זיהום אוויר

זיהום אוויר

לפי ארגון הבריאות העולמי זיהום אוויר גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, לתחלואה ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.

מקורות זיהום אוויר:

מקורות טבעיים כמו סופות אבק;

תחנות כוח;

תחבורה;

נדידת זיהום מכיוון אירופה או המדבר;

זיהום כתוצאה מריסוס חומרי הדברה;

בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בחלק ממזהמי האוויר כמו עופרת, תחמוצות גופרית, ותחמוצות חנקן. עם זאת, אין ירידה דומה בשני מזהמים חמורים ונפוצים מסוג חומר חלקיקי עדין ואוזון בגובה הקרקע שמהווים בעיה ברוב ערי ישראל. הירידה הקיימת בחלק מהמזהמים בתחום הזיהום מהתחבורה הושגה תודות לשיפור בדלקים ובמנועים וכן מיסוי על רכבי דיזל. יש ירידה בחלק מהמזהמים הנפוצים עקב זיהום האוויר שמקורו במפעלים ותחנות כוח – בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או רמת חובב, וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ טכנולוגיות נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום, מעבר לשימוש בגז טבעי במקום סולרומזוט ולעיתים נדירות בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בהכרח לגבי חומרים רעילים במיוחד הנפלטים בכמויות קטנות יותר כמו כספית, ארסן, פורמאלדהיד, בנזן ועוד. יש גם שחשש שגידול בכמות המכוניות בישראל, גידול באוכלוסייה ובעומסי התנועה יחריפו את מגמות הזיהום בערים. בשנת 2011 נכנס לתוקפו חוק אוויר נקי, אולם יש קשיים רבים במימוש שלו עקב מחסור בתקציבים ועקב המשך היבטים כמו מגמות פרבור.

על פי סקר מזהמי אוויר שבוצע בידי ערים שונות שחברות בפורום ה-15 בשנת 2010, ברוב הערים בישראל מעל 80%-90% מפליטת רוב סוגי הזיהום מקורה בזיהום אוויר מתחבורה. יוצאות דופן מכלל זה הן ערים שבהן יש ריכוזי תעשייה כבדה (חיפה ואשדוד) או תחנות כוח (חדרה, אשדוד, אשקלון).על פי הערכות הגורמים המקצועיים בישראל, מבין כלל סוגי זיהום האוויר, זיהום אוויר מתחבורה הוא הגורם העיקרי לתחלואה ומוות בישראל. על פי דו”ח ארגון הבריאות העולמי מ-2015, מקורות הזיהום העיקריים איתם יש להתמודד הם זיהום אוויר מתחבורה ומתחנות כוח הפועלות באמצעות פחם. בישראל מתנהל פרויקט נרחב בתחנות הכוח הפחמיות שאמור להביא להפחתת פליטות אלו וכן מעבר של חלק ניכר מהתחנות לגז טבעי.

השוואה למדינות אחרות בעולם

מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 השווה שיעורי זיהום אוויר של זיהום חלקיקי PM10, ב-1,600 ערים ב-91 מדינות. לפי המחקר בישראל יש את רמת זיהום האוויר הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם.

מחקר נוסף של ארגון הבריאות העולמי פורסם בשנת 2016 השווה את הזיהום ביחס לחלקיקי PM10. במקומות הראשונים עם זיהום האוויר הגרוע בעולם עמדו ניגריה, פקיסטן ואיראן שבכולם יש ריכוזי חלקיקים של מעל 500 PPM, ואילו ישראל ממוקמת במקום ה-40, עקב כך שרמות הזיהום בה גבוהות במידה ניכרת יחסית למדינות מערביות אחרות. העיר המזוהמת ביותר בישראל על פי הדו”ח היא פתח תקווה, אחריה אילת, בני ברק, ערד, שדרות, כפר מסריק, גבעתיים, פרדס חנה, שדה יואב, ת”א, אשדוד, כרמי יוסף, חדרה, באר שבע, ניר ישראל, רמת גן, ירושלים, עפולה, אום אל פאחם, קרית מלאכי, ניר גלים, חולון, יבנה ורחובות. חיפה, נשר וקרית ביאליק ממוקמות במקום ה-36 ואילך מבין תחנות הניטור בערי ישראל, הרבה אחרי איזור מרכז הארץ. היבטים אלה נגרמים ככל הנראה מכך שמקורות חשובים לזיהום חלקיקי בגודל 10 מיקרון הם אבק מדברי וזיהום מתחבורה ופחות זיהום תעשייתי. ‏