ספר הניסויים של כיתות 2021- בת ים

המעבדה פונה אל מורים יזמים, חדשניים, ופורצי דרך ומאפשרת להם לעבור תהליכי צמיחה אישית ותפקודית תוך כדי פיתוח הכיתה שבה היו רוצים ללמד וללמוד בשנת 2021
תכנית כיתה 2021 נוצרה על ידי מטבחון רשת ערי חינוך במטרה לקדם את יישום הלמידה המשמעותית בישראל.

כיתה – מפני שהכיתה הינה אבן היסוד של הבניין החינוכי

2021

    מייצג את המאה ה21 ותפיסת הרשת 2.0 

כיתת 2021 בתיכון רמות בת ים

המורות : הדר בן שחר ,רינת מורדוך

הרעיון שעומד מאחורי הניסוי: מאחורי הבחירה בניסוי זה עומדות בעיקרן, שתי מחשבות חינוכיות

א. אדם משכיל משתמש בידע שיש ברשותו כמכלול ולא לפי חלוקה למקצועות. כלומר, כשאני מנהלת שיחה, אני משלבת בה את הידע שיש לי ממגוון תחומים שונים ולא לפי קטגוריזציה, כשם שקורה היום במערכת החינוך: ידע מתחום התנ”ך, ידע מתחום הספרות וכו’. המחשבה על איחוד התחומים, נבעה מתוך הרצון ללמד את הילדים כבר מגיל צעיר לסנתז בין כלל הידע שיש ברשותם ולקשור מידע באופן רב

תחומי, על מנת שיוכלו לעשות בו שימוש דינאמי. כמו כן, אנו מאמינים כי הלימוד הרוחבי, מאפשר לתלמידים לזהות קשרים והקשרים בין תחומיים ובכך, אנו שואפים ללמדם לפתח ראייה רוחבית ומורכבת על המציאות.

ב. הרבה שעות של אותה המורה בכיתה אחת, מיטיבות הן עם התלמידים, הן עם המורה והן עם הלמידה. איחוד כל השעות ההומאניות בכיתה, יצר מבחינה טכנית 8 שעות שבועיות בהן מורת ה- 2021 נוכחת באותה הכיתה עם אותם התלמידים. מספר השעות הרב הזה, מאפשר למורה להיות בהכרח דמות משמעותית, משפיעה ונוכחת עבור הילדים. התכנית מאפשרת ליצור עם התלמידים קשר אישי, להכיר אותם לעומק וללוות אותם באופן כמעט אינטימי ומאוד משמעותי בתהליך הלמידה וההתבגרות שלהם.

תוכן הניסוי: ניתן לחלק את הניסוי לשני חלקים עיקריים;

חלק ראשון- בניית ארגז כלים: בשלב זה, השיעורים בכיתה התמקדו בציוד התלמידים בארגז כלים דידקטי, המאפשר להם להיות לומדים עצמאיים. ארגז הכלים נועד לתת לתלמידים את הידע הנחוץ כדי לבחור את נושא המחקר שלהם. בין המיומנויות שנלמדו בשלב זה; עקרונות בסיסיים של שימוש במחשב, כללים לכתיבת עבודה, ניסוח והגייה, חיפוש באינטרנט, הבחנה בין סוגים שונים של מקורות מידע, שאילת שאלות מחקר פוריות, עקרונות של פרזנטציה, עקרונות העברת משוב, חשיפה לתחומי לימוד ומחשבה שונים כגון פסיכולוגיה, פילוסופיה ועוד.

חלק שני – עריכת המחקר: שלב זה של הניסוי התרחש פעם אחת בכל מחצית – עם נושא מחקר שונה. בחלק זה, התלמידים בחרו שאלת מחקר, שלאורה הם למדו את הנושא שמעניין אותם, בהתאם לנושא הגג שנבחר על ידי צוות המורות. נושא הגג במחצית הראשונה היה “מה זאת אהבה?” ובמחצית השנייה, הוא היה “הכול אנשים”. לאחר חשיפה לנושא, שכללה לימוד כיתתי של הנושא, מנקודות מבט שונות, לדוג’- ההיבט הפילוסופי, ההיבט הפסיכולוגי, וכיוצב’, כל ילד התבקש להתמקד בתת נושא שמעניין אותו. כך יצא, שילדים בחרו לחקור אהבה במיתולוגיה היוונית, אהבה עצמית, אהבה לטבע, אהבה בין אחים, אנשים מתחומים שונים ועוד.

שלבי העבודה של התלמידים היו כדלהלן:

א. בחירת נושא למחקר.

ב. התחברות לקבוצת עבודה עם תלמידים נוספים בכיתה שהתעניינו באותו נושא המחקר.

ג. כתיבת שלוש שאלות פוריות על נושא המחקר.

ד. חקר הנושא, לאור שלוש שאלות המחקר.

ה. יצירת תוצר, המשקף את הנושא הנחקר.

ו. סיכום התהליך על ידי כתיבת רפלקציה אישית על כל תהליך העבודה.

תוצאת ההתנסות

במבט לאחור, אנו יכולות למנות שלוש תוצאות עיקריות להתנסות שהתרחשה בכיתתנו:

האווירה הכיתתית – תוצאותיה של ההתנסות ניכרים, בראש ובראשונה, באווירה שנוצרה בכיתות שלנו. העובדה כי בתור מחנכות למדנו עם התלמידים שמונה שעות שבועיות, מלבד שיעורי חינוך, עשתה את שלה; התפתחה בינינו ובין התלמידים היכרות עמוקה, נבנו יחסים קרובים וקיימת בכיתה פתיחות גדולה הן בין הילדים לבין עצמם והן בין הילדים לבינינו. הילדים מעידים כי הם באים בבוקר בשמחה לכיתה, הם מדווחים על תחושה של בית במרחב הכיתתי והם נכונים להישאר בביה”ס לאחר שעות הלימודים ולתרום מזמנם הפנוי לטובת מטרות כיתתיות. גם אנחנו מעידות, כי אנו חשות השנה אהבה גדולה במיוחד לתלמידינו וכי אנו מכירות אותם באופן אישי יותר משהכרנו בעבר תלמידים מכיתות החינוך שלנו. כתוצאה מכך, אנו נהנות יותר לשהות במחיצת הילדים. כמו כן, שיטת הלימוד המתבססת על פרויקטים, אפשרה להורי התלמידים להפוך לשותפים פעילים לנעשה במרחב הכיתתי.

