פוסטים מתוך הפייסבוק של אירית דגמי IRIT DIGMI

יש לי מלאן חברות בכל הצבעים, בכל הרמות, מה שבטוח כולן למדו לפחות יום אחד יותר ממני במוסדות החינוך. כן אני מתהדרת בחברותיי מאד, למה? כי עם כל אחת זו מערכת יחסים אחרת. ואת כולן אוהבת אותו דבר.
פנינה חברתי מהשכונה.
שיכון בית מעון גרנו בי.ל.פרץ אחת מול השנייה.
בדיחה מהשכונה!
אבא שלי היה ממוצא יקה שמו וילי אייכהולץ האחד והיחיד.
מה לוילי ול- י.ל. פרץ ? לא מסוגל היה לזכור את כל זה.
יום אחד הזדמן מישהו לרחוב ושאל את אבא שלי איפה זה י.ל. פרץ.
ענה לו וילי: לא יודע!
המזדמן: אולי את מכיר את משה טננבוים?
וילי: בטח זה השכן ממול.
משה הוא אבא של פנינה ותמיד כשהיה רואה אותנו מסתודדות, היה עושה חיקוי שלנו ואיזה חמש דקות בלי הפסקה היה אומר כמו אתי אנקרי: אז אמרתי לו והוא אמר לי והיא אמרה לו והוא אמר לה ואני אמרתי לה והיא אמרה לי…. ועוד
הכרחתי את פנינה לבא היתה לנו שיחה אישית הוצאתי אותה מהבית כמו שאומרים סידרתי לה טרמפ עם חברותיי מהגן וגם סידרתי מי יושבת איתה מאחורה.

וזה מה שכתבה על הערב עם לירון פלד גרין.
לירון פלד גרין ילדה יקרה !
לאירית שהיא טורבינה שכל כולה אהבה ללא תנאי , נתינה ללא תנאי !
מבורכת באין סוף כריזמה !
ובאין סוף נתינה ! ללא תנאי !
איריתק’ה קורצה מכל החומרים האיכותיים , פצצת אנרגייה בלתי מתפשרת ופרפקציונסיטית באהבתה את הזולת !
פצצת כישרון !
ומבורכת בדבק האיכותי ביותר לחבר בין בני האדם !
אי אפשר היה שלא להתרגש מהחומר האנושי הכל כך איכותי שהתקבץ בחצר ביתה ואי אפשר היה שלא לחוש את טביעות האצבע שלה , היא פתחה את ליבה ואת ביתה וכך זה הרגיש הרגיש חום אנושי !
האהבה התרוצצה באויר יחד עם הלחות , ההפקה שלה שבאה מן הלב המיסה את הצינה !
וכשהלב הוא ענק והיכולת להכיל ולתת ברמה שכזו !
זו אירית בזעיר אנפין !
משום שלתאר את המוסד הזה ששמו אירית דרושות עוד הרבה הרבה מילים אותם אשמור להזדמנות אחרת .
לירון – פלד – גרין תודה רבה לך על ערב מדהים !
תודה שהסכמת להיפתח ולהביא את הנשמה היפה שאת דרך קולך
ה מ ק ס י ם !
דרכן של מילים שכל אחת מהן שוקלת !
הבאת איתך כישרון מדהים , קולך הניפלא והמלודיות גרמו לכולנו לדמוע , להעריך ולהביע אסירות תודה שהבאת איתך מטען כל כך מרשים !
רעות יהודאי ניפלאה בזכות עצמה !
וצוות המלווים שלך מוכשר בטירוף!
נמרוד פלד אחיך הוא פצצת כישרון לכשעצמו ויחד הבאתם
עונג , והלב והנשמה היו קשובים לכם !
כל מי שנגע בערב הזה והקסם שהוא הולך איתי לכל מקום !
תודות והרבה !
אסירות תודה על הכל !
ערב שעבורי יהיה בלתי נישכח !
מאירה יקרה שתדעי רק נחת !
תודה לך על הילדים הניפלאים !
שתדעו רק טוב !
באהבה !
אני … פנינה .
Liron Peled Green Meira Gurai Raz

