הילד הזה הוא אני

תעודת זהות

שם פרטי: שחף

שם משפחה: סביר

שם האב: ערן

שם האם: אפרת

תאריך לידה (לועזי ועברי): כ”ט באייר תשס”ד, 20.5.2004

מקום לידה: בית חולים מאיר, כפר סבא

משקל לידה: 3.045

תעודת זהות מורחבת

הוריי בחרו לקרוא לי בשמי- הסבר: הוריי בחרו לקרוא לי שחף כיוון שהם מאוד אוהבים טבע ובעלי חיים “ואין כמו שם של ציפור חופשיה ומשוחררת”.

התכונות שקיבלתי מהוריי: (מה אמי אמרה עליי)

עקשנות, יודעת מה אני רוצה, עומדת על שלי, דעתנית, פתוחה וכנה, בעלת כושר ביטוי גבוה, תקשורתית, וורבלית, אוהבת טבע ובלי חיים, טמפרמנטית, אינטלגנטית.

תכונות שרכשתי במשך השנים:

סדר וארגון, עמידה ביעדים, הצבת מטרות וחתירה אל עבר היעד, חריצות, אחריות, כישורים חברתיים.

הזיכרון הראשון שלי:

הזיכרון הראשון שלי הוא שנסענו לפנסיון לשים את הכלב שהיה לי ונסענו לנופש בצפון, הייתי בת ארבע וחצי.

זכרון ראשון מכיתה א’: היה לנו טקס קבלה של כיתות א’ שבו היו ההורים והסבים והסבתות, סבתא הכירה לי את הנכדה של החברים שלה שהייתה בכיתה ג’ והיא אמרה לי ללכת אליה אם אני אצטרך עזרה.

אירועים מיוחדים בחיי: הבת מצווה שלי, היום בו הלכנו להביא את הכלבה שלי, כשטסתי לחו”ל בפעם הראשונה, שהוריי נפרדו, שעברתי לחטיבה.

חוויות משפחתיות מיוחדות: היו כמה שנים שכל שנה הינו נוסעים לאילת מדי שנה בחופש הגדול, קמפינג, טיולים משפחתיים, כשנסענו להביא את הכלבה שלי.

בת  מצווה

כיצד חגגתי? היכן? מי הוזמן?

חגגתי במועדון עם חברה שלי (אור פרי)  הזמנו את כל הכיתה וכמה חברים מהשכבה.

 חגגתי בננוצ’קה (מסעדה בתל אביב) למשפחה- הייתה גינה כזאת והזמנו אוכל טעים….
וטסתי עם אבי, אחיי וסבא וסבתא שלי לטיול בת מצווה- בדיסני, לשלושה ימים ומשם המשכנו לעוד שבוע וחצי בצרפת בבלגיה ובהולנד.

מתי? את הבת מצווה לחברים חגגתי ב-17.5.2016, את הבת מצווה למשפחה חגגתי ב-18.5.2016

וטסתי ב-29.9.2017.

מה הרגשתי? נהניתי ממש והיה לי כיף לחגוג את זה שהתבגרתי. ההורים שלי לקחו את זה ברצינות ודאגו שאני אהנה. עשיתי בוק לבת מצווה, וחגגתי עם המשפחה, עם החברים וגם טסתי לשבועיים לחו”ל.

ממה נהניתי במיוחד? נהניתי במיוחד מהטיסה כיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שלי בחו”ל וזה היה החלום שלי לטוס לדיסני.

עלייה לתורה: לא עליתי לתורה.

זמן פנוי

תחביבים: אני אוהבת לשחק במחשב, להיות בפלאפון, ב-YouTube, לצייר, לשרטט, לשמוע מוזיקה…

חוויות מטיולים: היינו עושים הרבה קמפינגים, והולכים לצימרים עם סבא וסבתא, דודים, ובני דודים שלי, היינו נוסעים מדי שנה בקיץ, לאילת..

בילויים: אני אוהבת להיפגש עם חברות, לשתות ריבר, ללכת לסרטים ולעשות שופינג.

תנועת נוער: הייתי בכיתה ה’ בתנועת נוער, ושנה שעברה, בכיתה ו’ הייתי חצי שנה.

מאכלים אהובים: (כל הדברים הלא בריאים)- פיצה, גלידה, פסטות, שוקולד, שייקים…

ספרים אהובים: ארץ האגדות, יומני החנונית, מתוקות קטנות וכו’…

מוזיקה: אני שומעת בעיקר באנגלית אבל אין לי סוג מועדף.

