נושא: משכנות שאננים

כיתה ה’1 בית ספר עין הקורא ראשון לציון.

שמות חברי הקבוצה: רון, איילון, ארינה, ג’ני, ליאור ביטון, דניאל בלייכר, ג’ורדי, לאון, איתי אורפלי

כולנו ירושלים – 50 שנה לאיחוד ירושלים

משכנות שאננים

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל מאז הקמת המדינה.  ירושלים הוכרזה כבירתה של מדינת ישראל, אך רק במלחמת ששת הימים (תשכ”ז 1967) אוחדה , העיר העתיקה והכותל המערבי עברו לשליטה ישראלית. כשהסתיימה מלחמת העצמאות תש”ח 1948 נותרה ירושלים חצויה: החלק המערבי של העיר היה בידי ישראל , ואילו חלקה המזרחי אשר בו העיר העתיקה היה בידי ממלכת ירדן. סביב העיר נבנו שכונות חדשות רבות והיא הלכה וגדלה, הן בשטחה והן במספר תושביה.

ירושלים היא המרכז הדתי, הרוחני והלאומי של העם היהודי לדורותיו ולתפוצותיו, והיא עיר קדושה ליהודים. כמו כן  זוהי עיר קדושה לנוצרים, ואחת מ- 3 הערים הקדושות למוסלמים.  ירושלים נמצאת במרכז העולם, טבור העולם.

לירושלים יש 70 שמות  כגון: יבוס , עיר דוד , ציון , דביר, אריאל , הראל , יפה נוף ועוד רבים…

במהלך ההיסטוריה נכבשה ירושלים פעמים רבות על ידי בני עמים שונים,  פעמיים חרבו העיר והמקדש, והיהודים גורשו מארצם.

ירושלים הייתה בתודעה היהודית לסמל לכמיהה ולגעגועים לשוב לארץ ישראל.

לירושלים מאפיינים ייחודיים רבים, שאחד הבולטים שבהם הוא השילוב בין ישן לחדש.

מאפיין בולט אחר של ירושלים הוא אוכלוסייתה המגוונת. בעיר מתגוררים, אלה לצד אלה, תושבים בני דתות שונות, זרמים שונים ולאומים שונים: יהודים וערבים, חילוניים ודתיים, מוסלמים ונוצרים ועוד.

משכנות שאננים היא השכונה הראשונה שנבנתה למגורי יהודים מחוץ לחומות ירושלים. משה מונטפיורי יזם את הקמת השכונה, בכספי יהודה טורא, כמענֶה לבעיית המצוקה והצפיפות ששררו במגורים שבתוך החומות.

הדיירים הראשונים איכלסו את השכונה בשנת 1860. הקמת השכונה מחוץ לחומות נתקלה בהתנגדות מחשש לביטחון חיי התושבים. כדי להקל על בעיית הביטחון נבנו בתי השכונה בשני טורים, ובפתח השכונה הועמדו שערים שננעלו מדי ערב. בשכונה נחפרו בארות מים, והיא הייתה מרווחת לעומת המגורים בתוך החומות.

כמו כן נבנתה בה טחנת רוח שנועדה לספק למתיישבים מקור תעסוקה ולשחרר אותם מן הצורך לצאת מן השכונה כדי לטחון את החיטה.

מידע על שכונת משכנות שאננים

שכונת משכנות שאננים נוסדה בשנת 1860. היא שוכנת מול חומת העיר העתיקה ומגדל דוד.

השכונה נבנתה ביוזמת השר משה מונטפיורי מכספי העזבון של הגביר יהודה טורא מארה”ב.

במהלך המאה ה-19  הישוב היהודי בירושלים וחיי המסחר היו מרוכזים בסמטאות הרובע היהודי בעיר העתיקה.

האוכלוסייה היהודית, ברובה חייה על כספי ה”חלוקה”,  חיי עוני ודלות וסבלה משורה של מגיפות ומחלות כתוצאה מתנאי התברואה הקשים בעיר.