צילום Meira Gurai Raz
פנינה כהן

ועוד תגובה מפנינה שניסתה בסך הכל לעשות לייק:

הוא לא נותן להביע ” אהבתי “!
אז עשיתי לא מניפולציה בדמות של מדבקה הבעה ( כך הם קוראים לזה כל ה – ” חנונים ”
שגמרו לנו על החיים … !
ה מ ד ב ק ו ת ?!
א ק ז י ט של מי ?!
בטוח !
יהודי ממושקף עבד באינטל !
היום גר במגדל על חוף ימה של
תל – אביב !
יש לו בית חכם !
הוא מחנה ב – “פנגו “!
מהטלפון החכם מדליק את הדוד!
מפעיל את התריסים החשמליים!
שליטה מלאה על התאורה בבית!
בהגיעו הביתה הוא אינו יודע ( רחמנות / כואב הלב ) מה זה מפתח ?!
שולף ארנק מעור / מוציא כרטיס מגנטי מעביר גהוץ והבית ניפתח לרווחה !
בפתח בודאי מחכה האופר פילפינית צנומה אדיבה וחייכנית!
מסייעת לו להוריד את הבלייזר !
מוסרת לו מגבת רחצה צחורה
של ורדינון !
את המים החמים הכין עבור האמבט אם לא את הג’קוזי !
וככה אפשר להמשיך ולתאר את הפועל היהודי החדש בשנת 2017 /
אחריי יום ארוך של דיונים ואין סוף צגי מחשב ישתרע הפועל על הקומפרט החדש לתפוס תנומה עם תאורה מתאימה יכניס את הדיסק און Key הכוללת את סך הכל המוסיקה!
החביבה עליו , הוא איש העולם הגדול אז בודאי מקשיב ל – מוסיקה המכבדת את בעל הבית!
נירדם לצליליו של יאני או אניגמה !…
מכאן !
איבדתי קשר לדמיוני !
אבל בתוך עמי יושבת … מתבוננת איך העולם שאוהבת ואהבתי ” ב ו ר ח” לי , מתרחק ממני …
והרבה שכמותי כך שמעתי , בנות מחזור שלי מבית הספר
הברגים השתחררו והשיגעון תופס תאוצה !
הכל מגיע מהתוצאה שהלכתי לבקר חברה המתגוררת ממש לידי – תוצאה של סקרנות וכמיהה לקשקש מעט ומעט לרכל על ההיא שישבה על ידה בכיתה המקבילה !
שסיפרה לה והשביעה אותה לגלות לאף אחד !
לא החזיקה מעמד וסיפרה !
שההיא מהכיתה המקבילה לגמריי השתגעה !
ובעלה ” חרמן ידוע ” בחוצות השכונה בגד בה עם זו ” הפצצה” מהקומה ה-8 בבניין המקביל והכל התחיל בוואטסאפ!
וכשהיא התחילה להבין את הוואטסאפ !
הוא החל לצייץ !
מהציוצים הוא עבר לאינסטגרם!
זה הכל תודות לתחכום הטכנולוגי היא מאושפזת וליבה כבד !
והדיכאון הפך לפתלוגיה!
לחרדות ופחדים !
היא לא מסכימה לחזור הביתה !
אלא אם יבטיחו לה ילדיה “החמודים ” לסלק מהבית את הנואף יחד עם כל המחשבים והצגים ויעקור את הטכנולוגיה מהמאהו – 37 המטרים הרבועים של הדירה !
שאם לא יעשה כך היא תמשיך לטעון לאישפיותה !
בהבטחה שלא תתן להם לירה אחת מכל הירושה !
היא היתה פגז אמיתית !
התהלכה תמיד כטווס מנופח !
ולסופר השכונתי תמיד היתה מגיעה עם ג’יפ יוקרתי בצבע אדום !
ובכף ידה המטופחת כשעל ציפורניה המושתלות הלק האדום והבוהק כשהיא מנפנפת באצבע המורה עם הלק האדום
תראו,,, תראו … ! בקול גדול היתה מספרת :את זה קיבלתי ליום נישואי !
אז תאמרו אתם חברים וחברות אהובים ואהובות ??!
היש צדק לכל דפוסי ההתנהגות הללו ?!
האם הפוזה שווה ?!
האם האמת והכנות מתים וניפטרים עם בואה של מתקפת סייבר בתוכו של הבית פנימה!
האם לא היה כדאי למען הבית והמשפחה לנסות שלא לתת לטכנולוגיה את כבודה מחוץ לאסקופה ?!
הייתכן שהיא תשב במרפסת והוא בחדר סמוך מתכתב איתה עם אם ילדיו דרכו של גולם מוחשב !
אולי כל הקידמה הזו מבקשת קדם ???!
ימים של פעם לפחות בדלת אמותיך !
להרפות לתת מקום לפשוט למילה המדוברת ?!
לתוכנית רדיו ! מקום לגלי אתר !
והיא שוכבת במחחקה סגורה / אגף נוראי של נשים שאיבדו בעלים / בית חולים ממשלתי נגוע בהשפלתו של האדם כשצוות חמורי סבר מסתובב במתקן קר – קירות קרים ומחלות שונות ומשונות !
צוות של נשים גדולות ו – 3 גברים בריונים מתווכחים לא במי שלק במחלה אלא במחלה שלו!
ואין מילה אחת בעברית !
הלכנו לבקר אותה ורק בי היא תפסה וכך היא ליחששה : תראי פנינה לאן הגעתי תתבונני טוב !
אני מרגישה שאני נמצא בסיביר
במתקן סודי של ה – ק ג.ב!
אוהבת א חתכם ומאחלת לכולכם
שבוע שיהיה רק בטוב !
אושר מציף מקווה שלא ניבהלתם לראות איך הגיל השחית !
תודה רבה לכל אחת .

