Jonathan Elmaleh-David Ben Gurion

חיים מוקדמים

כשהיה רק ​​בן ארבע עשרה הוא הכין מועדון עם חבר עבור חינוך יהודי ותמכה בארץ ישראל.
 בתור סטודנט באוניברסיטה של ​​warsaw בשנת 1905 הוא הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית.

בשנים 1936-1939, כאשר התקיים המרד הערבי בארץ ישראל, הוא הציג מדיניות של 'הפלגה', מערכת של פעולות שיש לנקוט נגד ערבים שתקפו יישובים יהודיים. הוא גם תמך בוועדת פיל כאשר הציעו לפלסטין להתפצל ליישובים יהודיים וערבים.

עם פרוץ מלחמת 1948, הוא היה אחראי לפיקוח על הפעילות הצבאית של המדינה. הוא איחד את כל המיליציות היהודיות של המדינה לצבא לאומי אחד, "The IDF"

פעמיים בחייו זכה בפרס ביאליק על המחשבה היהודית.

הוא נבחר כ'שני הישראלים הגדולים בכל הזמנים 'ב -2005.

הוא נכלל ברשימת "100 האנשים החשובים ביותר של המאה ה -20" על ידי Time Magazine, לאחר מותו.