על פי רוב, חיים הישראלים חיים ארוכים ובריאים, במיוחד ביחס למדינות מתקדמות אחרות. הזדקנות האוכלוסייה דורשת השקעה גדולה יותר מצד המדינה, שצריכה לספק טיפול רפואי והוצאות שוטפות לאוכלוסייה זו. מי אמור לקחת על עצמו אחריות כלכלית על תופעה זו ומי יכול ומי לא יכול לעמוד בהוצאות הכרוכות בטיפול רפואי?

10 עובדות שאתם צריכים לדעת על מצב הבריאות בישראל

1

נתחיל עם העובדה שישראלים חיים חיים ארוכים יותר.

לא רק שתוחלת החיים של הגברים הישראליים היא מהגבוהות בעולם (80.2 שנים) היא גם גבוהה בהרבה מהצפוי לפי מדדים כמו עושר, רמת השכלה

ומאפיינים בריאותיים ודמוגרפיים במדינה. לאחר שחקרנו את התופעה וניתחנו מעל 130 מדינות נוספות הגענו למסקנה מפתיעה: השירות הצבאי מהווה מעל

חצי מההסבר כיצד תוחלת החיים של גברים ישראלים הגבוהה יותר.

2

אז ישראליים חיים יותר מאחרים, אבל כמה משנות החיים שלנו אנו חיים בבריאות?

מדד תוחלת החיים בבריאות טובה בישראל הינו מהגבוהים בעולם אך קצב הצמיחה שלו נמוך מקצב הצמיחה של תוחלת החיים הכוללת. תינוק שנולד בשנת 2015 בישראל צפוי לחיות 80.2 שנים אך רק 71.7 מתוכן יהיו בריאות תקינה. כמעט עשור מחייו של ישראלי ממוצע יהיו בבריאות לא תקינה במהלך חייהם, מצב שלעיתים מהווה מעמסה בעבור תא המשפחה והמדינה כאחד.

3

האתגר הבריאותי המתפתח ביותר בישראל כיום הינו – הסוכרת.

כפי שרואים בגרף, כאב גב תחתון וכאב צוואר משפיעים הרבה פחות על הבריאות של הישראלי הממוצע אולם  הסוכרת תופסת תאוצה, והתופעה הולכת ומתעצמת בשני העשורים וחצי האחרונים.

4

אז למה אנחנו מתמקדים כל כך בתוחלת החיים?

אוכלוסיית ישראל עתידה להזדקן משמעותית בעשורים הקרובים. מספר הקשישים (בני 70 ויותר)ׁ צפוי להכפיל את עצמו, מ-610,000 לכ-24.1 מיליון עד 2035. משמעות הדבר היא שהאוכלוסייה המבוגרת בישראל תתפוס חלק גדול יותר מחלקה באוכלוסייה הכללית כיום. כתוצאה מכך, מדד חוסר התפקוד – שמטבע הדברים גבוה יותר בקרב קשישים – צפוי לגדול מהר יותר מהגידול באוכלוסייה הכללית עד 2035.

5

ישראלים נוטים לקבל טיפול רפואי קרוב לבית.

כ-19% מהסיוע הרפואי שמקבלים אזרחי ישראל מעל גיל 65 מתבצע בבית או בקהילה בה המטופלים חיים, זאת בניגוד ל-9% בממוצע ה -OECD. התופעה נתפסת כחיובית אך היא עלולה גם לשקף את מיעוט האפשרויות היחסי ואת הגישה המוגבלת לטיפול במוסדות במדינה. בהקשר זה יצוין כי הנטל של הטיפול בקרבת בית המטופלים נופל לעיתים רבות על בני משפחה, בין שהם נאלצים לממן עובדי סיעוד זרים ובין שהם מפסידים ימי עבודה בשל הטיפול בקרוביהם. ישנם ארגונים המספקים שירותי סיוע רפואי בקרבת הבית של המטופלים ויתכן שהרחבת פעילותם תוביל להפחתת הנטל על המשפחות.

6

מי אמור לשלם את החשבון?

העדר תקציבים ציבוריים משמעותיים ושירות הרפואי הבית היקר גורמים לכך שהנטל הנופל על המשפחה הישראלית הינו גדול יותר מזה של משפחות ברוב המדינות המפותחות האחרות. מתוך הכספים שמיועדים לטיפול סיעודי בארץ, כמעט 45% מהמימון מגיע מהכיס הפרטי. עובדה זו משמעותית שכן ההשקעה הפרטית בטיפול סיעודי בישראל הינה פי שלוש מהממוצע במדינות ה- OECD שעומד על 16%. אין בישראל ביטוח סיעודי אוניברסלי וכתוצאה מכך 22% מההוצאה הפרטית על ביטוח סיעודי בארץ מיועד לפרמיות ביטוח פרטי.

7

הביטוח הרפואי הציבורי בישראל פשוט אינו מספיק.

בשנים האחרונות עלה אחוז הישראלים שבבעלותם ביטוח בריאות משלים  מ-50% ל-80%. אך ביטוח רפואי פרטי זמין רק לאוכלוסיות עשירות יחסית ולמעשה, לפחות מ-50% מישראלים יש ביטוח שכזה.

8

מהו הפער בהשקעה בריאות בין משקי בית עם הכנסה גבוהה ומשקי בית עם הכנסה נמוכה?

ההשקעה של משק בית בתחום הבריאות גדלה בהתאמה לגובה ההכנסה – בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר במדינה משקיעים כמעט פי שלושה יותר מבעלי ההכנסה הנמוכה ביותר. כשבוחנים את אחוז ההוצאה על בריאות מכלל ההכנסה רואים שבעלי ההכנסה הגבוהה ביותר מוציאים רק 4.8% מהכנסתם ואילו בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר מוציאים 9.5% מההכנסה שלהם על טיפולים רפואיים.

9

זמן ההמתנה של מטופלים הממתינים לניתוחים אלקטיביים אינו שווה בין כלל אזורי המדינה.

בחנו 6 מחוזות גאוגרפיים שונים בישראל וניכר כי באזורי המטרופולין הגדולים זמני ההמתנה קצרים יותר ובפריפריה זמן ההמתנה לניתוח אלקטיבי הוא הממושך ביותר. זמן ההמתנה במחוז דרום, למשל, כפול מאשר במחוז ירושלים. זמן ההמתנה הארוך תואם לפערים אחרים במערכת הבריאות בין הפריפריה למרכז –  נושא שכבר עורר דיון בחברה הישראלית.

10

ההכנסה של משפחה בעלת הכנסה נמוכה לא מאפשרת צריכה של סל מזון בריא.

משפחה בעלת הכנסות נמוכות צריכה להשקיע 65% מההכנסה שלה כדי לצרוך את סל המזון המומלץ, שכולל  ירקות, פירות ודגנים מלאים. בפועל, משפחות אלו מוציאות רק כ-42% מהכנסתן על מזון ולכן, גם אם ירצו, יתקשו מאוד לצרוך את סל המזון הבריא המומלץ. מצד שני, משפחות מהעשירונים העליונים בישראל צריכות להשקיע רק כ-7% מההכנסה שלהם כדי לצרוך סל מזון בריא ובפועל משקיעות כ-10% מהכנסתן על מזון.

אנו מאמינים כי מחקר טוב מוביל למדיניות טובה, שמובילה למדינת ישראל טובה יותר.

תוכל ללמוד עוד על בריאות, כלכלה, חינוך, שוק התעסוקה ורווחה בישראל באתר שלנו www.taubcenter.org.il

תמונות:

עמוד Photo via Visual hunt 6: