רֵיחַ הַיּוֹם שֶׁעָלָה

תַּסְנִיפִי מָתוֹק הוּא אָמַר לִי

וְעֵינָיו נוֹצְצוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ

וּלְחַיָּיו אַדְמוֹנִיּוֹת כְּכַלָּנִיּוֹת סְמוּקוֹת

אֲנִי חַיִּים שֶׁלִּי

מַסְנִיפָה אֶת רֵיחַ הַיּוֹם שֶׁעָלָה

וְאֶת מַשַּׁב הַבְּרִיזָה

שֶׁבָּאָה מֵהַיָּם

וְעוֹטֶפֶת אוֹתִי בְּאַדְווֹת קִצְפִּיּוֹת

מַכְנִיסָה אוֹתִי לַמֶּדִיטַצְיָה

שֶׁל הַיּוֹם הַדְּמָמָה וְהַיָּם

שֶׁרוֹקְדִים אֶצְלִי

בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה.

תַּסְנִיפִי מָתוֹק הוּא אָמַר לִי

וְעֵינָיו בּוֹעֲרוֹת כְּכַנְפֵי אִקָרוֹס

נוֹשְׁמוֹת לְתוֹכָן רַקָּפוֹת עֲנֻגּוֹת

הַמִּזְדַּקְּרוֹת אֵלָיו בְּאוֹן