תוכניות טלוויזיה אהובות: נעלמים, בובספוג, שכונה, האח הגדול, וכו’.

מעידים עליי

סיפורים שמספרים עליי:

הורים:

אמא– אמא זוכרת שהתחלתי לדבר מהר, ובנוסף הייתי מציקה לכלב שלי. באיזה פעם שהיינו אצל חברים בחצר, הלכתי אחורה ונפלתי לדלי מים. כשאחי נולד, והגעתי לבקר את אמי בבית החולים, הורי הביאו לי מתנה ואמרו לי שאחי אייל קנה לי בבטן, אחר כך כשגדלתי אמרתי שיש לאמא דיוטי פרי בבטן.

אבא-הייתי בת ראשונה להוריי, והם הקפידו מאוד על היגיינת  המוצצים שלי, ויום אחד כשהייתי בת חצי שנה לבד עם אבי הוא הלך לרגע למטבח וכשהוא חזר הוא ראה שאני מלקקת את הרצפה, ובאותו זמן היה לנו כלב, הוא אמר לי שמאז כל פעם שהמוצץ נפל הוא פשוט היה מנגב אותו במכנס. כשהייתי קטנה ממש רציתי עגילים, מגיל קטן והייתי מדביקה כל מיני מדבקות על האוזניים ומכינה לעצמי “עגילים”  מנייר ויום אחד ראיתי ילדה בגן מוצצת אגודל והתחלתי גם וכעבור שנתיים עשיתי הסכם עם הוריי, שאם אפסיק למצוץ את האגודל אז אני אעשה חורים באוזניים. רציתי להיות זמרת כמו רינת, והיה לי מיקרופון צעצוע והייתי עושה הופעות בסלון. כשהיינו נוסעים לטיולים מגיל קטן זיהיתי כבישים וידעתי לאן הם מובילים, זה לסבתה חווה, זה להר טבור… אבי לימד אותו לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר בגיל 5. מהגן אבא היה מלמד אותי תרגילים בחיבור במאונך עם המון ספרות אחת ליד השנייה, כשהיינו נוסעים לטיולים אבא היה מספר לנו צ’יסבטים על שבלולים. כשנולדתי אבי כמעט התעלף והמיילדת טיפלה באבי במקום באמי כדי שלא יתעלף.

משפחה:

סבתא שלי (מצד אבא): קוראת  לי חמצ’וץ בריאות מאז שנולדתי. זה התחיל מחמסה כי הייתי הילדה הראשונה להוריי. הוריי היו מביאים אותי אליהם וסבתא הייתה שמה אותי בלול והתריסים היו סגורים ואבא שלי היה אומר שיש אוירה של שינה. סבתי ואני אוהבות לעשות ביחד קניות ואני כל הזמן אומרת שהכי כיף לעשות קניות עם סבתא, כל דבר שהייתי רק מסתכלת עליו היא הייתה קונה לי. כשהייתי באה אליהם הייתי אומרת לסבתא שלי “סבתא תסרוקת” והייתי עושה לה תסרוקות.

אני כל הזמן אומרת שאני אוהבת לרחוץ אצלם כלים ובמיוחד עם הכפפות שלהם. סבתא שלי תמיד אומרת שאני אגיע רחוק, סבתא מציינת שאני זו שלמדה אותה לעשות פסטה ברוטב רוזה- הרוטב האהוב עליי.

סבתא שלי (מצד אמא) ביום שנולדתי ואבא הוציא אותי בעגלת התינוק, סבתי ראתה:” עיני שקד גדולות ושחורות וחיוך מקסים” והיא הייתה ” הכי מאושרת בעולם כיוון שהייתי הנכדה הראשונה שלה”. בגיל חמישה חודשים היא קנתה לי כזה מעמד עם חרוזים שמסדרים לפי הסדר, והוריי אמרו לה שאני קטנה מדי, והיא אמרה שאני הנכדה שלה ושאני מסוגלת, והצלחתי להשחיל אותם. בנוסף סבתי אומרת שיש לי מוטוריקה עדינה מפותחת שאין להרבה אנשים. היא כל הזמן אומרת ראז’לה דיאלי- איילה שלי, במרוקאית (במרוקו איילה נחשבת לאישה יפה- רגליים ארוכות וקלילות, יפה שלי), כל לילה כשהייתי באה לישון אצלה היא הייתה מספרת לי סיפורים על נמר בלי שיניים או על מלך הדמעות שחיפש אדם שישמח אותו…

חברים–

אור-אנחנו קוראות אחת לשנייה תיפציק. אור אומרת שאני שונאת שנוגעים לי בשיער, ושילדים מתלהבים מעצמם.  אור גרה מתחתי ושיש לנו כוס עם חוט שאנחנו מתכתבות בה. אנחנו נוהגות לדבר באנגלית עילגת. יש לנו חוג אנגלית שאנחנו לא אוהבות שם את הילדים וזה כיף להתמרמר עליהם ביחד.