ניהול שיח ביקורתי בכיתה – התלמידים לא מקבלים כמובן מאליו כל דבר, הם למדו לאורך השנה להיות ביקורתיים ולשאול שאלות על הנעשה סביבם. הם החלו לחפש את התכלית שבעשייה שלהם, לצד ההבנה שכיף זה לא מילה גסה והוא יכול להיות התכלית בעצמו. השיח הביקורתי אינו מופנה רק כלפי הסביבה החיצונית, כי אם גם פנימה – כלפי עצמם וכלפי הכיתה ככיתה וכפרטים. התלמידים מרבים להעביר משובים אחד לשני, הן בתחומים “מקצועיים” – כגון אופן העברת שיעור והן בתחומים התנהגותיים, כגון – “אתה מפטפט וזה מפריע לי להקשיב לנושא שמעניין אותי”, ” אני מרגישה בחברתך ש…. וזה לא נעים לי”.

  הרחבת תחומי הדעת בכיתה – כבר ממחצית השנה תלמידים הביאו לתוך הכיתה תחומי דעת שונים. דבר שהתאפשר, בין היתר, הודות למס’ השעות הרב שהוקצה לשיעורי האשכול. תלמיד בעל ידע בנגרות, הפעיל קבוצת תלמידים בבניית מוצרים מעץ, תלמידים הביאו את כלביהם לכיתה, לימדו אודות הגזע של הכלב וסיפרו את סיפור חייו, תלמיד ש”התאהב” בתחום הפילוסופיה, הרבה לתת דגשים פילוסופיים לנושאים שדוברו בכיתה ועוד.

כיתות 2021 בית ספר “יד מרדכי” בת-ים

מורות: רונית כהן, גילה לוי, אורלי רהב וקרן צדוק

במסגרת כיתת 2021, פרצנו את חמשת המימדים והוכרנו ככיתות בת י- הראשונות בארץ. בספר זה נציג את נושא הפעילות.

בחרנו לבטל בכיתות שלנו את כל המקצועות, להתרכז במקצועות הליבה וללמד במסגרת למידה מבוססת פרויקטים שמתמקדת בשאילת שאלה פוריה , מתחומי החיים תוך התכוננות לתוצר שיוצג בסוף הלמידה, ריבוי טיוטות וריבוי משובים..

השאלה שנבחרה היתה “לשם מה צריך חוקים?

על  מנת לענות על שאלה זו בתחומי הדעת השונים בנינו תוכניות לימודים שיכללו חשיפה לשאלה בכל תחומי הדעת. לדוגמא: בתנך הופנו התלמידים לבדוק מהם חוקי המלך, בהיסטוריה חקרו על שיטות מימשל: דמוקרטיה, דיקטטורה (את ההבדל ביניהם למדו תוך כדי צפיה   בסרט “מלך האריות” בהשוואה של סקאר מול מופסא) בהיסטוריה הופנו לבדוק את ההבדלים בין אתונה לספרטא ובשפה עבדו על טקסטים סיפוריים ומידעיים בנושא חוק ומשפט ועוד.

לאחר חשיפת הנושא בפני התלמידים התבקשו התלמידים לחשוב על תוצר סופי אותם ירצו להציג בפני ההורים שיבטא את תהליך הלמידה.

התלמידים בחרו להקים מדינה משלהם! בעלת שלטון חדש, חקרו חוקים בנושא חינוך, בטחון, כלכלה ועוד… והקימו מדינה משופרת.

בסיום התהליך התקיים ער הורים שבו חשפו בפני ההורי את המדינה ופירטו את החוקים בתחומים השונים. השיא היה שיתוף ההורים בהצבעה בעד או נגד הקמת המדינה.

בתחום הלימודי – השגי התלמידים השתפרו באופן משמעותי ביותר.
הילדים עובדים בשיתוף פעולה על מנת לקדם השגים אישיים וכיתתיים הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי והדבר בא לידי ביטוי:

מבחינת אקלים:  ההצלחה הינה בראש ובראשונה, באווירה שנוצרה בכיתות שלנו. העובדה כי מספר מועט של מבוגרים משמעותיים מלווים את הכיתה בכל יום הניבה תוצאות טובות מאוד. הקשר בינינו לבין התלמידים הינו קשר יסודי , שורשי ועמוק וכן נבנו יחסים קרובים בין התלמידים לעומת שנים קודמות. וקיימת בכיתה פתיחות גדולה הן בין הילדים לבין עצמם והן בין הילדים לבינינו. הילדים מעידים כי הם באים בבוקר בשמחה לכיתה, הם מדווחים על תחושה של בית ומשפחה שניה, הילדים הקימו קבוצות תמיכה בביה”ס לאחר שעות הלימודים לטובת מטרות כיתתיות שנבנו והוחלטו בנבחרת.

בתחום הלימודי – השגי התלמידים השתפרו באופן משמעותי ביותר.

הילדים עובדים בשיתוף פעולה על מנת לקדם השגים אישיים וכיתתיים הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי והדבר בא לידי ביטוי:

אנו כמחנכות בכיתות אלה מדווחות על תחושת התרוממות רוח, סיפוק ושביעות רצון מהתפתחות המקצועית שלנו ומהחדווה שאנו חוות במהלך ימי הלימודים. זוהי נוסחה למניעת שחיקה!

הקשר עם התלמידים, עבודת הצוות שלנו שמאפשרת לכל אחת מאיתנו לעבוד דרך אזורי החוזק שלה, פיתוח תוכניות הלימודים והעשרת התלמידים בטקסטים מתוך מקורות מידע, העבודה עם הטאבלטים, וכן חשיפת התלמידים להערכה על פרזנטציות, נאומים ועוד הופכת את העבודה למאתגרת ומספקת, ברצוננו להודות על האפשרות ללמד בכיתות2021 תוך התפתחות אישית ומקצועית.

ניפגש בשנים הבאות עם כיתות נוספות.