תודה פנינה אהובתי כמובן שלא נבהלות רק נדהמות מכשרון הכתיבה וההבעה שלך חיבוק ענק אירית.

החיים שלי בין לבין (יום הזכרון לחללי צה”ל 2017) פוסט מ-1/5/2017

החיים שלי בין לבין.
בטלוויזיה כשפתאום בחדשות מראים ילדים תחת הפגזה בסוריה
אני מיד מעבירה לערוץ אחר או מכבה.
בין הכחשה למציאות.
כשאני מקבלת תזכורת לממוגרפיה, אני מסתירה מעצמי את המכתב
בין הכחשה למציאות.
כשרוצים לספר לי בעיות, אני עוצרת לרגע ושואלת אולי יש משהו טוב לספר לי היום???
בין הכחשה למציאות.
כשמראים בחדשות מטפלת מכה אשה זקנה או תינוק
ואני רוצה למות באותו רגע.
אני עוצמת עיניים ואוטמת אוזניים.
בין הכחשה למציאות.
כשאני מבזבזת כסף אני לא נכנסת לחשבון הבנק לבדוק מה קורה…
בין הכחשה למציאות.
כשאני אוכלת מלא מתוק, אני מספרת לעצמי סיפור כל כך עצוב ואז אני משתכנעת שהגיע לי. אבל כשאני נשקלת ואני רואה את התוצאות אני משוכנעת שהמשקל לא תקין.
בין הכחשה למציאות.
ככה מיום ליום אני שם בין לבין.
ביום הזה יום הזכרון אני כולי בו, נשאבת לתוך האינפורמציה התקשורתית ומקשיבה לכל סיפור ולכל טרגדיה משפחתית.
אני לא רוצה לברוח לשום מקום, מרגישה את הכאב והעצב.
מסתכלת על הדור הבא ומבקשת בלב שזה לא יקרה יותר.
אירית.