משפחתי הקרובה

שם: אפרת, אמי              שם לפני הנישואים: הרזס

תאריך לידה:  31.3.1977              גיל: 40

ארץ לידה: ישראל              עיר לידה: תל השומר

בתי ספר- יסודי: היובל רעננה          חטיבה: אלון רעננה          תיכון: מטרו- ווסט.

מקום עבודה נוכחית: עמותת זיו נעורים.

תנועת נוער בילדות: צופים

מאכל אהוב: בובֶה (מאפה שמרים ותפוחי אדמה שמגיע מעיירה בפולין.

מה את/ה הכי אוהב/ת לעשות עם חברים: אוהבת לעשות ימי כיף עם חברות, לשבת בבית קפה, להסתובב בשווקים, ללכת לים וכו’…

שירות צבאי: אמי שרתה בתוך מ”כית בנים וסיימה בתור מפקדת קורס מורות חיילות. מציינת כי השירות היה מעניין, מאתגר ומספק והיא הייתה בתפקיד שרצתה.

חוויות מיוחדות מהשירות: שירות מאוד קרבי, לינה בשטח, מטווחים. על פי דבריה צריך ללמוד להסתדר לבד, ולדעת לצלוח את השירות  ולעזור גם לאחרים לצלוח אותו, ובתנאים לא פשוטים, וגם בסביבה של אנשים חדשים.

בת מצווה: “חגגו לי בת מצווה בכמה אופנים- פעם אחת עם חברה בשם נעמה עם תקליטן בביתה, פעם שנייה, חגגו לי באולם באיזור חיפה (כי רוב משפחתי גרה שם), חגגתי עם משפחה וחברים של ההורים, ולאחר שנה טסנו לחו”ל- ללונדון לטיול בר, בת מצווה שלי ושל אחי” (הוא קטן ממנה בשנה).

חווית ההתבגרות החזקה ביותר שזכורה לה: סביב הגירושים של ההורים (כשהייתה בת 17 בערך),”פתאום הרגשתי את הקפיצה בין להיות ילדה לנערה- לשאת בכובד האחריות, לתמוך באמא”, חבר ראשון, חברת אמת, חוגי ספורט- עיסוק בספורט:” נדרשתי להיות תחרותית ולדעת גם לא להיות ביקורתית וקשה עם עצמי כשלא מצליח”.

הכרות עם בן זוג- חתונה: אמי התחתנה אחרי כמעט שלוש שנים של הכרות וחברות, ומתוכם שנתיים של מגורים משותפים, מתוך אהבה מאוד גדולה, בגן אירועים עם משפחה וחברים, מציינת שהיה מאוד מיוחד ומרגש. שניהם הרגישו שהם עושים את הדבר הנכון, הם רצו להקים בית ולעשות ילדים. חיכו לחתונה. בנוסף אמי מציינת שהחתונה הייתה יפה ומושקעת.

ירח דבש: נסעו לתאילנד לחודש, לצפון לאיים..

מקום מגורים לאחר החתונה: כפר סבא

אירועים וזיכרונות מיוחדים מהילדות: את חמש שנותיה הראשונות בילתה אמי בימית (שבסיני) ובפינוי ימית היא עברה לרעננה. “זוכרת ילדות מאושרת, חולות, בית קרקע, גן שעשועים גדול, כלב זאב”…

משפחה- מספר אחים: שניים, אחד מאותם ההורים, קטן מאמי בשנה ושמו אופיר. שני מנישואיו השניים של אביה,  בן 19 ושמו רונאל.

עבודה נוכחית של אמא: אחות בריאות, בבתי ספר

עבודה נוכחית של אבא: שומר

רגע קשה בחיים: ” פרידה לאחר 17 שנה מבן זוג ואב ילדיי”.