המיזם של תיכון חדש דרכא בת-ים ובי”ס יסודי יד מרדכי בת-ים:

MySpaceClub

מורים מפתחים ומנחים: יניב נימן חפץ, ורד סולימן

קישור לפרויקט:

https://www.smore.com/7gb0c

 https://app.emaze.com/@AOQFOWIO/—#1

במסגרת הלמידה בכיתות 2021 בבי”ס “יד מרדכי” נוצר צורך ללמידה חוץ- כיתתית (מימד המקום). מועדון החלל בתיכון חדש דרכא התחבר עם כיתות ו’ בבי”ס “יד מרדכי” לצורך לימודים משותפים בנושאי חלל ותעופה. המורה לפיזיקה חלל ותעופה, ד”ר יניב חפץ, מתיכון חדש דרכא, הגה תוכנית פעילות משותפת עבור שני בתי הספר וכך נוצר שיתוף הפעולה, יחד עם מחנכת כיתה ו’ ורד סולימן מטעם ביה”ס היסודי “יד מרדכי”.

בשנת לימודים זו נפגשים תלמידי כיתות ו’ ותלמידי חט”ב לשיעורים משותפים. במסגרת השיעורים בוצע פרויקט PBL של שני בתי הספר בנושא סדרי גודל. בשני בתי הספר אוכלוסיית תלמידים מאתגרת לוקחת חלק בפרויקט. לכן, היה צורך לחשוב על דרך יצירתית ללימוד הנושא. המיזם שלנו נותן מענה לצורך זה ומאפשר לתלמידים ללמוד בצורה פעילה, חווייתית ובכוחות עצמם את הנושא. כל תלמיד ע”פ יכולותיו והבנותיו.

שלב הביצוע (יצירת הדגם) יוצר אינטראקציה, התלהבות ומוטיבציה אצל התלמידים (במיוחד אצל התלמידים המאתגרים) ללמידה משמעותית, לחקר וביצוע מטלות וכו’.

הוראת נושא סדרי גודל הוא בעייתי ומורכב לתפישה אצל התלמידים הן בכיתות של החינוך הרגיל וביתר שאת בכיתות החינוך המיוחד ואצל תלמידים עם לקויות למידה.

התלמידים חוקרים ובונים תוך כדי עבודת צוות את גרמי השמיים בדגם ובכך חווים את נושא סדרי הגודל הלכה למעשה (בפועל). התלמידים לומדים בכוחות עצמם: מהי השוואה נכונה בין גופים? מהו מרחק יחסי? מהו המרחב התלת- ממדי? כיצד לתכנן ולנצל את המרחב הכיתתי בצורה יעילה ומיטבית וכו’. כמו-כן, כפועל יוצא של המיזם התלמידים לומדים על מערכת השמש וגרמי השמיים שבה. הלמידה הפעילה ותהליך החקר מסייעים להמחשת הנושא המורכב.

מאחר והפרויקט משותף לשני בתי ספר, חלק מפגישות ההנחייה בהן התלמידים מעלים שאלות וקשיים מועברים באופן סינכרוני דרך רשת האינטרנט. בדרך זו ההנחייה יעילה יותר, יכולת הפעלת התלמידים היא אופטימלית. מנגד, התלמידים נחשפים לדרך הוראה חדשנית, אטרקטיבית (ישנן מספר קבוצות) המעלה את המוטיבציה שלהם ללמידה.

מיזם זה עושה שימוש בכלים פדגוגים של למידה פעילה ומשמעותית תוך כדי שימוש באמצעים טכנולוגים כגון שיעורים סינכרונים, תצפיות על גרמי שמיים, מכשירי מדידה, אתרי אינטרנט ייעודיים וכו’.
המודל הפדגוגי נותן מענה הולם לתלמידים שונים (לקויי למידה, בעיות קשב וריכוז ועוד), ע”י יצירת מוטיבציה אצל התלמידים לביצוע פעולות חקר. המורה הוא המנחה והמלווה את הפרוייקט מההיבט האקדמי, הרגשי והחברתי. הוא גם משתתף כיועץ בלבטים של התלמידים במהלך ביצוע הפרויקט. התוצר ה”סופי” הוא דינמי, כלומר התלמידים יכולים להמשיך ולעבות אותו בהתאם לבחירתם.
מיזם זה מופעל בשיתוף פעולה של שני בתי ספר, דבר היוצר שיתופי פעולה נוספים מעבר לפרוייקט הנ”ל. במסגרת עבודת הצוות בפרוייקט, התלמידים לומדים לכבד דעות ורעיונות של תלמידים אחרים. בנוסף, הפרוייקט מעודד בחירת מסלולים טכנולוגיים- מדעיים בחטיבה ובתיכון. חלק מהשיעורים מועברים בלמידה מקוונת, דבר היוצר למידת עמיתים והתוודעות לכלי למידה להעברת מידע באופן חדשני ומיידי.

ניסוי מעבדת 2021 אולפנת צביה בת ים

מגישים: הרב ידידיה זיו, מירב קרימר ולהבה סלמה

התפיסה האידיאולגית-חינוכית המנחה את צוות האולפנה היא שימת לימודי הקודש במרכז העשייה החינוכית של האולפנה. לאור זאת, החלטנו לעסוק בלימודי הקודש גם בניסוי “מעבדת 2021”.

במסגרת המעבדה, בחרנו לשים דגש על שני נושאים, האחד הוא נושא הבחירה, והשני הוא הקשר שבין המקצועות המוגדרים כ”מקצועות קודש”. המוקד במעבדה יהא למידה בין תחומית בין שלושת מקצועות הקודש העיקרים: אמונה, הלכה ותנ”ך, לצד יצירת סביבה לימודית .שמעודדת בחירה ואחריות של התלמידות

נפרט את מהלך הלמידה בכיתת 2021 שלנו לפי המממדים של כיתת 2021:

פעילות: התלמידות ילמדו את תוכנית הלימודים הנדרשת בשיעורי תנ”ך לסוגיהם, בשיעורי הלכה ובשיעורי אמונה. עם זאת הלמידה תתקיים תוך שימת דגש על נושאים משותפים ובכך הלמידה תהא למידה רב תחומית. הארת הנושאים המשותפים תוך כדי למידה בכל תחום (תנ”ך, הלכה ואמונה) מאפשרת לתלמידה להבין שכל שיעורי הקודש הם תורה אחת הנלמדת בהיבטים שונים.