תל אביב 22/12/2016

אתמול כשנקרענו לגזרים בהליכה בעיר תל -אביב, למי שמעמדה בעולם ההשמנה מכונה בשם המקצועי “שמנה משוקמת” גם over הליכה יכול להוות מכשול…
למה הכוונה?
מי שיש בתוכה שמנה שניהלה אותה שנים רבות, איך שהיא תעשה מאמץ קטן מיותר, ישר תקפוץ השמנה ותגיד לה באוזן: יאללה הזדמנות לאיזה מתוק… או פחמימה משמחת לב אנוש… או עוד מיליון רעיונות.. המהלך הזה נעשה בשקט בשקט בין הראש השמן לראש המתוקן ( עלאק)…
כל עולם השמנות והשמנים שרזו ולא משנה כמה : חמישה/עשרה/חמישה עשר/ עשרים/שבעים קילו וחושבים שיש להם את הפטנט ביד… אז צש’כחו מזה…
סוד השמירה הוא מרגע לרגע להשאר צנועים ולהבין שאם נרפה הרגע ככה בכיף שלנו ועוד קצת ברגע הבא… מהר מאד הכל חוזר ויותר…
אז אנחנו ככה צועדים מהחניון הציבורי בנמל יפו וכבר הגענו לנוה צדק… פתאם אירית השמנה רואה חנות גלידה מעוצבת כמו מהסרטים… ומתחילה התלהבות
המקרר של הגלידות עושה סחרחרות… צבעים /שמות/מטמטם…
ראיתי פתאם גלידה דיאט עם אגוזי לוז.
התחלתי תחקיר: מה זה דיאט אצלכם? כי יש נטול סוכר אבל לא נטול שומן…וזה גם לא משהו…
אמרה: נטול שניהם.
קלוריות 60 למאה גרם.
כמה כדור? בערך 120 גרם…
יענו 80 בערך.
ביקשתי עוד כוס חילקנו חצי בחצי
לסיכום גלידה מדהימה, 400 קלוריות כל אחד מאיתנו… וגם ישבנו במקום מדהים…
לידנו כל השמנות גלידה בקונוס וופל לפחות 22 כדורים… יש מצב שהכניסו לגופן לפחות 500 קלוריות שנקראות ריקות יענו ללא תועלת לגוף…
סתם משתפת לכבוד אלה שפעם הנחתי אותן ושידעו שאני משקיעה יומיום…
כי ביום שאשמין בחזרה
משהו ימות בי…
באהבה אירית.
את הצילום בקופסא צילמה מאירה גוראי רז.

נכתב ב31/12/2016

פוסט אחרון ל2016 מבטיחהההה!
נסענו הרביעייה מאירה הצלמת האישית שלי אני ובני הזוג הפעם להפקה מבויימת של סצנות בטבע.
מאחר וגורם ההפתעה חשוב כאן לא אגזול מהכיף של מאירה שעבדה מאד קשה איתנו.
רק רמזתי ושתלתי כמה תמונות מ”ההפסקות”.
היה רגע אחד שמאירה אמרה לדויד ולי :עכשיו שבו על האדמה… כל האזור מלא אבנים ועשבייה… ותכלע’ס לא בא לנו להתאמץ עד כדי כך… ומי שמכירות אותי אני תמיד מוצאת ספות כשאני צריכה קצת לנוח… אני מרימה עיניים לכיוון העץ/שיח שעמד במעלה הגבעה ואני אומרת להם רגע אני הולכת לראות משהו… וכמובן חיכה לנו דו מושבי של סלון אחת שתיים ושלוש… ולציון בא גואל…
אחרי ההפקה המבויימת נסענו לצוד צילומי זרזירים… מאירה זירזרה לנו בראש ללא הפסקה ואז אלוהים מרב רחמים עלינו שלח כמה נגלות קטנות שלהם.. העליתי מעט מהנייד כמובן.
ולסיום היה טיול מדליק שרגא שאי אפשר בלעדיו הנהג שלנו, דויד עוזר נהג ושחקן קולנוע לעת מצוא. אני מה שמאירה אומרת לי…
ומאירה אומרת!!!
שנה נפלאה לאוהביי
אירית.
Meira Gurai Ra