רגע מאושר בחיים: הלידה של ילדיי

חפץ מיוחד: אלבומיי תמונות אני בן אדם מאוד נוסטלגי” ושרשרת מזהב עם שמה של אמי שקיבלה מסבתי בגיל 15 כשהיא קבלה לראשונה מחזור.

שם: ערן, אבי

תאריך לידה: 28.11.1974              גיל: 42

ארץ לידה: ישראל              עיר לידה: תל אביב

בתי ספר- יסודי: א.ד גורדון           חטיבה: יצחק בן צבי כפר סבא         תיכון: אורט

מקום עבודה נוכחית: booking direction

תנועת נוער בילדות: הצופים

מאכל אהוב:

מה את/ה הכי אוהב/ת לעשות עם חברים: לשבת לדבר, ללכת לבתי קפה, לפאבים, לצאת לטייל ביחד, לדבר בפלפון.

שירות צבאי: “בסדיר שירתתי  כמ”פ בשריון, בחטיבה 500 בגדוד 433, במילואים שירתתי כמ”מ בגדוד 43 שהוא גדוד מילואים של דוכיפת. היום אני משרת כמפקד צוות ביחידה לאיתור נעדרים (אית”ן- ראשי תיבות של איתור נעדים) באיו”ש, בדרגת רב סרן”.

חוויות מיוחדות מהשירות: “במסגרת השירות הסדיר, שירתתי בשטחים והייתי פעמיים בלבנון בגזרה המערבית ובגזרה המרכזית, השתתפתי כמ”פ במבצע “עינבי זעם”. במילואים שירתתי בכל מיני מקומות בשטחים ובמלחמת לבנון השניה הקפיצו את היחידה שלי לאיזור רמללה . ביחידה לאיתור נעדרים הוקפצנו כשנחטפו שלושת הנערים ביוני 2014 למבצע “שובו אחים”.

בר מצווה:” חגגתי בר מצווה בבית כנסת ברחוב אהרונוביץ” בכפר סבא אחר כך חגגו לי עם משפחה וחברים קרובים בבית. בקיץ טסנו לאירופה לשלושה שבועות לטיול בר מצווה לגרמניה, שוויץ וצרפת”.

 חווית ההתבגרות החזקה ביותר שזכורה לו:” ההברזה הראשונה שלי הייתה בגן חובה עם חבר שלי שקוראים לו סער, ומאז שכללתי את דרכי והייתי מבריז בבית הספר בחטיבה ובתיכון, למרות זאת הייתי תלמיד טוב מאוד. בתיכון שקלו להשהות אותי ובגלל ציוני הטובים וויתרו לי. במקביל התחלתי ללמוד קראטה בכיתה ו’ בגיל 11. בגיל 14 התחלתי להדריך ובכך שילמתי לעצמי את החוג, בגיל 16 הייתי אחראי על המועדון של כפר סבא שהיו בו בערך 150 ילדים ומבוגרים. בגיל 17.5 קיבלתי חגורה שחורה דאן 1. כשהלכתי לצבא הפסקתי להתאמן ומאז לא חזרתי. עבודתי הראשונה הייתה בירקניה שליד הבית, בכיתה ז’, שם עשיתי משלוחי ירקות עם האופניים.”

הכרות עם בן זוג- חתונה: אבי ואמי התחתנו באולם שנקרא “ליד הנחל” שנמצא ליד נחל אלכסנדר, בחתונה היו מעל 300 אורחים, הייתה חתונה שמחה מאוד, ואבי הפתיע את אמי בשיר שהוא שר לה עם חברים, שמו:” בקיץ הזה תלבשי לבן” של הפרברים והדודאים. אחרי החתונה הורי נסעו למלון בחיפה, שקיבלנו במתנה מחבר.

ירח דבש: הורי טסו לתאילנד לשלושה שבועות, לבנגקוק, באיים קוסמוי וקופנגן.

מקום מגורים לאחר החתונה: כפר סבא ברחוב המפלס 6 קומה רביעית דירה ארבעים ושמונה אצל סמי וריקי מגידו, ההורים של רינת שהייתה החברה השנייה של אבי ביסודי בכיתה ה’.

