פרפר אחד לבן יצא לעוף בשדה לראות פרחים ולהריח את ריחם.

הוא עף ו …

והנה פרפר שני לקראתו והוא אדום.                        

“שלום ואור, אדום כנפיים!”                                     

“אור ושלום, לבן כנפיים!”

“אנה זה אתה עף?”  

“אל השדה, לראות  בפרחים ולהריח את ריחם”.

“הבה נעוף יחד!”

“הבה!”

עפו שניהם יחד: לבן הכנפיים ואדום הכנפיים.                                                                                                                                        

הם עפים….

והנה פרפר שלישי לקראתם והוא צהוב.          

“שלום ואור, צהוב כנפיים!”    

“אור ושלום, אדום כנפיים!”                                      

“אנה זה אתה עף? ”                                                             

“אל השדה, לראות פרחים ולהריח את ריחם.”

“הבה נעוף יחד!”                                     

“הבה!”

עפו שלושתם יחד: לבן כנפיים, אדום כנפיים וצהוב כנפיים.

עפו ובאו אל השדה.                                

הייתה השמש זורחת, הפרחים פורחים והאוויר רענן.

התעופפו שלושת הפרפרים, שמחו בקרני השמש, ורפרפו מפרח אל פרח.

פתאום!

נשבה רוח, בא ענן,  הבריק ברק, הרעים רעם.

טיף טיף טיף!                            

טף טף טף! גשם התחיל מטפטף.

טפטפו הטיפות והרטיבו את כנפי הפרפרים.                                     

רצו הפרפרים לעוף הביתה,

אך הדרך רחוקה – רחוקה.      

מה לעשות?

עפו ובאו אל הצבעוני:                               

“צבעוני צבעון, פתח את החלון!         

אנחנו שלושת הפרפרים: אחד לבן, אחד אדום ואחד צהוב.

באנו להסתתר מפני הגשם”.

ענה הצבעוני:           

שישה עלים לי אדומים עם כתמים צהובים.

לכן אפתח את חלוני רק לפרפר האדום ולפרפר הצהוב.

אך לפרפר הלבן לא אתן להכנס!”

“לא!” קראו שני הפרפרים- האדום והצהוב.

“את חברנו הלבן לא נשאיר בחוץ בגשם!”

ועפו להם הלאה.

עפו ובאו אל החבצלת: 

“חבצלת, חבצלת, פתחי את הדלת!

אנחנו שלושת הפרפרים: אחד לבן, אחד אדום ואחד צהוב.

באנו אלייך להסתתר מפני הגשם!”

ענתה החבצלת:

“שישה עלים לי- לבנים, אני אפתח את דלתי רק לפרפר הלבן,

אך לפרפר האדום ולפרפר הצהוב לא אפתח!”

“לא!” קרא הפרפר הלבן.

“טוב לי כי אסבול בגשם עם חבריי מלהשאיר אותם בחוץ!”

עפו להם שלושת הפרפרים, והגשם מטפטף ומטפטף ומרטיב את כנפיהם.

שמעה השמש את דברי הפרפרים לצבעוני ולחבצלת,            

גם ראתה את כנפיהם הרטובות ואמרה:                                –

“אך אלה הם חברים נאמנים!”

מיד גרשה את הרוח, קרעה את הענן ,                                         

הפסיקה את הגשם ויצאה לזרוח.

עד מהרה יבשו כנפי הפרפרים,                           

ושוב יצאו לעלוז בקרני השמש ולרפרף מפרח לפרח.

ולא נפרדו זה מזה הפרפרים.

והילדים שבאו לטייל בשדה ראו שלושה פרפרים מתעופפים יחד:

אחד- לבן.

אחד- אדום,

ואחד- צהוב.