במוקד הלמידה נמצאת התלמידה על כן יחידות הלימוד יהיו בנויות כך שהתלמידה תוכל לקבוע את קצב הלימוד, את הסדר בלימוד היחדיות השבועיות ובעיקר תוכל לבחור באיזה תחום תרצה להעמיק מעבר לרמת המינימום הנדרשת. תנתן דגש על למידה בחברותות או בקבוצות למידה.

כחלק מהאמונה שלנו שיש חשיבות ללמוד את מקצועות הקודש מתלמידי חכמים, חלק מהשיעורים יהיו במתכונת המוכרת כשיעורים פרונטלים עם הרבנים ו/או המורות ובחלקם התלמידות ילמדו דרך שיעורי תורה מוקלטים. סוג זה של למידה יאפשר לבנות להכיר תלמידי חכמים שבמסגרת הלמידה הרגילה התלמידה לא תפגוש. מועד השיעורים הפרונטליים יפורסם מראש כדי שהתלמידה תוכל לקחת זאת בחשבון כאשר מתכננת את הלמידה השבועית שלה. כל שיעור יתקיים במספר מועדים כדי לשמור את עקרון הבחירה.

מקום: הלמידה מתבצעת במרחב המורכב משלושה חדרים, חדר תנ”ך, חדר הלכה וחדר אמונה. בכל חדר שוהה מורה המכוונת ונותנת מענה לתלמידות במידת האפשר. התלמידות יכולות לעבור מחדר לחדר לפי בחירתה ולפי התכנון הלמידה שלה. כאשר מתקיים שיעור פרונטלי רק התלמידות שבחרו להשתתף בשיעור יוכלו לשהות בחדר זה.

זמן: הלמידה תתקיים במהלך שני ימי לימוד במשך השבוע. כל יום במסגרת זמן השווה לחמישה שיעורים. יחידת זמן זו תנוהל ע”י התלמידה. התלמידה תקבע מתי לומדת, מתי בהפסקה.

משתתפים: בשיעור הרגיל המורה והתלמידות הם המשתתפות. בכיתת 2021 שלנו יש דגש על למידה בחברותות וכן חלק מהלמידה תתקיים דרך האינטרנט תוך מפגש עם רבנים המעבירים שיעורים המתאימים לרצף הלמידה.

על מנת להגיע למטרה שהוצבה ערכנו במהלך שנת הלימודים מספר ניסויי משנה של “מיני מעבדה” בצורה של ימי עיון אשר יפורטו כדלקמן:

א. יום עיון לקראת פורים – במסגרת יום עיון זה הופעל מרחב למידה שעסק בנושא פורים מזוויות שונות.

לצורך הניסוי נבחרה שכבה אחת והופעלו שבע תחנות לימוד. בראש התחנות הוצבו מורות ומורים אשר היו אמונים על הכנתן ותפעולן. התחנות בחנו מגוון סוגי לימוד, החל בלימוד עצמי, דרך לימוד בקבוצות ולימוד בליווי מורה וכלה בשיעור פרונטאלי לחלוטין. לתלמידות ניתנה הבחירה בין התחנות, אך בצד זאת הוצבה מסגרת מחייבת ביחס למספר התחנות והתחומים שעל כל תלמידה לעשות במהלך יום עיון זה.

ההערכה של פעילות זו התבצעה באמצעות כתיבת משו”ב ע”י התלמידות שהשתתפו בניסוי בתחום אחד לפחות שנלמד במסגרת יום העיון. בעניין זה, חשוב לציין כי לתלמידות ניתנה הנחייה לציין את שמן במשו”ב לשם יצירת מחויבות ואמינות לתוכן המשוב. לאחר מכן המשו”בים השונים נתלו על קיר באולפנה והוצגו ליתר תלמידות האולפנה.

כמו כן, בסיום יום העיון הוטל על אנשי הצוות להשיב למשו”ב, והתקיימה פגישה של הצוות שהוביל את הניסוי במטרה לקיים משו”ב מעמיק ולהפיק לקחים לקראת ניסוי המשנה הבא וגם לניסוי העיקרי שמתוכנן לשנה הבאה בעז”ה.

יום עיון בין יום העצמאות ליום ירושלים –

נושא יום העיון היה “קיבוץ גלויות”. יום העיון נועד לשכבת ז’ (שתי כיתות), המונות יחדיו 54 תלמידות.

עיתוי יום העיון היה בין “יום העצמאות” לבין “יום שחרור ירושלים”.

יום העיון החל במפגש של כלל השכבה עם הצוות. במפגש, בוצעה הנחייה לקראת יום העיון וחולקו דפי משוב לבנות.

מלאחר ההפסקה, כל ילדה נכנסה לשיעור העמקה בתחום הדעת בו בחרה.

כל תלמידה מילאה את דף המשוב, בסוף כל שיעור. את דפי המשוב אספנו בסוף היום.

כל תלמידה בחרה באיזה שיעור להתחיל, מה יהיה השיעור השני אליו תיכנס ומהו השלישי.

אחריות על נוכחות – על כל תלמידה הוטלה משימת הדבקה של שתי מדבקות, האחת על דף נוכחות ומשוב אישי, והשניה – בכל כיתה תלינו רשימת שמות של תלמידות השכבה, וכל תלמידה שנכחה בשיעור, נתבקשה להדביק מדבקה ליד שמה.

בסוף יום העיון התכנס הצוות שהשתתף בניסוי, בניצוחו של מר חובב בכר, לסיכום הניסוי.

ריפלקציות:

הרב ידידיה- כמנהל בית הספר, נכסתי לתהליך של כיתות 2021 כיון שראיתי בהם הזדמנות לעשות שינוי במבנה ההוראה בבית ספרנו. הכלים אליהם נחשפנו במהלך ההשתלמות “פותחים את הראש”, לחשיבה יצירתית ולהדבקת הצוות לשינוי המתבקש בכלל בית הספר ולא רק אצל המורים שנכנסו לתהליך 2021. . במהלך ההשתלמות חוויתי הון אנושי שמיישם את העבודה בכיתות 2021, מתמודד עם אתגרים ויכול להם.

גם שני הניסויים שקיימנו בבית הספר, לימדו אותנו לא מעט על מה אפשר לעשות אחרת, בכדי להאהיב את התורה על התלמידות, לגרום להם לרצות ללמוד ולהעביר את האחריות על הלמידה אליהן.