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 גדלה במידה ניכרת האוכלוסייה היהודית בירושלים, בשל ריבוי טבעי וגלי הגירה לעיר:

מ- 5,700 איש ב- 1856 ל- 10,000 איש ב- 1869.הגידול באוכלוסייה הוביל במהלך שנות ה-40 להתפשטות הקהילה היהודית אל מעבר לגבולות…

     משה מונטיפיורי 

יהודה טורא 

בניית השכונה

בשנת 1854 מת בעיר ניו-אורלינס שבאמריקה יהודי ספרדי בשם יהודה טורא  (נולד ב-1775), שהיה איש עשיר ופעל רבות להקמת בתי חסד בארצות-הברית. יהודה טורא השאיר בעזבונו סכום כסף גדול (60,000 דולר) לטובת עניי ירושלים. אחד האפוטרופסים על העזבון היה משה מונטיפיורי, והוא תכנן להקדיש את הכסף לקניית שטח אדמה בירושלים שמחוץ לחומות ולהקים עליו בית-חולים למען יהודי העיר. בקיץ 1855 הגיע מונטיפיורי לירושלים בפעם הרביעית יחד עם אשתו יהודית, ד”ר אלעזר הלוי-מזכירו האישי וגרשון קורשיד- הממונה על צוואת טורא ואחרים.  הוא חנה במאהל שהוקם על ה”מידאן”  והחל לחפש, בתוקף רישיון שקיבל מהסולטן, חלקת אדמה מתאימה. לאחר משא-ומתן עם הפחה של ירושלים, אחמד אגא אל-דודאר, קנה ממנו מונטיפיורי חלקת אדמה ששטחה היה כ- 18,000 מ”ר ליד שער ציון. מונטיפיורי קרא למקום “כרם משה ויהודית” (“מגרש מונטיפיורי”), הקיף אותו בחומת-אבן גבוהה והחל בפעולה להקים כאן מרכז ראשון לחיים יהודיים. סמוך לטחנת-הרוח היה עד לפני זמן לא רב ביתן קטן, ובו הוצגה לראווה המרכבה שבה נסע מונטיפיורי בארץ, אך אנשים פגעו במוצג נדיר זה וכיום לא ניתן עוד לראותה. בתים אלה וטחנת-הרוח הם מבנים ראשונים המעידים על תחילת תנועת היציאה של יהודים מחומות העיר העתיקה, בניית שכונות חדשות והתפתחות ירושלים החדשה שמחוץ לחומות.

                              תחנת הרוח ובית הארחה במשכנות שאננים

מונטיפיורי, שהגיע לירושלים בפעם החמישית בשנת 1857, תיכנן להקים בשטח שכונה יהודית. בהנחת אבן היסוד לשכונה טמן מונטיפיורי העתק של שטר הקניה וטבעת של יהודה טורא. כבר בשנה זו הקים טחנת-רוח מתוך כוונה שתשמש כמקור פרנסה לתושבי ירושלים העניים. הטחנה, שגובהה כעשרים מטר, נבנתה לפי דגם של טחנת-רוח אנגלית. כיפתה הסתובבה בעזרת שבשבת מיוחדת כדי לכוון את הכנפיים אל מול הרוח. תחילה הפעילו אותה שני טוחנים אנגלים אך לאחר שהוקמו בתי המגורים היא נמסרה לידי טוחן יהודי בשם יצחק רוזנטל, שהפעיל אותה במשך שנים.בעיני הערבים בירושלים הדבר לא מצא חן ,ומספרים שהם שכרו אדם מיוחד לקלל את הטחנה כדי להשביתה, אך למרות קללותיו המשיכה לעבוד!לאחר שהוקמו טחנות-קיטור בירושלים, היא הפסיקה לשמש מקור פרנסה והיא הושבתה.

במשך שנים עברו על הטחנה גלגולים רבים. גגה שימש כעמדת תצפית לאנשי הביטחון במלחמת העצמאות והבריטים פוצצו את כיפתה. לוח שנקבע על הקיר מבחוץ ב- 1936 ובא לציין את פועלו של מונטיפיורי, נעלם. לפני שנים אחדות שופצה מחדש על-ידי “הקרן לירושלים” ובה שוכנת, כאמור, תערוכת מונטיפיורי.

תחנת הרוח במשכנות שאננים

משה מונטיפיורי

משכנות שאננים, השכונה היהודית הראשונה שהוקמה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה. הוקמה על ידי משה מונטיפיורי, בשנת 1860, מציינת את ראשיתה של ירושלים המודרנית, השוכנת מחוץ לחומות.למשה מונטיפיורי שמור מקום חשוב בהיסטוריה היהודית של העת החדשה הן בשל פעילותו למען יהודי התפוצות והן בשל תרומתו לפיתוח ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.