אירועים וזיכרונות מיוחדים מהילדות: “:החברה הראשונה שלי הייתה בכיתה ד’ וקראו לה מיכל בן דוד, כשהייתי היה בגן טרום חובה, אמא של עופר (חבר שלי) ששמה זאבה הוציאה אותי מהגן, היא חצתה את הכביש ואני הלכתי על חומה- שיווי  משקל, וראיתי שהם חצו את הכביש אז רצתי והגיעה מכונית ועלתה לי על הרגל. ליד המקום היה סניף של המשמר האזרחי והגיעה משם ניידת משטרה, הסיעו אותי לבית חולים והייתי מבסוט”.

משפחה- מספר אחים: אח אחד, שמו עמית והוא בן 44.

רגע קשה בחיים: “בתקופה שהתגרשתי והיה לי בעיות בגב”.

רגע מאושר בחיים: “כשבתי נולדה, (שחף), מרוב שהתרגשתי בלידה שלך(שחף) כמעט התעלפתי והמיילדת טפלה בי במקום באמא”.

חפץ מיוחד:” יש לי נונצ’אקו באוטו”.

שם: אייל, אחי

תאריך לידה: 3.11.2005          גיל: 11.5

ארץ לידה: ישראל              עיר לידה: כפר סבא

בית ספר בו הוא לומד: בית הספר הירוק החדש הוד השרון ע”ש אריאל שרון

מאכל אהוב: פלאפל

מה אני אוהב לעשות בזמני הפנוי: להיות על המחשב, אסטרונומיה ולצאת לטיולים.

זכרונות מיוחדים:

“הזכרון הכי חזק שלי הוא כשנפצעתי באצבע, הייתי בגיל 3 ביום ההולדת שלי, חלק מהאורחים כבר היו בסלון והייתי סקרן לדעת מה יש בתוך התנור והעוגה הייתה בתוכו”.  אחי הכניס את האצבע מתחת לתנור, והתנור נפתח לו על האצבע ועד היום יש לו באצבע צלקת.

חוויות מיוחדות שזכורות לו:

-בדיסנילנד: זוכר מתקנים מגניבים, אווירה של חו”ל אוכל טעים, נהננו ממש וגם “רבנו פחות”.

-נורמנדי (מקום בצרפת), טיולים חוויות ומזכרות מיוחדות (מטבעות, תמונות, שטרות, מפות…), מציין שהוא מאוד נהנה במוזיאון של נפוליון (בפריז), לראות את הקבר שלו, ואת כל התותחים והרובים מהמלחמה.

– כשקיבלנו את לולה, שהיא הייתה עם קונוס על הראש מהחיסונים והעיקור, והיא לא הבינה מי אנחנו.

חפץ מיוחד: חמודי, בובה קטנה בצורת צפרדע שהיה לוקח לטיולים, לבית ספר ולגן (בתקופה בה הוא היה בגן).

מה את/ה הכי אוהב/ת לעשות עם חברים: אוהב לשחק עם חברים במחשב, בפלאפון ומשחקי חברה בפארק. בדיחה עם חברים:” אנחנו כל הזמן קוטלים אחד את השני”.

שם: גיא, אחי

תאריך לידה:  11.10.2009              גיל:7.5

ארץ לידה: ישראל              עיר לידה: כפר סבא

בית ספר: בית הספר הירוק החדש הוד השרון ע”ש אריאל שרון

אוכל אהוב: מלאווח מגולגל

מה אני אוהב לעשות בזמני הפנוי: לשחק במחשב ובטלפון, לשחק כדורסל, כדורגל וכו’…

זיכרונות מיוחדים: חגגתי את יום הולדת 7 בחו”ל- אמסטרדם.

חפץ מיוחד: בובות גדולות ופרוותיות- בובת כלב, או בובת סטיץ’ מדיסנילנד, “אני אוהב לחבק משהו בלילה”.

מה את/ה הכי אוהב/ת לעשות עם חברים: משחק עם חברים בטלפון, באייפד ובאקס-בוקס. אוהב לשחק עם חברים במשחקים ספורטיביים כמו כדורגל ובכדורסל.

שם: תמר, סבתי מצד אבי               שם לפני הנישואים: הלפר

אחר כך עברה ללמוד ארבע שנים בתיכון)          תיכון: אלפא

תאריך לידה: 28.8.1950               גיל: 67

ארץ לידה: ישראל              עיר לידה: חיפה (בית חולים אלישע)

בתי ספר- יסודי: רמז (עד כיתה ח’), ואחם

עבודה נוכחית: פנסיונרית.

תנועת נוער בילדות: הנוער העובד.

מאכל אהוב: כל סוגי הטוסטים ושוקו

מה את/ה הכי אוהב/ת לעשות עם חברים: לשבת בבתי קפה ומסעדות, “חברים של ארבעים שנה”.