עם תובנות אלו אנו פונים לשנה הבאה במגמה ליצור את השינוי המתבקש באשכול מקצועות הקודש. הכוונתו של חובב בכר מסייעת לנו מאד לממש את התהליך.

להבה – בשנה זו עבדנו בעיקר על פיתוח התוכנית שלנו לכיתת 2021. כשהחלטנו לבחור בנושא של לימודי הקודש מעט חששתי מכיוון שזה לא התחום שאני מלמדת ביום יום. לשמחתי ככל שעבר הזמן והתקדמנו עם הרעיון נחשפתי יותר לתחום והבנתי את חשיבות השינוי הנחוץ. לאחר בניית מתווה לתוכנית החלטנו לערוך שני ניסויי משנה על מנת להפיק לקחים וללמוד מהצלחות/טעויות לפני יישום התוכנית במלואה בשנה הבאה בעז”ה. בזכות ניסויים אלו למדתי מגוון דברים: חשיבות ההתארגנות הטכנית,מידת האחריות והבחירה שצריך לתת לתלמידות, תכנון זמנים, גודל הקבוצות ועוד.. הדבר החשוב ביותר שלמדתי מהניסויים האלו זה שתמיד לפני שמתחילים משהו גדול כדאי קודם להתחיל בקטן וכל פעם להתקדם ולהשתפר.

אמנם בניית הבסיס הגיעה כמעט לסיומה אך העבודה האמיתית רק החלה…

מירב- ההשתתפות במעבדה וכן החשיבה על פיתוח התוכנית שלנו הובילה אותי למקום שבו בכל שיעור שאני מעבירה (שלא במסגרת כיתות 2021) אני מנסה לשנות מהדרך בה אני רגילה ללמד. כשהשיעור הוא פרונטלי ורגיל אני מתחילה לחוש “ייסורי מצפון” שהעברתי ‘סתם’ שיעור רגיל ופספסתי הזדמנות לפתח למידה אחרת אצל התלמידות.

בהקשר של התוכנית שלנו, אני חושבת שפיתחנו מודל משמעותי ומאוד נצרך. נהנתי מאוד מהמפגשים עם חובב בכר המנחה שלנו. חובב הוביל אותנו בקצב שמתאים לנו. לקחתי המון מהמפגשים עם חובב ועם זאת אני אדגיש נקודה אחת ומשמעותית: כשרוצים לעשות שינוי קודם תחלמו בגדול, אל תתנו למגבלות ה”שטח” להפריע לחלום, אחרי שציור החלום יהיה ברור ושלם תטפלו במגבלות.

הפרויקט: הקמת מערכת עיתון בית ספר

המורה: מרב קרקו

בית הספר: תיכון חדש דרכא בת ים

 הרציונל: 

 מקום – איך יראה מרחב הלמידה בכיתת 2021?

למערכת העיתון תוקצה כיתת לימוד ייחודית שתשמש כמוקד הפעילות ותקרא – “מערכת עיתון תיכון חדש דרכא בת ים”.

ייחודה של כיתה זו יהיה בעיצובה כמערכת עיתון לכל דבר ועניין – עמדות אופן-ספייס ממוחשבות, שייאפשרו עבודה אישית במקביל למספר תלמידים ועבודת צוות.
במרכז החדר יוצבו טלוויזיות שישדרו חדשות באופן תדיר (ערוץ 1, ערוץ 10, ערוץ 22), ויישדרו עשייה עיתונית חיה ונושמת.
כמו-כן, במרכז החדר יוצב לוח גדול עליו יהיו תלויים התפקידים השונים של התלמידים (כתב לענייני איקס); האירועים המסוקרים, מתי הם מתקיימים, מי מסקר אותם וכיצד (האם הכתב/ת נדרש/ת להצטרף למשחק ספורט, לטיול וכיו”ב לצורך הסיקור); רשימת הכתבות שעומדת על הפרק; דד-ליינים וכו’ (מעין סידור עבודה).

כמובן שכל הדברים הללו, ועוד רבים נוספים, יתבצעו במקביל במרחב הקיברנטי – באתר בית הספר שמוקם בימים אלה, בדף פייסבוק ייעודי שייפתח למערכת עיתון בית הספר, בעמוד הפייסבוק של בית הספר הקיים היוםו בקבוצת הפייסבוק של בית הספר 

זמן – איך יפעלו מבני זמן הלמידה בכיתת 2021?

בשל אופי העשייה העיתונאית, הפעילות תתקיים בצורה יומיומית שוטפת, בשטח, במרחב הקיברנטי ובכיתה;

ובשל תכניה – היא תישק ותיעשה במקביל לכל תחומי הלימוד בבית הספר – כל מורי בית הספר יקחו חלק בעשייה כמנחים מקצועיים (למשל, כתבת תחקיר על בסיס עבודת חקר), דבר שיגדיל את זמן המורה-תלמיד אף מעבר לנהוג בחינוך האישי המונהג בבית ספרנו, וייצור קרבה טובה יותר בין המורים המקצועיים לתלמידיהם.

שלב 1 – למידה נושאית קבוצתית

לשם כך יוקצו ארבע שעות לימוד שבועיות, שיתקיימו פעמיים בשבוע בסוף יום הלימודים (שעות 8-7). שעתיים בשבוע יוקצו ללימוד תלמידי חטיבת הביניים, ושעתיים ללימוד תלמידי החטיבה העליונה.

השיעורים הללו יתמקדו בעיקר בכתיבה עיתונאית לסוגיה השונים, כמקובל בעיתונות המודפסת, בעיתונות האינטרנטית, בבלוגים (אישיים, מקצועיים), בפייסבוק ועוד; ויוקבלו לתכני הלימוד בבית הספר (כמובן שדגש מיוחד יושם על התכנים של שיעורי עברית, מאחר שבכתיבה עסקינן).

שלב 2 – יישום פרטני שילווה במשוב אישי של המורה

את התכנים שיילמדו בקבוצה יישמו התלמידים בצורה פרטנית בשעות הנוחות להם בבית הספר ומחוצה לו, תוך קבלת ייעוץ וסיוע פרטני ממובילי הפרויקט ומהמורים המקצועיים המלווים אותו.