תגובה ממאירה:

לפעמים כשאני קוראת את הפוסטים שלך אף על פי שאני נוכחת , אני ממש מקנאה❤ את מעבירה בכזה חן ויופי את ה ״ ארוע״ שבא לי להשתתף. שנה טובה משפחת דיגמי המורחבת , ואותך אירית אני אוהבת

מה שאתן הולכות לקרוא עכשיו הוא אחד הפוסטים המדוייקים והמצחיקים שנכתבו כאן בפייס מאז קיומו.
פנינה כהן חברת ילדות שלי סוג של אחות שלנו, מתכוונת לבא בפעם השנייה למופע שלנו “טיפול 10,000”
שאלה אותי מתי זה קורה? אז אמרתי לה ב28.7.17

וזו תשובתה:

העשרים ושמונה ליולי / תאריך בו חשבון
הבנק והבנק עצמו ניראים כמו קזינו !
א י ר י ת ק ה… !
אהובה !
זה היום היחיד בו את ניפגשת עם האוכלסיה
ואזרחי לפחות כך זה ניראה בראשון לציון !
זהו היום היחיד בו הבנק תוסס , חי , ובועט !
בקומה הראשונה – “” כל הקשישים !
כל הנכים / מכל המינים מחוץ לבנק חניון
מלא בקלנועיות טורבו וקלנועיות קבריולה ,
חלקן עם גג , חלקן עם גג פתוח !
הקומה הראשונה ” נישפכות ” עגלות נכים בלווי
העובדות הזרות מתאילנד / אוקראינה / פליפינים …
הבנק ברוב טובו מקדיש ב – 28 יחס פנטסטי
4 שורות של כורסאות עבור יוצאי ברית המועצות
בשורה האחרונה יושבות הניצולות מהמדבר
בדרכן לארץ הקודש היישר מאתיופיה … !
הישראליות מגיעות קלילות משהו , מטופחות !
צפורניים מוקפדות !
כולן עם כובעים אופנתיים !
השער צבוע היטב !
וכולן מעקמות את זוית הפה וכך הן אומרות בקול גדול , ” משחקות ” אותה דיקסיות !
“” אלוהים אילו הייתי זוכרת שזה העשרים ושמונה ??! לא הייתי מגיעה , לא הייתי מטריחה את עצמי בחום הנוראי … “” !
והן כולן הגיעו משום שזה תאריך הזהב !
ה – 28 בכל חודש זו חגיגה של פעם בחודש !
מתבוננת …
כולן נישפכות לחנויות הבגדים קונות 3 ב – 10
5 זוגות תחתונים מבצע !
עולות היישר לארומה …
לוגמות את הקפה של ה – 28 !
בלי ניידים !
ועם ישראל חי … !
אאהה שכחתי זה יומם של החברה עם הכובעים
ליד הבנק האחת מנגנת בגיטרה !
זמר בריטון שר ברוסים את “” אוצ’ייצ’ורניה “”
עיניים שחורות…
ווהרחבה צהלה ושמחה !
סתם מעשה בתאריך אחד ניפלא לקראת סיום החודש !
ליל מנוחה !אוהבת אותך !!!

הסתיו ואני לא “אחוקים” בכלל!!! הוא תמיד משתלט לי על מצב הרוח ואני סוג של אפטית, אדישה ולא בא לעשות הרבה. יש מלא פסטיבלים של סוכות אבל אני לא מתה עליהם בסתיו.

