שם האתר: מוזיאון ישראל

בית ספר “עין הקורא” , כיתה ה’1 , ראשון לציון

שמות חברי הקבוצה: יניב , ליאן , יובל , אריאל , רתם , אלון , ליאור דבח , עמית , נתן ואיתי גרוס

כולנו ירושלים – 50 שנה לאיחוד ירושלים

מוזיאון ישראל

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל מאז הקמת המדינה.  ירושלים הוכרזה כבירתה של מדינת ישראל, אך רק במלחמת ששת הימים (תשכ”ז 1967) אוחדה , העיר העתיקה והכותל המערבי עברו לשליטה ישראלית. כשהסתיימה מלחמת העצמאות תש”ח 1948 נותרה ירושלים חצויה: החלק המערבי של העיר היה בידי ישראל , ואילו חלקה המזרחי אשר בו העיר העתיקה היה בידי ממלכת ירדן. סביב העיר נבנו שכונות חדשות רבות והיא הלכה וגדלה, הן בשטחה והן במספר תושביה.

ירושלים היא המרכז הדתי, הרוחני והלאומי של העם היהודי לדורותיו ולתפוצותיו, והיא עיר קדושה ליהודים.

כמו כן  זוהי עיר קדושה לנוצרים, ואחת מ- 3 הערים הקדושות למוסלמים.

ירושלים נמצאת במרכז העולם, טבור העולם.                                                        

לירושלים יש 70 שמות  כגון: יבוס , עיר דוד , ציון , דביר, אריאל , הראל , יפה נוף ועוד רבים…

במהלך ההיסטוריה נכבשה ירושלים פעמים רבות על ידי בני עמים שונים,  פעמיים חרבו העיר והמקדש, והיהודים גורשו מארצם.  ירושלים הייתה בתודעה היהודית לסמל לכמיהה ולגעגועים לשוב לארץ ישראל.

לירושלים מאפיינים ייחודיים רבים, שאחד הבולטים שבהם הוא השילוב בין ישן לחדש.

מאפיין בולט אחר של ירושלים הוא אוכלוסייתה המגוונת. בעיר מתגוררים, אלה לצד אלה, תושבים בני דתות שונות, זרמים שונים ולאומים שונים: יהודים וערבים, חילוניים ודתיים, מוסלמים ונוצרים ועוד.

אחד ממוסדות  החינוך והתרבות בעיר הוא מוזיאון ישראל, המעורר סקרנות ומוקד תיירות חשוב.

מוזיאון ישראל נוסד בשנת 1965 הוא המוסד התרבותי הגדול בארץ וזכה למעמד בינלאומי.

המוזיאון שוכן בגבעת רם בירושלים, בסמוך אל מוזיאון “ארצות המקרא” ואל “הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל” והוא אחד המוזיאונים הגדולים ביותר בעולם.

במוזיאון יש כמות גדולה  של אוספים, החל בארכיאולוגיה פרה-היסטורית ועד לאמנות עכשווית. הוא מחולק  לאגפים רבים ואוספי אמנות, ארכיאולוגיה, ויודאיקה ענקיים.

המוזיאון  עבר שיפוץ ונפתח מחדש בקיץ 2010 , והוא מציע אולמות תצוגה חדשים ואזורים פתוחים כמו כן עיצוב מחודש של רבים מאגפיו הוותיקים.

האוסף האנציקלופדי של המוזיאון מוצג בארבעה אגפים: אגף בצלאל לאמנות, אגף ברונפמן לארכאולוגיה, אגף מנדל לאמנות  ותרבות יהודית ואגף הנוער לחינוך לאמנות.

מפת האתר

היכל הספר

היכל הספר בעל העיצוב הייחודי במוזיאון ,שהוא גם אחד מסמלי העיר, מכיל  כתבי יד עתיקים ובתוכם גם מגילות ים המלח.

לידו נמצא דגם מפורט של ירושלים בימי בית שני, אשר מספק את ההקשר ההיסטורי לכמה מאותם כתבי יד חשובים.

לילדים ולצעירים יש אגף נוער המציע תערוכות ותוכניות מלהיבות , באגף הנוער אולמות תצוגה גדולים, סדנאות,

חדרי הרצאות, ספרייה ובה ספרי ילדים מאוירים, חדר מִחזור וחדר אוספים.

גן האמנות על שם  בילי רוז מציג את התפתחות הפיסול המערבי לאורך מאות שנים, ובו עבודות של האמנים החשובים בתחום.

אגף האמנות מציג יצירות מכל העולם . הוא מחולק לפי קטגוריות של אמנות מודרנית, ישראלית, אירופאית ועכשווית.

העבודות מסודרות באופן שידגיש את התמונות המשותפות ויתרום לדו שיח בין דימויים קרובים.

אולם תצוגה חדש בן 2,200 מטרים רבועים מוקדש לתערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית.

