גור הכלבים הצולע

יום אחד העמיד חיים, בעל חנות חיות, בחלון הראווה שלו שלט:

“גורי כלבים למכירה”

ילדים רבים שעברו ליד החנות, הציצו פנימה ושאלו:

“כמה עולה גור?”

הם גילו שלא היה להם את הסכום הנדרש ויצאו מאוכזבים.

בערב, ממש לפני שסוגרים את החנות, נכנס דני הקטן ושאל:

“כמה עולה גור?”

חיים, שכבר התרגל לילדים שעוברים ושואלים, ענה:

“בין 150 ל- 200 שקלים.”

דני הכניס יד אל כיסי מכנסיו, חיפש וחיפש, רוקן את שני הכיסים,

ואז נאנח בעצב ואמר:

“יש לי רק 9 שקלים. אולי אוכל לפחות להסתכל עליהם?”

חיים חייך ושרק, אל פתח החנות הגיעה בריצה הכלבה לאקי, ואיתה ארבעה גורים פרוותיים מקסימים.

רגע לפני שדני ניגש ללטף את הגורים, הגיע לפתע גור חמישי, כשהוא מדדה וצולע מאחורי אחיו.

דני הביט בגור האחרון ושאל:

“מה קרה לכלב הזה?”

חיים המוכר הסביר שהווטרינר בדק את הגור וגילה שהוא נולד ללא שקע ירך, ולכן תמיד יישאר צולע ושונה מאחרים.

דני נראה נרגש וקרא:

“זה הגור שאני רוצה לקנות!”

חיים הביט בו בתמיהה:

“אתה באמת רוצה אותו?” שאל.

דני הנהן בשמחה.

חיים חשב לרגע, ואז אמר:

“בסדר, אם זה הגור שאתה רוצה, אתן לך אותו בחינם.”

הבעת פניו של דני השתנתה.
הוא הביט בעיניו של חיים ואמר:

“אני לא רוצה שתיתן לי אותו בחינם.
הכלב הזה שווה בדיוק כמו כל הכלבים האחרים, ואני אשלם תמורתו מחיר מלא. אני אשלם לך עכשיו את תשעת השקלים שיש לי, ואוסיף שקל מדי שבוע עד שאוכל לשלם את המחיר המלא עבורו.”

“אתה בטוח?”

שאל חיים.

“הגור הזה לעולם לא יוכל לרוץ, לקפוץ ולשחק כמו כל האחים שלו.” 

“אני בטוח”

ענה דני נֶחְרָצוֹת, וכך עשה.

מדי שבוע היו דני והגור החדש שלו, מבקרים בחנות ומשלמים לחיים את הסכום שנקבע.

כאשר הגיע דני לשלם את השקל האחרון, לא הצליח חיים להתאפק ושאל:

“באמת לא הפריע לך שהכלב לא רץ וקופץ איתך כמו כל הכלבים האחרים?”

להפתעתו, דני התכופף וגלגל מעלה את אחד משרוולי מכנסיו, תחתיו הופיעה רגל מעוקמת שנתמכה בסד מתכת.
הוא הביט בחיים וענה בשקט:

“גם אני עצמי לא רץ טוב כל כך, הייתי צריך מישהו שיבין אותי.”