ייצוג ירושלים באמנות הישראלית בראשית המאה העשרים

ירושלים היא עיר שמאז ומתמיד הייתה מושא ליצירה, לגעגוע, לקדושה ולמחלוקות. עד לימי העלייה השנייה (1904-1914) לא הייתה בארץ ישראל אמנות שהוגדרה כאמנות “ישראלית”, העולים היהודים שהגיעו מאירופה  בשנים אלו הביאו עמם מסורת ויצירה של זרמי האמנות שהיו מרכזיים בתרבות המערב (אימפרסיוניזם, פוביזם, אקספרסיוניזם, קוביזם ועוד) והמפגש עם ארץ ישראל, עם ירושלים ותרבות ה”מזרח” הולידו יצירה חדשה וחלוצית של אמנים ישראלים שמציירים את ארץ ישראל בכלל ואת ירושלים בפרט.
בשנת 1906 מקים  פרופ’ בוריס ש”ץ את בית הספר לאמנות בצלאל בירושלים ולמעשה מחייה את האמנות היהודית ישראלית. האמנות הנוצרת באותם שנים בבצלאל היא אמנות “אוריינטלית”  (אוריינטליזם =הדרך שבה מתוארת תרבות המזרח בעיניים מערביות) אשר מושפעת מתרבות המזרח, מהעיטורים והקשתות, ציור על גבי שטיחים וקרמיקות.  האמנות שנוצרה בבצלאל עד לאמצע שנות ה-20 הייתה אמנות שימושית.

אבל פן (1883 – 1963) יליד לטביה, הוזמן על ידי בוריס ש”ץ בשנת 1913 לבוא וללמד ציור בבצלאל. אבל פן לימד שנים רבות בבצלאל והתמחה בציורי התנ”ך ובציור העיר ירושלים ובמקומות הקדושה שבה.

בשנת 1912 לומד ראובן רובין בבצלאל בירושלים ולאחר מכן מתיישב בתל-אביב. לאורך השנים הרבה רובין לצייר את ירושלים, למרות שהיה מזוהה בעיקר עם ציורי העיר תל-אביב. רובין מצייר את ירושלים באופן נשגב, חלומי, ירושלים הקדושה נמצאת בתוך החומה. רובין מתמקד גם בדרכים ובגבעות העולות לירושלים ומעצים את האור הרך בצבעי שמן בגוונים זהובים.

כנסו לקישור של מוזיאון ראובן רובין וחפשו יצירה נוספת של ירושלים שצוירה על ידי ראובן רובין  הוסיפו אותה ללוח ה Padlet וכתבו מדוע בחרתם דווקא בה, התייחסו בתשובתכם לאמצעים האמנותיים בתמונה(קומפוזיציה, אור וצל, משיכות מכחול ועוד).

ציונה תג’ר (1900-1988) ציירת ישראלית למדה ציור בבצלאל בשנת 1921 ואף נסעה ללמוד אמנות בפריז. כשחזרה לישראל הביאה עמה השפעות מזרמים אמנותיים שרווחו באותה תקופה בצרפת, במיוחד האקספרסיוניזם והפוביזם, שני זרמים בהם לצבע ולרגש המובע תפקיד לא פחות חשוב מנושא הציור. ציונה תג’ר פורשת מאמני בצלאל אשר נתפסים בעיניה לאמנים שעוסקים בציור גלויות, אביזרי קדושה ומזכרות. תג’ר נחשבת לפורצת דרך בהתבוננות חדשה על העיר ירושלים, התבוננות פחות נשגבת ודתית אלא יותר אישית וחילונית.

התבוננו ביצירה של ציונה תג’ר וביצירה של האמן וסילי קנדינסקי וכתבו במסמך השיתופי ארבעה אלמנטים אמנותיים כגון: צבע, אור וצל, קומפוזיציה, משיכות מכחול ועוד אשר דומים ליצירתו של האמן וסילי קנדינסקי  משנת 1909.

הציירים הגרמנים: אנה טיכו (1894-1980) וליאופולד קרקואר (1890-1954)

אנה טיכו ולאופולד קרקואר הם ציירים שעלו לישראל מאירופה (כל אחד בנפרד) והתיישבו בירושלים בשנות ה-20 של המאה העשרים. שניהם הוקסמו מנופי העיר וההרים הסובבים אותה והרבו לצייר את נופיה. שני הציירים הביאו עמם את המסורת האירופאית של רישום הפחם והתחריט ומהרישומים שלהם ניתן לקבל זווית נוספת על העיר ירושלים בשנים אלו, זווית שהיא אישית יותר ומתכתבת עם מסורת התחריט וההדפס.

יוסף זריצקי (1891-1985)

יוסף זריצקי אמן ישראלי עלה לישראל מלטביה בשנת 1923 והתיישב בירושלים. כמו ציירים רבים שעלו בתקופה זו מאירופה גם זריצקי הושפע מסגנונות אמנותיים אירופאים כגון הפוסט-אימפרסיוניסטים (סגנון זה התבטא בביטוי רגשות בסמליות ובביטוי אישי). ובמיוחד התחבר זריצקי לסגנון המופשט. ניתן לראות כיצד בעזרת צבעי מים ומשיכות מכחול רכות הוא מייצג את העיר ירושלים על גווניה השונים.

לסיכום אנא צפו בסרטון הקצר, ושתפו במצגת שיתופית את האמן שהכי התחברתם אליו מתוך האמנים שהוצגו בספר וכיצד הוא מייצג את ירושלים על פי רוח התקופה מבחינה אמנותית. ניתן לצרף תמונות וקישורים.

בהצלחה!

מקורות

בצלאל http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7096

אבל פן http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1210

אנה טיכו http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=23887

ראובן רובין http://www.rubinmuseum.org.il/he/home/a/main/

ציונה תג’ר http://www.tagger-siona.co.il/

זריצקי http://www.imj.org.il/artcenter/newsite/he/?artist=%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99,%20%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3

סרטון מגדל דוד https://www.youtube.com/watch?v=iyD_YpqRo9E