יש אנשים שאוהבים דשא או פרחים, אחרים אוהבים קקטוּסים קוצניים ודוקרניים.

במשך כל השנה הם מחכים ללילה היחיד שבו יפרחו הקקטוּסים ויביטו אל הירח.

כזה הוא גיורא דִגְמִי מקיבוץ עֵין גֶדִי, הקיבוץ שנמצא במקום הנמוך ביותר בעולם.

מיום שהוא זוכר את עצמו, גיורא מוקף בהמון קקטוסים.

הקקטוּסים הקטנים ששתל אביו גדלו במשך השנים והפכו למין ג’וּנגל פראי, מטופח ומקסים.

גיורא, הקקטוּסים מתאימים למקום מִדברי כמו עֵין גֶדִי?

כן, הם בשׁרניים ומלאים מים.

כמעט כל הצמח עשוי ממים שהוא אוגר בעונה הגשומה, ובעונת היובש הקקטוּס משתמש במים שאגר. ככה הוא מסוגל לשרוד.

גם במקומות יבשים מאד.

לא ידעתי שיש קקטוסים כל כך גדולים!

בדרך כלל חושבים שהקקטוּסים הם צמחים קטנים, כי הם גדלים לאט-לאט.

עוברות שנים רבות עד שהם צומחים לגובה.

והפרחים, גם הם פורחים רק אחרי כמה שנים?

לא. אבל לא כמו צמחים רגילים, הקקטוּסים פורחים רק בעונה מסוימת, לזמן קצר.

יש שפורחים רק לילה אחד, והפרחים שלהם הכי יפים והכי גדולים – הם נפתחים בלילה ונסגרים ביום.

יש לקקטוסים פרות שאפשר לאכול?

רק לכמה מהם יש פֵּרוֹת טובים למאכל אדם, ובמיוחד לצמח הצבר המצוי, שאנחנו קוראים לו ‘סַבְּרֶס’.

אגב, גם גמלים אוהבים לאכול קקטוּסים.

ומי מוציא למענם את הקוצים?

לא צריך. לגמלים יש לשון עבה, והם יכולים לאכול קוצים ולהישאר בחיים.

ומי עוד נהנה מהקקטוסים?

בעלי חיים מִדְבָּריים רבים, למשל – יש נמלים שבונות קן על ראש הקקטוּס.

וגם הציפור שנקראת ‘נָקָר’ אוהבת לבנות קן על קקטוּסים.

העכברים אוהבים דווקא את החלק התחתון של הקקטוּסים – הם מכרסמים אותו ומתחבאים בפנים.