(כל גירוי חיצוני שנקלט על ידי הגוף האנושי יוצר בו תגובה כימית. אחת מתגובות אלה היא הפרשת הורמונים. הורמונים הם מעין שגרירים כימיים הנעים בגוף לאברי מטרה שונים, מכוונים אותם כיצד לפעול ובכך משפיעים על תגובת הגוף כולו.
התבנית המאפיינת את יצירת התגובות ההתנהגותיות של בני האדם היא :
אירוע או גירוי חיצוני ← תגובה כימית בגוף ← מצב נפשי ← התנהגות)
קטע שנלקח מתוך http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10650

אני שעות במחשב אני והוא הוא ואני, קוראת,כותבת, עושה סדרים וחושבת על הדבר הבא שאצור.
הסשנים של מאירה ושלי הם הלהיט שלי בעונה הזו והם הגירוי היחיד שלמענו אצא מהבית. אז ככה כמו שאני מרגישה בריצפה לבשתי ג’ינס וצהוב כי ידעתי שה”סושי” (לא תיאור שלי אבל אהבתי) של הכותנה ארוז בצהוב והבפנים לבן, וזה ילך טוב.
למי שחושבת שאני באה להצטלם ולעשות פוזות של יפה אז היא טועה…
אני חייבת לחייך אפילו בכוח. ולהיות בתנועה רק תנועה מוציאה אותי טבעית וזורמת.
וחוץ מזה מאירה ואני לא מתפשרות על כלום, אני נכנסת לענפים העירומים של הכותנה בשדה נשרטת מכל הכיוונים, קופצת,רצה, עושה את עצמי שמחה ואלה התוצאות.
יום נפלא אירית.
צילום: Meira Gurai Raz

די.סי שלי שהיא הקיצור של ה”דיסקרטית”
דמות שיצאה מתוכי בדיוק לפני שנה בחול המועד סוכות 2016.
וזה מה שכתבתי בקבוצה שפתחתי לכבודה:

“פרט חשוב: די.סי. מצולמת בסלפי בשוט אחד ועולה לרשת באופן מיידי ללא עריכה וללא ליקוק. הכל מאולתר בו ברגע, החומר לא כתוב.

הקבוצה הזו תעסוק באישיותה ובגחמותיה המרתקות של הדמות המיוחדת שנולדה בתוך חול המועד סוכות, מתוך שיעמום שנבע מעודף ימים ללא עיסוק משמעותי.
דיסי ובהרחבה הדיסקרטית, יצאה מתוכי (אירית דגמי) ואני מתאהבת בה בכל רגע מחדש.
אשמח אם תמצאנה לנכון וגם גברים מיוחדים יכולים להצטרף לקבוצת התמיכה ובואו ביחד נראה לאן היא תגיע בחייה.
תודה רבה מיוצרת הדמות אירית דגמי”.

די.סי הדיסקרטית בפייסבוק

מאז ועד היום העלתי עשרות סרטונים בהם די.סי אומרת את כל אשר על ליבה, ביקורת על דברים מסויימים, נגיעות בפוליטיקה, דיאטות, מערכות יחסים ועוד…
לשמחתי השנה הכרתי דרך הרשת אשה מדהימה ד”ר לספרות שמחצית ממה שהיא מסבירה לי אני לא מבינה… אבל היא גורמת לי לרוץ לויקיפדיה וללקט חומרים.
הד”ר לספרות התלהבה מדי.סי ואמרה לי שהיא ה”אלטר אגו” שלי.
לאחר שהסבירה לי והבנתי באותו הרגע, רגע לאחר מכן לא זכרתי כלום וגלשתי לכתובים וזה הפירוש לאלטר אגו:
מתוך ויקיפדיה במונח “אלטר אגו”
“אלטר אגו (מלטינית: “האני האחר”) הוא מושג המתייחס לדמות אחרת הקיימת לאותו אדם. למושג זה שימושים שונים בתחום הפסיכולוגיה, הספרות ועוד”.

