אלה שאכפת להם

שעת לילה מאוחרת. ברק הלך במהירות ברחוב החשוך, מפחד לפספס את האוטובוס האחרון הביתה.

הוא לא ידע איך יבלה כאן את הלילה אם יפסידהו.

כשחצה את הסמטה (https://milog.co.il/סמטה) ראה אדם על כסא גלגלים.

האיש פנה אליו: “סליחה, אדוני, אתה יכול לקחת אותי לתחנה של אוטובוס  45?”.

ברק הציץ בשעונו. יש לו עוד חצי דקה. הוא התלבט לשניה אך גם ידע שלא יוכל לנהוג אחרת.

הוא החל מסיע את האיש, עד שראה מרחוק את האוטובוס מגיע לתחנה.

“רוץ אחריו” אמר האיש. ברק עזב את האיש ורץ אחרי האוטובוס.

כשהגיע, מתנשף, (https://milog.co.il/מתנשף) אמר לנהג: “בבקשה, חכה עוד רגע! יש פה עוד מישהו על כסא גלגלים שצריך לעלות”.

הנהג המשופם הסתכל על ברק ואמר בכעס: “איני מחכה לאף אחד. אתה רוצה לעלות?”.

ברק הסתכל באיש שנותר רחוק וסימן לו לעלות: “לא, אני לא עולה בלעדיו”.

הנהג לא חשב פעמיים, סגר את הדלת והמשיך לנסוע. ברק לא ידע מה לעשות. הוא חזר אל האיש וטייל עמו מעט בקרבת התחנה.

לפתע, הלא יאמן קרה. אוטובוס נוסף הופיע בקצה הרחוב. “בחורים, אתם רוצים לעלות?”, אמר הנהג.

“כמובן” שמח ברק. “חשבתי שהאוטובוס הקודם היה האחרון”.

“גם אני חשבתי כך, עד שראיתי אתכם מחלון ביתי” אמר הנהג. “והבנתי שהוא לא האוטובוס האחרון. אחריו אני בא – באוטובוס המהיר – לאסוף את אלה שאכפת להם…”.