כאמור, התוצרים יופיעו באתר בית הספר, בדף פייסבוק ייעודי שייפתח למערכת עיתון בית הספר, בעמוד הפייסבוק של בית הספר הקיים היום, בקבוצת הפייסבוק של בית הספר הקיימת היום, בעיתוני פרינט שייצאו פעמיים בשנה (וייחולקו לתלמידים יחד עם התעודות), ובמגזין מיוחד שייצא בסוף השנה עם כתבות התחקיר וכתבות ייחודיות נוספות.

בנוסף, ובמקביל לתכנית הלימודים בעברית (דיווח), יידרשו כתבי העיתון לשיעורי “הוראת עמיתים”, במהלכם יחלקו עם חבריהם את התנסותם העיתונאית, בעיות שעלו, פתרונות שיוצעו על ידי חבריהם וכיו”ב. 

 הערכה

מכיוון שהתכנים העיתוניים יהיו מקבילים לתכני הלימוד, ההערכה תוכל להינתן על-ידי המורה המקצועי, שיבקר את איכות העשייה מבחינת התכנים.

מבחינת הכתיבה העיתונאית יישולבו מספר מדדים:

המורה המנחה בכיתת 2021;

חברי המערכת – הערכת עמיתים;

ותלמידי ומורי בית הספר הקוראים את התכנים בניו-מדיה (באמצעות מדדים אינטרנטיים שנקבל על הפרסומים) ובפרינט (דורש בדיקה בזמן אמת, לא בטוח שיהיה בעל ערך אמיתי).

ההערכה תיעשה בצורה שוטפת ותסוכם ותיבדק אחת לרבעון.

מעבר ליוקרה האישית שיירכשו התלמידים במהלך העשייה, כעיתונאים פעילים בשטח בית הספר, ששמם נישא בגאון על גבי כתבות באתרים ובעיתון בית הספר (שלהן הם יכולים לעשותLIKE  ו-SHARE בעמוד הפייסבוק הפרטי שלהם), יקבלו התלמידים בתעודה הערה/ציון שייוחד למקצוע זה (עיתונות), ובסוף השנה תוענק להם תעודה על השתתפותם בפרויקט ייחודי זה.

שותפים

מורי כיתת 2021;

צוות המורים המקצועיים בבית הספר – המנחים המקצועיים;

תלמידי בית הספר – העורכים, הכתבים והצלמים;

מגמת העיצוב הגרפי – שתסייע בהוצאת עיתון פיזי פעמיים בשנה ומגזין שנתי;

אנשי תקשורת – שיוזמנו למתן הרצאות העשרה שונות בפני התלמידים;

ועוד.

התהליך:

הפרויקט יצא לדרך בגיוס התלמידים למערכת העיתון (ראו כרזת גיוס תלמידים).

מיד לאחר התגבשות הקבוצה התחלנו להיפגש אחת לשבוע,

לסקר את אירועי בית הספר,

לכתוב כתבות, לערוך אותן ולפרסמן בעמוד הפייסבוק של בית הספר (ראו תמונה)

ובקבוצה של בית הספר בפייסבוק (ראו תמונה)

לצורך ההתנהלות השוטפת של הקבוצה הקמנו קבוצת ווטסאפ,

וקבוצה סגורה בפייסבוק (ראו תמונה)

בה העלו התלמידים את כתבותיהם, שעסקו בסיקור אירועי בית הספר, במגמות בהם הם לוקחים חלק, בתחרויות בהם הם משתתפים, ובנושאים מגוונים מהווי בית הספר שמעניינים אותם.

בהמשך הקמנו גם את בלוג העיתונאים של בית הספר (ראו תמונה), הכולל את כל הכתבות שפרסמו העיתונאים הצעירים. 

העבודה נעשתה בצורה שותפת לאורך כל השנה

ובימים אלה אנו סוגרים את אירוע השיא של הפרויקט:

עיתון בית הספר (ראו תמונה)

רפלקציה: 

בית הספר אורט רמת יוסף, קמפוס 2021, קורס חשיבה יזמית. 

שם המורה: תומר ברץ

המימדים שבהם התנסיתי היו בעיקר מימד הפעילות, מימד המקום ומימד השותפים. 

במהלך השנה לימדתי שתי קבוצות, קבוצה בכל סמסטר, והמטרה הייתה ללמד אותם קווים כלליים על יזמות, ובעיקר לתת להם את התנאים לחשיבה יזמית, ובתקווה – ליישום יזמי, למרות קוצר הזמן (מחצית אחת בלבד). 

למדנו סביב שולחנות עגולים, התחלנו את השיעורים עם סרטוני השראה או חידות היגיון, ולא אחת נתנו לעצמנו להתמודד עם חוסר ודאות שהצמיחה רעיונות מעניינים של הכיתה. במסגרת הפעילויות אירחנו באמצעות שיחות ועידה אנשים שונים שהיו קשורים לנושאים שעליהם שוחחנו בכיתה (כמו למשל – התעצמותה של סין, המירוץ לחלל, יזמות של בני נוער). הפעילות הייתה אמנם מתוכננת, אך לא חששתי לשנות אותה ולעתים לבטל תוכניות אם הן לא התאימו כלל למצב בשטח. 

גיליתי שלימוד הנושא של חשיבה יזמית ובעיקר יישום יזמות בפועל הוא תהליך שדורש זמן רב – מרגע הופעת הרעיון, הבשלתו ויישומו בפועל. אולם במקביל גיליתי שלעתים הרעיונות הכי טובים צומחים מחוסר הוודאות. מעניין מאוד היה לראות כיצד חוסר הוודאות והיכולת להתמודד איתו ולחיות אותו יכול להצמיח רעיונות נפלאים – כמו בקבוצה א’ שחשבה על בית ספר החלומות שלה, וכמו קבוצה ב’ – שחשבה על פרוייקט להתקנת תאורה בגינות ציבוריות ברחבי העיר כדי לדאוג לבטחון התושבים (ואף התחילה למפות מגרשי ספורט וגינות ציבוריות בעיר). 

כיתות 2021 בית ספר “נחשונים”

מורות ומורים: שרון וסרמן, אור מקובר וטל אהרוני

השנה יצאנו לדרך בבית הספר “נחשונים” והפכנו שתי שכבות לכיתות 2021. שכבת ה’ בה אנו מלמדים (שרון, אור וטל) פוצלה משתי כיתות גדולות (למעלה מ – 30 תלמידים), לשלוש כיתות קטנות (20-22 תלמידים בכל כיתה) וכך החל הניסוי שלנו – יצירת 3 כיתות 2021. גם שכבה ד’ בבית הספר החלה בניסוי משלה במקביל אלינו. לכיתות אלה הענקנו שם נוסף – כיתות המח”ר (ראשי תיבות של: מעורבות, חקרנות ורלוונטיות).