בתרבות: משמעות מובחנת של המונח “אלטר אגו” נמצאת בניתוחים ספרותיים, בהם מתוארות דמויות, במקומות שונים, בעלות זהות פסיכולוגית דומה, או לחלופין, דמות פיקטיבית המייצגת את המחבר באמצעות התנהגות ומחשבות. באותו אופן ‘אלטר-אגו’ מיושם על ידי שחקנים הלוקחים על עצמם הצגת דמות זו או אחרת במדיות השונות.

די.סי הדמות החדשה הזו שלי התחילה לדבר איתי בוקר אחד תוך כדי הצעידה שלי בשדות כוכב, ושמעתי אותה מדברת אלי בטון ה”מחנך והררררהוט” והסתקרנתי.

עצרתי לרגע במקום מוצל וככה כמו שנראתי לא ממש מוכנה לצילומים עם שאריות אודם ועיניים טרוטות הפכתי את הנייד למצב סלפי והתחלתי לצלם את הסרטון הראשון שלה ב-מאולתר ובעצמי הופתעתי מהחומרים שלה. החלטתי להעלותו לרשת ללא עריכה ולראות מה קורה.
התחלתי לקבל תגובות לשביעות רצוני, וזה עודד אותי להמשיך את המפגשים איתה ולצלם עוד סרטונים ולהעלות לרשת.
נכון להיום די. סי שהיא בת גילי בדיוק (66) בדמות שלה אבל בעצם עלתה לאוויר בסוכות 2016 ולכן היא בת שנה אחת בלבד .
מאד שמחתי לגלות שגם גברים התחילו להגיב לדי.סי ואפילו היא קיבלה ביקורת מדהימה מגבר מסויים בזו הלשון:

“יצירות מעולות- לא רק בחיקוי ובאינטונציה המדהימה, אלא גם בתכנים שאת עוסקת בהם, ובאופן שאת נוגעת בחומרים. זו דרך נפלאה ל” יומן ” על הסובב אותך/אותנו. והכל – באופן שנון מאד, מקורי מאד, רהוט, רציני ומצחיק עד דמעות. כמה כיף שאת ישנה וכמה אושר את מקנה. מת ממך ועלייך”. (זה מעורבב לי ולדי.סי גם יחד)

אני מאחלת לדי.סי שלי המשיכי להפתיע אותי וליצור ואולי יום אחד בעזרת השם נצא עם מופע “יחיד” של שתינו כשאירית פגשה את די.סי או משהו בדומה.

שבת שלום משתינו.
אירית&די.סי
צילום: מאירה גוראי רז כמובן. — עם ‏‎Meira

אני לא מהמתחשבנות… זה או שמתאים לי או שלא.
אם כן אז אני בולעת צפרדעים ולא מקטרת.
אבל כאן במקרה יש תיעוד למה שאני מרגישה…
אני גם חצי רומניה וזה החלק החלש אצלי.
אז אני תמיד מרגישה שאני סוחבת יותר ועובדת על הקמת המופע מחוטי החשמל ועד הסאונד והמדונות.
והיא רינה או מדברת או סלפי או בוהה וברב המקרים היא גם דואגת להפריע לי בריכוז ופתאם אומרת: אירית איריתתתת ואני לא מרימה ת’ראש ושואלת מה???

ואז היא אומרת: תראי איזה שנדליר יפה יש כאן… ואז אני לא עונה לה רק מרימה עיניים אליה ומצמצמת אותם למצב של חרכים של סינית לא של ישראלית.

והיא בכלל לא כפת לה ואומרת לי: סתכלי סתכלי מה את אומרת?..
ואז אני כבר פותחת ת’פה ואומרת לה: רינה די מספיק את לא רואה שאני בחוטים עכשיו?
עוברות שתי דקות והסיפור חוזר על עצמו עם מוניומנט אחר…
“מדברות לרוחב” מתחשבנות לאורך.
באהבה ותודה למאירה שתיעדה את העובדות.
אירית.