באגף הארכיאולוגי ניתן לראות עד כמה גדול הוא מספרן של התרבויות,  אשר מצאו בארץ ישראל את ביתן.

המוצגים מסודרים באופן כרונולוגי, בשבעה פרקים שונים החל מהתקופה הפרהיסטורית.

מוצגים ארכיאולוגים

קריית המוזיאון, משתרעת על-פני שטח שגודלו שמונים דונמים אשר כוללים את המוזיאון  וגן הפסלים בן עשרים וארבעה הדונמים.

למוזיאון מגיעים מדי שנה למעלה מ-950,000 מבקרים, שליש מהם תיירים. קרוב ל-100,000 ילדים נוטלים חלק מדי שנה בתכניות העשרה באגף הנוער של המוזיאון.

המוזיאון מחויב לשימור, למחקר ולהצגה של אוספיו- בהם האוסף המוביל בעולם לארכיאולוגיה של ארץ הקודש, האוספים המקיפים בעולם לאמנות יהודית.

אנשים בכניסה למוזיאון

בשנת 1964 הוחל בתהליך של בניית הנהלת המוזאון והוקמה מועצת מנהלים זמנית, שטדי קולק נבחר לשמש כיו”ר שלה. בנוסף מונה וילם סנדברג, לשעבר אוצר מוזיאון סטיידלק באמסטרדם, לשמש כיועץ אמנותי למוזיאון המתהווה.

ב-13 באפריל 1965 הועברו המגילות הגנוזות למשכן החדש, שנחנך ב-20 באפריל. המוזיאון עצמו נפתח בטקס חגיגי ב-11 במאי 1965 בנוכחות נשיא המדינה ומכובדים רבים. לטקס הפתיחה הגיעו כ-500 אורחים מחוץ לישראל, ביניהם דיפלומטים ושרי חוץ רבים, תורמי המוזיאון וקבוצה של אוצרים וראשי מוזיאונים מן העולם.

בעת הפתיחה היו במוזיאון ארבעה אגפים ששכנו ב-13 ביתנים על שטח של כ-12,800 מ”ר. שני האגפים העיקריים, שפעלו כשני מוזיאונים מקבילים, היו “מוזיאון שמואל ברונפמן למקרא ועתיקות”, שהציג עתיקות וממצאים מן העת העתיקה ועד למאה השבע עשרה , ו”בית הנכות בצלאל”, שהציג חפצי יודאיקה, אמנות פרסית ואוספי ציור פיסול וגרפיקה.

בנוסף, הוקמו גן אמנות ע”ש בילי רוז ו”היכל הספר על שם גוטסמן”.

מוצרי יודאיקה במוזיאון ישראל

בשנת 1959 הכריזה הוועדה להקמת מוזיאון לאומי בירושלים על תחרות אדריכלים סגורה לתכנון מתחם המוזיאון. במאי 1959 נבחרה הצעתם של אל מנספלד ודורה גד לתכנון קמפוס קריית המוזיאונים, הצעה שהתאפיינה ביכולת יישום הדרגתית וגמישה לביצוע הפרויקט השאפתני. בראשית שנת 1962 הוחל בגיוס כספים עבור הבנייה. עלות הקמת המוזיאון הסתכמה בכ-17 מיליון לירות ישראליות.

מרבית הכסף גויס מתרומות. את חלק הארי של המימון תרמו משפחת ברופמן, דוד שמואל גוטסמן וקרן קאצין.

ההצעה של מנספלד לתכנון הארכיטקטוני של המוזיאון התבססה מבנה מודולרי של יחידות ריבועיות שאורכן 11.2 מטרים. השימוש ביחידות אלו כבסיס לתכנון אפשר אחידות תכנונית, המושפעת ממסורת הבנייה מודרניסטית, ואפשרות עתידית להרחבה של מבנה המוזיאון באופן אורגני.

מבנה הקמפוס, הפרוס על שטח של מבנה מזכיר כפר ים תיכוני הבנוי מיחידות קטנות המשתלבות בנוף. בתכנון המקורי של המוזיאון טיפסו המבקרים בעזרת גרם מדרגות ארוך אל מבנה הכניסה, שמוקם בחלקו העליון של השטח. על תכנון בניין המוזיאון זכו מנספלד וגד בשנת 1966 בפרס ישראל.

לצד מערך המבנים הוקם גם גן פסלים, בשטח של 20 דונם, שעוצב על ידי הפסל ואדריכל הנוף איסמו נוגוצ’י. נגוצ’י בחר לעצב את השטח בעזרת טרסות מעוגלות, היוצרות דיאלוג עם הטופוגרפיה של השטח ועם הנוף המקומי.

חידון kahoot

סיור וירטואלי במוזיאון

מקורות מידע וקישורים

מוזיאון ידידי ישראל-סיור וירטואלי

ויקיפדיה מוזיאון ישראל

תערוכות במוזיאון