במהלך הקיץ נפגשנו מספר פעמים עם המנהלת, עם אנשי מפתח בעיריית בת ים ובינינו וניסינו למצוא דרך לפרוץ את חמשת המימדים וליצור כיתות 2021 איכותיות. בספר זה ננסה להציג את עיקרי הפעילות שלנו.

נקודת המוצא שלנו הייתה כי המאה ה-21 מאופיינת  ב”התפוצצות” ידע ובנגישות גבוהה למידע. אנו מאמינים שתפקידו של ביה”ס הוא בין היתר גם ליצור סביבת לימודים גמישה ורלוונטית המעודדת מעורבות וחקר. תלמיד  המודע לצדדיו החזקים, לכישרונותיו וליכולותיו, יהיה גם בעל ביטחון עצמי, בעל  תחושת מסוגלות ובעל יכולת התמודדות עם אתגרי המחר.

:כיתות המח”ר אמורות לספק לתלמידים צריכים רבים בשלושה מישורים

מעורבות – אנו שואפים לאפשר לתלמידי כיתות 2021 בחירה בתכנים, בתוצרים, באופני הלמידה, בקבוצת  הלמידה ועוד, זאת על מנת לעודד מעורבות שתגביר את המוטיבציה ללמידה.

 PBL- חקרנות – בכיתות 2021 לומדים התלמידים ברוח ה

 למידה מבוססת פרויקטים, מתוך אמונה שלמידה מבוססת פרויקטים היא למידה משמעותית. בחרנו בסוג למידה זה כניסוי המרכזי שלנו .השנה 

רלוונטיות – הרלוונטיות של הלמידה לחיי הלומדים תתבטא באפשרויות הבחירה בהתאם לאזורי החוזק של הלומדים ולנושאים המעניינים אותם ורלוונטיים לחייהם.

החלטות מרכזיות שקיבלנו השנה:

פיצול 3 כיתות גדולות–  כאמור, פיצלנו 2 כיתות של למעלה מ-30 תלמידים לשלוש כיתות קטנות של 20-22 תלמידים.

איחוד של מקצועות המלל (שפה, מורשת, גיאוגרפיה ותנ”ך) – בחרנו לאחד את כל המקצועות הללו לתחום אחד אשר נקרא למידה מבוססת פרויקטים (למ”פ). במערכת של התלמידים כתוב למ”פ (6 שעות בשבוע) במקום המקצועות הללו. בנוסף לימדנו גם 3 שעות שפה בנפרד וכן במסגרת קמפוסים שהקמנו (ראו להלן).

הקמת “קמפוסי תקשורת” – בהמשך לתכנית “צמיחה אישית” הפועלת בבית הספר מזה 6 שנים ומיועדת לאפשר לתלמידים שעתיים בשבוע של בחירת חוגים בהתאם לתחומי החוזק שלהם ובהסתמך על גישת האינטליגנציות המרובות של האוורד, פתחנו קמפוסים עפ”י תחומי חוזק ועניין שלנו. כך נוספו לתלמידים שעתיים נוספות של בחירת חוג לפי רצונם כשהשנה החוגים בקמפוסים היו בתחומי התקשורת (קולנוע, אוריינות דיגיטלית, פוליטיקה וממשל, עיתונות וקמפיין חברתי). לאחר תהליך מובנה של חשיפה ותהליכי קבלת החלטות – בחרו התלמידים את הקמפוסים בהם ילמדו במהלך הסמסטר. בכל הקמפוסים לומדים בדרך של למידה מבוססת פרויקטים. בכל קמפוס לומדים עד 20 תלמידים (מכל כיתות השכבה).

רכישת לפטופים לבית הספר לשימוש יום יומי בפרויקטים השונים –  נרכשו 8 לפטופים וכן נתקבלו, במסגרת תכנית20201, 20 טאבלטים בהם עשו התלמידים שימוש רב, הן בשיעורי למ”פ והן בשיעורים נוספים.

זמן מחנך/כת בכיתה – כל מחנך/כת שוהה בכיתות 16 שעות בשבוע, מתוכם 3-4 שעות שחרית כך שלמעשה כמעט כל בוקר נפתח בשחרית. בנוסף, רוב השיעורים הם בני שעה וחצי וכל הלמידה היא בין תחומית סביב ציר מארגן שהוא נושא הפרויקט.

יצירת “נבחרת” בכל כיתה – כלי חשוב שקיבלנו במעבדת החדשנות ויישמנו בכיתה בדרכים שונות, כל אחד בהתאם לצרכיו ולתלמידיו. תחילה כל כיתה ניסחה מטרות משותפות וביצעה פעילויות לגיבוש ה”נבחרת” ולאחר מכן החלו התלמידים לעבוד בקבוצות (בחשבון/בשפה) בשיטה של “מיני מורים” בה כל תלמיד הוא גם מורה. על מנת לתת לכל התלמידים להתנסות בלהיות “מיני מורה” אפשרנו לתלמידים להעביר שיעור בתחומי החוזק שלהם, כרצונם, במשך שיעור אחד בשבוע, מידי שבוע. הדבר אפשר לתלמידים שבדרך כלל לא מתבלטים להביא את

עצמם לחזית, לעמוד ולהנחות כיתה שלמה באופן שחיזק את הביטחון העצמי ואת הדימוי העצמי שלהם.

למידה חוץ כיתתית – במסגרת הלימודים יצאו התלמידים לימי למידה חווייתיים בהתאם לתכני הפרויקטים. יצאנו השנה, בין היתר לבית המשפט בראשון לציון (במסגרת פרויקט הנוגע לניהול קונפליקטים- “מלחמה ושלום”), לכיכר רבין (במסגרת למידה על סובלנות, גזענות ויום הזיכרון ליצחק רבין ז”ל), לחוף הים בבת ים (במסגרת פרויקט “מדריכי טיולים במדינות הים התיכון”, לספריה הציבורית בבת ים (במסגרת למידה לגבי מקורות מידע מגוונים בפרויקט), לפעילויות שונות בפארק ובחצר בית הספר ועוד.