שירות צבאי: לא הייתה בצבא (היה עודף בנות וכל בנות המחזור שלה השתחררו).

בת מצווה: סבתי חגגה עם אחיה התאום בבית, הזמינו משפחה וחברים קרובים.

 חווית ההתבגרות החזקה ביותר שזכורה לה: נסעה בגיל 16 לבקר את בן דוד מצ’כיה.

הכרות עם בן זוג- חתונה: התחתנה באולמי ארמון בתל אביב. היא זוכרת שכשהם יצאו מהחתונה הם ראו שפרצו את האוטו של סבי וגנבו לו את התיק, היה בתוכו מצלמה, מכנסים וחולצה שסבתי קנתה לו.

ירח דבש: סבי וסבתי היו באילת במלון אופיר למשך חמישה ימים.

מקום מגורים לאחר החתונה: תל אביב רחוב אלחריזי 12

אירועים וזיכרונות מיוחדים מהילדות: סבתי עבדה אצל אביה במזנון (בגיל 16) והייתה מלחמת ששת הימים  והתחיל איתה בחור דתי, היא הגישה לו קפה והוא ביקש ממנה את המספר טלפון והיא נתנה לו, הוא התקשר אליה והם היו חברים אך זה לא נמשך הרבה זמן כי הוא היה דתי והיא לא. בגיל 15 כתבו בירחון של האוניברסיטה, “תמי מאוניברסיטת תל אביב הבחורה הכי מושכת במזנון וכולם באים לשתות קפה רק בגללה”.

משפחה- מספר אחים: שניים- אמנון, תאום שלה, בן 67 ויהודית בת 61.

רגע קשה בחיים: כשאביה נפתר ואמה חלתה באלצהיימר.

רגע מאושר בחיים: מצאתי בבית של אמי טבעת שקיבלתי לבת מצווה שלי שכתוב עליה “תמר” ונתתי את זה לנכדתי האהובה שחף.

חפץ מיוחד: שרשרת עם יהלום, היא קבלה את זה מאבא של סבי לחג פסח, והוא שם לה את זה על הצלחת בתור מתנה (הוא היה יהלומן).

שם: גדעון, סבי מצד אבי

תאריך לידה: 1.12.1946              גיל: 70

ארץ לידה: ישראל             עיר לידה: רמת גן (בית חולים רמת מרפא)

בתי ספר- יסודי: יהודה המכבי, תל אביב (כיתות א- ג), הקליר, תל אביב (כיתה ד), בין יהודה, תל אביב (כיתות ה-ז), היובל, תל אביב (כיתה ח)         חטיבה:לא היה              תיכון: תיכון מקצועי אורט סינגאלובסקי, יד אליהו (כיתות ט-יא)

מקום עבודה נוכחי: פנסיונר

תנועת נוער בילדות: לא היתה

מאכל אהוב: מרק

מה את/ה הכי אוהב/ת לעשות עם חברים: לטוס לפריז

שירות צבאי: סבי לא שירת בצבא

חוויות מיוחדות מהשירות:

בר מצווה: בר המצווה של סבי התקיימה באולם בכיכר דיזינגוף, הגיעו משפחה וחברים קרובים.

 חווית ההתבגרות החזקה ביותר שזכורה לה: “בניתי טיל עם חבר בחופש הגדול בין כיתות ט ל-י, ובאותה שנה בנו את הטיל הישראלי הראשון לצורכי מדידות מזג האוויר וחשבנו גם להכין אחד כזה, מלאנו אותו באבקת שרפה ונסענו לתל ברוך להטיס אותו, והוא קפץ בערך 20 סנטימטר ונפל”.

הכרות עם בן זוג- חתונה: הגיעו משפחה, חברים, חברים של ההורים ואפילו דוד של סבתי שהגיע מקושיצה. סבי מאוד התרגש. סבי זוכר שבזמן החתונה פרצו את האוטו וגנבו מזוודה עם בגדים,- סבי וסבתי תכננו להגיע לבית מלון לאחר החתונה.

ירח דבש: אילת

מקום מגורים לאחר החתונה: תל אביב

אירועים וזיכרונות מיוחדים מהילדות: לסבי לא היו אופניים בילדותו, הוא גר בבניין בעל שלוש קומות, על הגג היו אופניים ישנים של אביו ולכן לא היה בהם צמיד, היה רק גלגל- ממתכת, והגג היה עשוי מזפת כדי שלא ינזלו מים, וסבי היה נוסע על האופניים והן הורסו את הגג, עד שיום אחד משהו זרק את האופניים.

