אר”י הקדוש

מאת: ארי מסילתי                                                                                            

 קורות חייו

האר”י נולד בירושלים לאם ספרדיה ואביו ממשפחת לוריא שהייתה מפורסמת באשכנז ומיוחסת לרש”י וממנו לדוד המלך. לאחר מות אביו, עברה משפחתו לבית דודו במצרים. הוא עצמו חי במצרים בקהילה הספרדית ולמד מפי הרדב”ז ורבי בצלאל אשכנזי. לפי מסורות שמסרו תלמידיו, עד גיל 36 חי בבית דודו רבי מרדכי פרנסיס שהיה ממונה על המכס במצרים והיה סמוך על שולחנו, שם הגה בספר הזוהר, עד שעל פי המסורת נגלה אליו אליהו הנביא והורה לו לעלותלארץ ישראל. כמו כן, עסק בתקופה זו בהוראה ולפי תעודות מגניזת קהיר, התפרנס גם ממסחר בתבלינים ובתבואה.^[2]

בשנת 1570 (שנת ה’ש”ל) עלה האר”י ממצרים לצפת עם אשתו ושתי בנותיו וחי שם במשך שנתיים עד שבתאריך ה’ באב ה’של”ב (שנת 1572) הוא נפטר במהלך המגפה הגדולה שהתרחשה באותה עת, והוא בן 388. שתי בנותיו נישאו בצפת. האחת, עכסה, לר’ שלמה בן הרב משה סאגיס, ראש ישיבה בצפת ורבו של המהרי”ט, ר’ יוסף מטראני והשנייה לבנו של מרן ר’ יוסף קארו. על פי המסורת בנו נפטר לאחר שהאר”י גילה סודות קבליים עמוקים לתלמידיו, ובגין זה נענש משמיים.

הרמ”ק הורה לתלמידיו לפני פטירתו, שממשיכו יתגלה בהלוויתו, בתור מי שיראה עמוד של אש ההולך אחר מיטתו. אותו אחד היה האר”י שבא באותה תקופה לצפת וטרם נודע בציבור. מאז לימד מספר מצומצם של תלמידים את כל אשר ידע, כאשר הוא הסביר כי לשם כך הגיע לעולם וזה כל יעודו בחייו. בכיר תלמידיו היה רבי חיים ויטל.

השפעתו על עולם הקבלה

האר”י השפיע בצורה כה ניכרת על עולם הקבלה עד שמחלקים את תורת הקבלה לשנים – לפני האר”י (ובכלל זה קבלת הרמ”ק שהיה מרבותיו), ואחרי תקופת האר”י (ובכלל זה תורת החסידות). ההבדל העיקרי שבין התפיסות הקבליות שקדמו לאר”י לאלה שבאו לאחריו נובע מתפיסת המציאות של העולם ומשמעותה של הבריאה. בעוד התפיסה הקבלית שקדמה לאר”י האמינה שמעשה הבריאה היה אקט של שלמות אלוהית והגאולה הארצית היא זו שתחזיר את המציאות לאותה שלמות אלוהית הרי שהאר”י האמין שמעשה הבריאה תחילתו דווקא במעין קלקול בתוכנית האלוהית שהוא מכנה “שבירת הכלים”. תורת הקבלה על פי האר”י נקראת קבלת האר”י או קבלה לוריאנית.

בתקופת המאה ה-17, היה לימוד הקבלה של האר”י בשיא תפוצתו. אבל, לאחר האכזבה מתקוות הגאולה שנקשרו בדמותו של שבתי צבי שהאמונה במשיחיותו התבססה רבות על לימוד הקבלה של האר”י כפי שהבינו אותה המקובלים השבתאים, לימוד הקבלה הוגבל על ידי הרבנים.