 הגיעה שנת 2002 שהצילה את משק המים בישראל באמצעות גשם סור שפקד את המדינה.

 כיצד מדינת ישראל מתמודדת עם הבצורות:

אחד הדברים היחידים שניתן לעשות כנגד תופעת המדבור היא התפלת המים.
התפלת המים היא כלי חשוב אך יקר המספק מים לתושבים, חקלאות, תעשייה מבלי שיהיו תלויים בכמויות המשקעים היורדות.
התפלת מים היא תהליך הפרדה בין מים לחומרים המומסים בהם על מנת לקבל מים הראויים לשתייה או לחקלאות. המילה “התפלה” נגזרת מהמילה “תפל” – חסר טעם, מכיוון שהתהליך מסיר את מליחותם של המים.

 מתקן להתפלת מים

כיצד מדינת ישראל מתמודדת עם מחסור המים

כדי לענות על המחסור במים טבעיים, מדינת ישראל פועלת לייצור מים במספר דרכים. להלן העיקריות שבהן:
1. השבת קולחין – מים משומשים יכולים לעבור תהליך טיהור המכשיר אותם לשימושים חוזרים כדוגמת השקיה חקלאית, השקיית גינות וצריכה תעשייתית. מים אלה נקראים מי קולחין שהם למעשה מי הביוב המטוהרים.
2. התפלת מי ים – התפלת מי ים והפיכתם למים ראויים לשתייה מתבצעת כיום בכל העולם בעיקר באמצעות טכנולוגיה הנקראת “אוסמוזה הפוכה”. התפלת מי ים היא הפתרון העיקרי להתמודדות עם בעיית הידלדלות מקורות המים בעולם.
3. התפלת מים מליחים.
4. טיוב מקורות מים שזוהמו או הומלחו.

שאלת חקר נוספת

 שאלת החקר הנוספת שלנו היא: איך מדינות אחרות בעולם מתמודדות עם מחסור המים בארץ שלה?

מסקנות ותובנות

אנו למדים מהמידע שאספנו שבעיית מחסור המים בישראל רק הולך וגוברת,אמנם קיימים מספר פתרונות אך הם עולים המון כסף ומצריכים משאבים רבים.

אנו לא רואים את בעיית מחסור המים נפתרת בקרוב אלא רק הולכת וגוברת ואם לא ניתן כולנו יד לפתרון המשבר, לא נצליח להתגבר עליו.

האחריות לחיסכון במים מוטלת על כולם ולכן על כל אחד ואחת מאתנו לקחת חלק פעיל בשמירה על מקורות המים ולדאוג לחיסכון במים.

בואו נהיה טיפה לפני כולם.

ביביליוגרפיה

אתר “סבבה” המשרד להגנת הסביבה

ויקיפדיה

אתר “חסכון במים”

israel weather

ynet

מים-פורטל המים של ישראל

יוטיוב

ספר גאוגרפיה

גוגל תמונות