משפחה- מספר אחים: שניים, אלי ז”ל (גדול מסבי בשבע שנים), ומרדכי ז”ל שנהגו לכנות אותו גם מותק  (גדול מסבי בשנתיים).

רגע קשה בחיים: הייתה תקופה אחרי שאבא של סבי נפטר, אז גילינו שאמו של סבי חולה באלצהיימר, והיא לא יכלה להיות לבד בבית, היא באה לגור בביתם, בזמן שאבי ודודי היו קטנים, ולאחר מחשבות רבות הוחלט לקחת אותה לבית אבות, וזה היה קשה מאוד לסבי, ומאז המצב הידרדר

רגע מאושר בחיים: כשנולדים ילדים, כשנולדים נכדים, כשסבי התחתן, וכשהוא יושב בפריז ואוכל סטייק…

חפץ מיוחד: בקבוקי זכוכית שהיו של אחיו של סבי- מרדכי, שמגישים בהם יין, תמונות שאחיו של סבי, מרדכי צייר.

שם: מוניק הרזס,  סבתי מצד אמי,               שם לפני הנישואין: חזיזה.

תאריך לידה: 24.2.1955           גיל: 62

ארץ לידה: מרוקו             עיר לידה: מרקש, לידת בית.

עלתה לארץ בגיל 10 חודשים, בתאריך 19.12.1955.

בתי ספר- יסודי: בית יצחק              חטיבה: עציון          תיכון: אורט בכרמל, למדה בבית ספר לאחיות, בית חולים דונולו ביפו.

מקום עבודה נוכחית: פמי בריאות, אחות בית ספר

תנועת נוער בילדות: סבתי הייתה בחוגים לריקודי עם, וששרה במקהלת מועצת פועלי חיפה אך היא לא הייתה בתנועות נוער בילדותה.

מאכל אהוב: אוכל של אמא.

מה את/ה הכי אוהב/ת לעשות עם חברים: לשיר, לרקוד, ערבי שיחה.

שירות צבאי: חובשת תעופתית, באל-עריש.

חוויות מיוחדות מהשירות: מקרים שהיא הצילה חיים, “היה מקרה שיצאתי עם חוליה לסילוק פצצות ובאותה תקופה זרקו פסולת מאוטובוסים דרך החלונות ולא היו מודעים לנזקים ולשמירה על איכות הסביבה, באוטובוס שבא ממולנו הושלך בקבוק שנפל בדיוק על הרכב שנסע לפנינו, הזכוכית הקדמית התנפצה, ועל כל יושבי הרכב עפו רסיסי זכוכית, הנהג לא איבד את העשתונות, סטה לשוליי הכביש ונעצר. אני שהייתי בג’יפ מאחור עם תיק עזרה ראשונה, ירדתי מיד והגשתי סיוע לכל הפצועים והזמנתי את הרופא שפינה אותם לבית חולים סורוקה. כעבור חודש, הנהג פגש אותי בשק”ם ואמר שהצלתי לו את מאור עיניו, כך אמר לו הרופא בבית חולים- “מי שהגיש לו עזרה ראשונה הציל לך את מאור עינייך”, ושמחתינו הייתה רבה”.

בת מצווה: “לא חגגו לי ימי הולדת ובת מצווה, מכיוון שהיינו משפחה מרובת ילדים והאמצעים היו דלים”.

 חווית ההתבגרות החזקה ביותר שזכורה לה:

הכרות עם בן זוג- חתונה:” התחתנתי בבית המהנדס, בדיזינגוף שבתל אביב ב-17 לנובמבר 1974 עם עלם חמודות שהכרתי בשירותי הצבאי, חיינו בזוגיות טובה 18 שנים ובשנת 1993 ב-10 באוגוסט, התגרשנו”.

ירח דבש: במלון באילת.

מקום מגורים לאחר החתונה: בתל אביב, רמת גן, ימית ורעננה.

אירועים וזיכרונות מיוחדים מהילדות: “הייתה לי ילדות מאושרת, משפחה חמה אוהבת ותומכות, חברים וחברות- ילדי השכונה שאיתם שיחקתי במשחקי חוץ, תופסת, מחבואים, קלאס, חבל, גומי, חמש אבנים וכולי…”

משפחה- מספר אחים:  9 אחיות ו- 4 אחים.

