מעשה בבן–מלך שחי בממלכה רחוקה שהשתגע וחשב שהוא תרנגול הודו.
פשט בן המלך את בגדיו וישב ערום מתחת לשולחן, ולא אכל ולא היה מכניס
לתוך פיו שום דבר חוץ מקצת גרעיני שיבולת–שועל ופירורי עצמות.
הביא אביו המלך אליו את כל הרופאים לרפא אותו ולא הצליחו .
“אני תרנגול הודו” , השיב לו בן המלך.
“וגם אני תרנגול הודו” , ענה החכם.
ישבו שני התרנגולים יחד עד שהתרגלו זה לזה.
כיוון שראה החכם כך בקש ברמיזה מהמלך להגיש לו כתונת.
לבש החכם את הכתונת ואמר לבן המלך: “האם אתה חושב שתרנגול הודו אינו
יכול ללבוש כתונת? בהחלט הוא יכול, ואין זה אומר שאינו תרנגול הודו” .
נכנסו הדברים ללב בן המלך והסכים גם הוא ללבוש כתונת.
לאחר כמה ימים ביקש החכם ברמיזה שיביאו לו מכנסיים.
לבש החכם את המכנסיים ואמר לבן המלך:
“האם אתה חושב שלתרנגול הודו אסור ללבוש במכנסים?
גם מי שלובש מכנסיים יכול להיות תרנגול הודו“.
הודה לו בן המלך גם בכך ולבש גם את המכנסיים,
עד שלבש לפי הוראות החכם גם את יתר הבגדים.
אחר כך בקש החכם להגיש לו מאכלי בני–אדם מעל השולחן.
לקח ואכל ואמר לבן המלך:
” האם נראה לך שתרנגול הודו אינו יכול להנות מאכילת מאכלים טעימים?
כמובן שאפשר לאכול אוכל טוב ולהישאר תרנגול הודו כמו שצריך”.
שמע לו בן המלך גם בכך והתחיל לאכול כבן–אדם.
כיוון שראה החכם כך פתח ואמר לבן המלך:
“האם אתה חושב שתרנגול הודו חייב לשבת מתחת לשולחן?
לאו דווקא, גם תרנגול הודו מתהלך בכל מקום שהוא רוצה ואינו נראה מוזר”,
בן המלך חשב ולבסוף קיבל את דעתו של החכם.
כיוון שעמד והלך כבן–אדם, התחיל בן המלך להתנהג כבן–אדם גמור.
Published: Apr 30, 2017
Latest Revision: Apr 30, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-299817
Copyright © 2017