בחייו הארוכים – 101 שנים – זכה להוקרה ולעיטורי כבוד רבים, בהם – תואר אבירות שקיבל מידי מלכת אנגליה, ויקטוריה, על פעולותיו למען יהודים נרדפים ברחבי העולם.

משה מונטיפיורי החל את דרכו כעובד בחברת מסחר בעיר לונדון, ולאחר זמן – פנה לעסקי בורסה, ונמנה עם 12 היהודים בבורסה המלכותית של לונדון. בגיל 40 פרש מעיסוקיו הכלכליים והחליט להקדיש את כל זמנו לפעילות ציבורית ולהגנה על זכויות היהודים.

כרכרת מונטיפיורי

סיפור כרכרת מונטיפיורי מתחילה בשנת 1816, בעת שנבנתה הכרכרה לצורך סיוריו של משה מונטיפיורי, בסיוריו בערים ובמדינות באירופה,הכרכרה שמשקלה היה מעל לשני טונות, נבנתה לפי מפרט אישי של מונטיפיורי, על דלתות הכרכרה צוירו סמלי המשפחה , נכתבה המלה ירושלים ביחד עם המילים ” חשוב והודה” , הכרכרה הזאת שימשה את משה מונטיפיורי בכול מסעותיו ברחבי העולם,בסופה של הדרך נתגלגלה לוינה , שם מצאה בוריס שץ שהביאה לחצר בצלאל .

האגדות מספרות כי בכרכרה ,היה מיכל למים ומזנון מזון קטן , הכרכרה הייתה גדולה וצירי הכרכרה חוזקו על מנת למנוע חלק מהטלטולים והדרכים המשובשות,מושב העגלון היה רחב ויכלו לשבת בו שלושה אנשים,כרכרה זאת שימשה את מוטיפיורי בעת ביקורו ברוסיה כאשר 12 סוסים משכו את העגלה בחלק מהדרכים הורדו הגלגלים והותקנו מגלשיים לנסיעה בשלג .

לאחר מותו הועברה העגלה כמתנה ל ג’ון אגברט בנגוך , שהיה מנהל בחברת הגז בבעלות מונטיפיורי בוינה ,לאחר קבלת הכרכרה ,כאן חלוקות הדעות האם מכר או נתן מתנה את הכרכרה לנוצרי אוהד היהודים רברנד וילהלם הכלר בוינה,אשר בצוואתו ציווה כי רכושו והכרכרה יועברו לתצוגה בארץ ישראל.

טחנת הרוח

טחנת מונטיפיורי החדשה, המהווה שחזור של הטחנה מ-1857, נחנכה באוגוסט 2012 ושק הקמח הראשון יוצר במאי 2013.

טחנת הרוח של מונטיפיורי, ששבה לימי גדולתה, פועלת עתה על בסיס קבוע באותו אופן שבו עבדה בימים עברו, אך בתוספת גיבוי חשמלי למנגנון הטחינה.

המבקרים מוזמנים להיכנס לטחנת הרוח ולצפות בסרטון קצר שמסביר על בניית הטחנה, אשר הניעה את התהליך ההיסטורי של היציאה מן החומות והקמתה של ירושלים המודרנית. בימים בהם הטחנה טוחנת חיטה, תהיה אפשרות לרכוש קמח במקום.

מרכז הכנסים

מרכז הכנסים במשכנות שאננים הוא ייחודי ומיועד לאירוח אירועים וכנסים אקדמיים או עסקיים, ומהווה מקום מפגש לאורחים מהארץ ומהעולם.

מיקומו הייחודי אל מול  חומות העיר העתיקה והאווירה האלגנטית, לצד שירות יוצא מן הכלל יוצרים חוויית אירוח ששמה נישא למרחוק. במרכז הכנסים משכנות שאננים אולמות מפוארים ורחבי ידיים בעלי עיצוב פנים ייחודי: רצפת פרקט עץ וקירות אבן ירושלמית המהווים תפאורה מושלמת לכל  אירוע. אוסף הצילום הישראלי של משכנות מוצג בחללים השונים של מרכז הכנסים.

בית ההארחה

בית ההארחה ע”ש מוריס מ. דואק הוא מקום ייחודי המיועד לאמנים, אנשי תרבות, יוצרים, הוגים, אנשי רוח ואקדמיה מישראל ומרחבי העולם.

חידון kahoot

מקורות מידע:

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7097

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-957049-PreYaan,00.html

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D

http://mishkenot.org.il/

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=26