המזרקה המזמרת ברצלונה ד’

מחלון האוטובוס לא יכולתי להתיק עיני ממרפסותיה המפורזלות של ברצלונה. כל מבנה של בית או בית מלון כישף את עיניי בעיצוב הפיסולי מנחושת מפורזלת. גם כשהלכתי ברחובותיה של העיר המקסימה הזאת , עיני היו מוסבות כלפי מעלה בכישוף מושלם שהטילו עלי מוטיבים מוכרים מהמיתולוגיה היוונית  והרומית. מרפסות מרהיבות בייחודן, פרזול מעוקל כחיקוי למטפסים, דמויות מיתולוגיות צצות מתוך האבן והברזל., כשהעין אינה יודעת שובע.

בסופו של דבר רגלי הוליכוני אל המזרקה המזמרת, ששיר מתוך “כרמן”  של ביזה ריקד בקילוחי מים. המים המרקדים נעו כמניפה נפתחת לצלילי  “אגם הברבורים”. המזרקה המזמרת  ממוקמת בקצה של שדרה רחבה כרוחב אזור מגורים שלם. אלפי אנשים צבאו אותה עם מצלמות. לא היה דוחק. בצילומי הסרטון שלנו,ראיתי שאנשים כל הזמן זזו ממקום למקום והתנודה שלהם הופיעה בסרטון

יחד עם המזרקה המזמרת. לחשוב שהמים שאנחנו מכירים כמי ברכה לשתיה לאדם ולטבע. הם גם המים הגועשים בסופות ציקלון וצונאמי וכאן הם המים הנצבעים ברכות חושנית נפתחים כמניפה צלילית וסילונית . יוצרים הרמוניה בין העין לבין הלב. חגיגה צבעונית שיכולה היתה להסתיים תוך חצי שעה נטו.

החגיגה הזו מתקיימת רק ביום ראשון בערב. זה יום שמכניס הרבה כסף לקופת המדינה הספרדית, כי מגיעים הרבה קבוצות של תיירים וצליינים. יום ראשון נחשב ליום השבת שלהם. ואין כמו סיום נהדר של מזרקת מים מחוללת לקראת שבוע חדש.

אחרי היופי הזה הגענו למלון שלנו. הסתבר לנו שיומיים לפני הטיסה הוחלף לנו בית המלון מבלי ידיעתנו. מישהו עשה קומבינה בארץ ושלשל לכיסו את עמלת ההחלפה. ככה ממלון של חמישה כוכבים הוחלף מלוננו למלון של ארבעה כוכבים שאפילו כוכב אחד לא היה מקבל ממני.

את משפחתי פיצלו לשתי קומות. בחרתי להיות עם הילדים הצעירים שלי בחדר, היתה שם מיטה זוגית גדולה והסתדרנו. אישי ובני הבכור היו בקומה מתחתנו ודווקא להם היו שלוש מיטות נפרדות והם מצאו שנעים להם שם.

לכאורה, יכולתי להתחלף עם רועי, אך מניסיוני כאמא אני יודעת שילדי יכולים לחיות בהרמוניה וגם לריב לא בהרמוניה. התאומים היו איתי, כי אני מכירה את הראש שלהם. הוצע לגיא להיות עם אביו ואחיו והוא בחר להיות עם אמא ועם רעות אחותו.

רעות התאומה של גיא שעומד באמצע ביני לבין יוסי צילמה אותנו. מימיני בכורי רועי

הגענו בערב עייפים וסחוטים, כפי שתראו בתמונה ליד המזרקה, מחזיקים את התיקים צמוד לגוף, כי הניסיון של הבוקר, היה טרי מאוד.היינו האורחים היחידים במלון והגענו ישר לחדר האוכל. ארוחת הערב שלנו, היתה סיוט מתמשך. הוגשה לנו מנה של שעועית ירוקה בגודל ובצורה לא מזוהה עם רצועות של בשר. איתנו בשולחן ישבה משפחה צמחונית. בספרדית העילגת שלי תיווכתי בין המלצריות לבין המשפחות. אף אחד מאיתנו לא נגע בשעועית הירוקה עם רצועות החזיר. ביקשנו מנה תחליפית וקיבלנו סלט מקופסא. יש דבר כזה. בברצלונה, לא יודעים לחתוך סלט. הסלט הורכב מרצועות פרועות של חסה ,כף תירס מתוק, ארבעה זיתים שחורים רבע עגבניה ורצועות לא מזוהות של גזר, שנראו כמו ספגטי ארוכים שלא נגמרים בפה . כל זה בלי שמן, מלח או חומץ תפוחים. ילדיי מאוד אוהבים לאכול סלט יבש בלי שמן,בלי לימון. אפילו את הסלט הזה הם השאירו. לא היתה מנה תחליפית. היתה לחמניה קטנה לצדה היו בקבוק יין יבש אדום ובקבוק מים. אני יכולה לספר לכם, שהילדים השתוללו עם היין,תפסו ראש כשהמבוגרים תפסו ייאוש.

הבאתי עמנו טונה והיא הצילה אותנו בימים שהיו לנו טיולים מחוץ לברצלונה. הסתבר לנו אחר-כך שאף אחד מהקבוצה שלנו לא אכל את השעועית. הסלט השביע אחרים אך לא את ארבעת הילדים שהצטרפו לטיול. כיוון שהתאכזבנו, נכונה לנו הפתעה למחרת בבוקר, ארוחת הבוקר היתה בשפע. הילדים אכלו והמבוגרים נשמו לרווחה. לצד סוגי הגבינות נחו להם מתמתחים מבושה כל מיני רצועות של נקניקים. כיוון שמרביתנו שומרי-מסורת, לא ערבבנו בשר וחלב. באוטובוס ההפתעה נמשכה, שתי אחיות נחמדות מזל העובדת עם אישי ובת שבע הכינו 31 שקיות משי קטנות אשר בתוכן היתה תפילת הדרך וסוכרית שוקולד כדי להמתיק לנו את ימי הטיול. הרעיון המקסים הזה חימם את הלב והפך את כולנו למשפחה אחת. הנהג שהתרווח לו בסייסטה ולא בא לאסוף אותנו משדה התעופה פוטר. יאמר לזכותה של חברת האוטובוסים,שהיא יודעת איך לפנק את תייריה. האוטובוסים היו נוחים מאוד, חלקם חדשים וחלקם משומשים במצב טוב. ביום השני ביקרנו בברצלונה. נסענו לפארק גואל ועל כך בפוסט הבא. תודה לאל שהצלחתי להעלות כמה תמונות. האם גם לכם עשו קומבינה עם בית –מלון?