רגע קשה בחיים: גירושין.

רגע מאושר בחיים: “לידת בתי הבכורה אפרת, ובני אופיר. נישואיי ילדי, לידות נכדיי.”

חפץ מיוחד: “מטפחת ראש שניתנה לי לאחר מות אמי זוהרה ז”ל”, שהייתה שלה.

שם: חן הרזז (הרזס)

תאריך לידה: 22.6.1952   גיל: 65

ארץ לידה: ישראל          עיר לידה: בפתח תקווה (בית חולים בילינסון)

יסודי: דוגמא, על שם הנריאטה סולד              תיכון: תלמה ילין

מקום עבודה נוכחי: שומר בבתי ספר וגני ילדים.

שירות צבאי: חיל האוויר.

משפחה- מספר אחים: לסבי יש אחות אחת בשם רונית, שגדולה ממנו בשלוש וחצי שנים.

סבי ואני לא כל כך קרובים, ואני לא רואה אותו הרבה אנו מתראים רק פעמים בודדות בשנה, בימי הולדת של אחיי ובני דודי, ולכן לא ראיתי לנכון לראיון אותו, לעבודת השורשים שלי.

חלק ג’ המוצא המשפחתי

סבתי, מצד אבי נולדה בארץ בבית חולים אלישע בחיפה. בבית הם דיברו עברית והונגרית, סבתי דיברה עם אחיה והוריה עברית, אך הוריה דיברו ביניהם הונגרית.

המוצא של סבתא שלי הוא צברית והוריה נולדו בצ’כוסלובקיה.

סבי מצד אבא נולד בארץ, ברמת גן בבית חולים רמת מרפא. בבית הם דיברו יידיש ועברית- סבי ואחיו דיברו עם הוריהם עברית וההורים, דיברו ביניהם יידיש.

המוצא של סבי הוא: צבר והורים עלו מצ’כוסלובקיה.

סבתי מצד אמי נולדה במרוקו ועלתה לארץ בגיל עשרה חודשים. בבית הם דיברו מרוקאית ערבית, צרפתית ועברית. סבתי ואחיה דיברו עם אמם בעברית והיא ענתה לה בערבית. אחיותיה הגדולות של סבתי דיברו בצרפתית כיוון שהם למדו בבית ספר צרפתית- שפת חובה.

המוצא של סבתי הוא מרוקאי, ושני הוריה נולדו במרוקו, במרקש.

אילן היוחסין

עבודת שורשים חלק ה’

בחרתי לפרט על חפץ שעובר מדור לדור במשפחה של סבתי, אמא של אבי.

החפץ הוא שרשרת פנינים שסבתי קיבלה מאמה כדי שיהיה לה מזכרת, וכל פעם שהיא עונדת אותה היא נזכרת באמה.

את השרשרת, סבא מרדכי קנה את השרשרת לאמה (של סבתי), וזה מצא חן בעייניה של סבתי לכן אמה, קנתה לה גם אחת כזו.

מאז סבתי שומרת את השרשרת ועד היום היא יודעת היכן היא והשרשרת חשובה לה וקרובה לליבה.

סיכום עבודת שורשים

במהלך עבודת השורשים למדתי יותר על המשפחה שלי, סיפורים מסבא וסבתא ושטויות שההורים שלי עשו בילדותם.

סופרו לי סיפורים ששמחתי לשמוע, שהיה לי תירוץ לשבת עם סבתא שלי, עם סבא שלי ועם ההורים שלי לשמוע כל מיני סיפורים מצחיקים, ומרגשים שאם לא היו מסופרים לאף אחד הם היו נשכחים ושמחתי שהייתה לי את האופציה לשמוע אותם, ולכתוב אותם.

בהתחלה כשניתנה לי עבודת השורשים הזאת מאוד התבאסתי, ידעתי שאני אמורה לעשות אותה  בכיתה ז’ אבל המחשבה על עבודה כזאת גדולה שבה צריך לשבת, לחקור ולהתאמץ הקשתה עליי, אבל עכשיו אני שמחה שאני עשיתי את העבודה הזאת כי בעוד כמה שנים שארצה להיזכר בסיפורים אוכל פשוט לפתוח את הספר.

רשימה ביבליוגרפית

ראיונות אישיים,

לא השתמשתי בשום ספר, עיתון ,מאמר וכדומה…