סיור שלושת הדתות בירושלים – אור מזרחי

סיור שלושת הדתות בירושלים 

מגישה:אור מזרחי

הנושא שבחרתי:סיור שלושת הדתות בירושלים

בחרתי בנושא זה מכיוון שמאוד מעניין אותי ללמוד דברים חדשים על שלושת הדתות

בירושלים [נצרות,יהדות והאיסלם]כמו :איך המוסלמים קשורים להר הבית?,למה יש

סכסוך כל כך גדול בין האיסלם ליהדות? ולמה אנשים מכל העולם

?מעוניינים בירושלים 

בנוסף לכך, אני מאוד רוצה להכיר: מקומות הקדושים לשלושת

הדתות, נופים חדשים,אתרים מעניינים

.ומנהגים חדשים שאוכל לדון ולהתעניין בהם

:שלושת האתרים שבחרתי

מסגד אל אקצא – איסלם

כנסיית דומינוס – נצרות

מנהרות הכותל – יהדות

סיור ראשון-מסגד אל אקצא

מסגד אל-אקצה (בערבית: ‘המסגד הקיצון’ או ‘המסגד המרוחק’) שוכן על הר הבית, בצמוד לכותל הדרומי, ובולט בכיפתו המאפירה. שם המסגד מופיע בקוראן בתיאור המסע הלילי שערך מוחמד לשמים: “השבח לזה אשר הסיע את עבדו עם לילה, ממסגד אל-חראם אל מסגד אל-אקצה” (סורת אל אסרא). בקוראן לא מבואר מהו המסגד ממנו יצא מוחמד ולאיזה מסגד הגיע. המוסלמים הראשונים פירשו את הביטוי ‘אל-אקצה’ כביטוי להיכלות עליונים ולאו דווקא כשמו של מסגד מוגדר, אולם ברבות

.השנים נבנה המסגד על הר הבית בירושלים והתקבעה הפרשנות הרואה בו חלק מהסיפור הקוראני

מסגד אל-אקצה נבנה בתאריך לא ידוע מעץ, אולי על ידי הח’ליף עומר אבן אל ח’טאב, שכבש את ירושלים מידי הנוצרים בשנת 640. בשלב מאוחר יותר הוחלף מבנה העץ הפשוט במבנה אבן גדול על ידי עבּד-אלמלכ (או בנו ווליד), מראשוני שושלת בית אומיה, שהיו הראשונים שהפכו את ירושלים לקדושה לאסלאם. מיקומו הבעייתי של המסגד בדרום הר הבית על גבי הקמרונות ומילוי העפר של הורדוס היה בעוכריו: הוא חרב ברעידות אדמה לפחות חמש פעמים, מתוכן פעם אחת במחצית המאה השמינית בה נהרס כמעט לגמרי. בשנת 1035 נבנה מסגד אל-אקצה במתכונת מצומצמת יותר, וזהו המבנה הנראה היום.

סיור שני-כנסיית דומינוס

.הכנסייה נבנתה בשנת 1955 על ידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי, שבנה כנסיות נוספות בעיר ושוכנת על חורבותיה של כנסייה ביזנטית מן המאה השביעית

ברלוצי, שתכנן כנסיות ומבנים חשובים בירושלים (כנסיית גת שמנים, כנסיית הביקור בין כרם, בית החולים האיטלקי ברחוב הנביאים ועוד), ביקש לשוות לכנסייה מראה של דמעה, כיאה להר הזיתים, בו בכה ישו וניבא את חורבנה של ירושלים: “וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב, וַיַּרְא אֶת הָעִיר, וַיֵּבְךְ עָלֶיהָ וַיֹּאמַר… כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עָלָיִךְ וְשָׁפְכוּ אֹיְבַיִךְ סוֹלֲלָה סְבִיבָיִךְ וְהִקִּיפוּךְ וְצָרוּ עָלַיִךְ מִכָּל עֲבָרָיִךְ. וְהָרְסוּ עַד לָאָרֶץ אוֹתָךְ וְאֶת בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ, וְלֹא יַשְׁאִירוּ בָךְ אֶבֶן עַל אָבֶן.” (הבשורה על פי לוקס, פרק י”ט, 42-44). הר הזיתים בכללו נתפס בנצרות כסמל ליגון וצער, שכן בו שהה ישו בשבוע האחרון לחייו בירושלים, ובו בכה על גורלו המר שנחרץ

הכנסייה הביזנטית שעמדה במקום, אחת מני רבות בהר הזיתים, חרבה כנראה עם הפלישה הפרסית לארץ ישראל בשנת 614 לספירה. בתקופה הצלבנית שקמו הנוצרים רבות מכנסיות הר הזיתים, אך סקר ארכיאולוגי שנעשה במקום לימד כי דווקא כנסייה זו לא שוקמה אז. שרידיה שולבו רק במבנה המודרני, אך בשינוי משמעותי: בעוד שהכנסייה הביזנטית פנתה (בדומה לרוב הכנסיות בעולם) מזרחה, הכנסייה המודרנית פונה דווקא מערבה, וזאת מפני שכאשר ישו עמד בהר הזיתים וביכה את ירושלים, הרי שחייב היה לעמוד ופניו מערבה. כן נראה שברלוצי ביקש לחלוק כבוד לכנסיית הקבר, הנראית היטב מן החלון הגדול והמסוגנן, שבמרכז כנסיית דומינוס פלוויט.

סיור שלישי-מנהרות הכותל

הכותל המערבי מרשים ביותר כשלעצמו, אך גדולתו האמתית מתגלה רק כאשר יורדים אל מתחת לפני האדמה. מנהרות הכותל רצות לאורך 485 מטרים של הכותל, והמבקרים יכולים לקבל מושג על האתגרים ההנדסיים המדהימים שעמדו בפני הורדוס הגדול בפרויקט המזהיר שלו להרחבת הר הבית. דוגמה מופלאה לכך היא האבן המערבית, שאורכה כמעט 14 מטרים ומשקלה קרוב ל-570 טונות.

המנהרות התגלו לראשונה בחפירות שביצעו ארכיאולוגים בריטיים במאה ה-19, אך עבודת החפירה האמיתית בוצעה לאחר מלחמת ששת הימים, על ידי משרד הדתות הישראלי. מאחר שהמנהרות רצות לאורכו של הצד המערבי של הר הבית, היכן שהיה בעבר קודש הקודשים בבית המקדש, הן מגיעות לנקודה קרובה מאוד למקום שבו מצויה אבן השתייה. במקום יש בית כנסת קטן ובו מאמינים יהודים מתפללים וקוראים תהילים.