מבנה ועיצוב הכיתה –  התלמידים יושבים בקבוצות קבועות. גם זה כשלעצמו שונה משיטת הישיבה המקובלת בכיתות בבית ספרנו – טורים. לכיתה נרכשו פופים וכן ריהוט מודולרי וצבעוני המאפשר דינמיות בעיצוב הישיבה בכיתה ועבודה קבוצתית למספר משתנה של משתתפים, בהתאם לצרכים המשתנים בכל שיעור. כמו כן, ערכנו “מיני פרויקט עיצוב” שבמסגרתו התלמידים התבקשו “לחלום” איך תראה כיתת החלומות שלהם. ואז – לקחנו חלק מהדברים והגשמנו אותם, תוך שהתלמידים לקחו חלק מרכזי בעיצוב הכיתה – צביעת קירות, בניית ארונות אחסון לציוד

(בעבודת נגרות שהתלמידים עשו בעצמם), בחירת התכנים שיופיעו על הקירות ועוד.

אז מה עשו התלמידים במהלך השנה עם כל הטוב הזה?

קראו, חקרו, העמיקו, למדו באופן עצמאי, הסתקרנו, דנו, התגבשו, יצרו ועבדו כמו שהם לא עבדו שנים רבות (כולל המתקשים שלא תמיד עובדים…).

התלמידים עבדו במהלך השנה על 3 פרויקטים כשכל פרוייקט נמשך כחודשיים-שלושה:

“מאין באתי ולאן אני הולך” – פרוייקט אישי בו כל תלמיד חקר את השורשים של משפחתו, כיצד הגיעה המשפחה לישראל ואת המסע שעשתה המשפחה. הפרוייקט שילב בין מקצועות כגון שפה, תנ”ך, גאוגרפיה ומורשת. התלמידים למדו כיצד לבצע ראיון, לשרטט מפה, לכתוב דפי מידע, לאתר מידע ועוד. עם סיום הפרויקט נערכה תערוכה להורים של התוצרים של התלמידים (תוצר “סגור” – קרי, קבוע ומוגדר מראש). בפרויקט

זה השתתפו 100% מהתלמידים ולתערוכה הגיעו כ – 90% מההורים! מה שמעיד על הרלוונטיות והחשיבות שהיווה אצל התלמידים.

“מדריכי טיולים בארצות הים התיכון” – פרוייקט קבוצתי (2-4 תלמידים), כשהחלוקה לקבוצות נעשתה לפי תחומי עניין, כך שנוצרו קבוצות מעורבות של תלמידים שקודם לכן לא עבדו יחד, באופן שגיבש את הכיתות. לאחר החלוקה לקבוצות התלמידים חקרו מדינה אחת ממדינות הים התיכון. הפרוייקט שילב בין מקצועות כגון שפה, גאוגרפיה ומורשת. התלמידים למדו על אודות כלי מחקר, ניסוח שאלת חקר, איתור מידע במקורות מידע מגוונים, ניתוח, עיבוד ומיזוג מידע ועוד. התלמידים העריכו את עצמם ואת העמיתים שלהם ולבסוף גם אנחנו הערכנו אותם, בהתאם לקירטריונים שנבנו והוצבו, קודם להתחלת הפרויקט, יחד עם התלמידים עצמם. 

עם סיום הפרוייקט נערכה תערוכה להורים ולתלמידי השכבות האחרות בבית הספר של תוצרי של התלמידים (פלקטים, מצגות, דגמים, מפות, סרטים, מסלולי טיולים, אוכל ממדינות שונות ועוד). בפרויקט זה השתתפו למעלה מ – 90% מהתלמידים ולתערוכה הגיעו כ- 90% מההורים!

“מלחמה ושלום – ניהול קונפליקטים” – זהו הפרוייקט המרכזי של מחצית ב’ (הנמצא עדיין בעיצומו בשעת כתיבת שורות אלה). בשלב ראשון ביצענו חשיפה של קונפליקטים שונים דרך טקסטים שונים (אפליית אפרו-אמריקאים בארה”ב, אלימות בספורט, קונפליקטים בין אישיים, קונפליקטים בתקופת השואה ועוד). לאחר שלב החשיפה, התלמידים בחרו קונפליקט שמעניין אותם (בעולם או בחייהם הפרטיים), התחלקו לקבוצות (או לבד) לפי תחום הענייין, וחקרו את הקונפליקט לעומקו (למשל: הסכסוך הישראלי – פלסטינאי, אפליית הומואים ולסביות, אפליית נשים, הכרה בשואת הארמנים, קונפליקטים בתוך הבית ועוד). התלמידים ביצעו עבודת חקר ברמה גבוהה וכעת נמצאים בשלב העבודה על התוצרים שלהם, שהפעם צריכים להיות תוצרים מעשיים שמטרתם לתרום, ולו במעט, לפתרון הקונפליקט (כגון: הצעת חוק, ארגון מפגש עם מרצה/אישיות רלוונטית, הקמת אתר אינטרנט, יצירת סרטון, הקמת ועדת גישור ועוד).

תוצאות הניסוי:

שיפור בלימודים. שיפור מדהים בהישגי הכיתה כמעט בכל המקצועות! בשפה השיפור היה הגדול ביותר- למרות שהורדנו את השעות בהן לומדים שפה “כמו פעם” הגענו לשיפור של למעלה מ- 20 נקודות בממוצע השכבתי (המיצ”ב שהתקיים ביוני לעומת מבחן הסטטוס הראשון של השנה). בחשבון השיפור היה קטן יותר ובכוונתנו להוסיף מקצוע זה לניסוי שלנו בצורה משמעותית יותר בשנה הבאה. גם באנגלית ובמדעים היה שיפור אך אין ספק כי השיפור המשמעותי ביותר היה בשפה. נדמה כי השיפור התרחש הן בשל השינוי המשמעותי באופן הלמידה אך גם ובעיקר מהאווירה הנעימה והמוטיבציה שהתלמידים חשים עקב ההצלחה שלהם בפרויקטים.

שיפור באווירה הכיתתית והשכבתית. משכבה “קשה” עם בעיות משמעת רבות (כולל אלימות) הפכה שכבה זו לשכבה שכמעט ו”לא שומעים עליה” ברחבי בית הספר… רמת האלימות ירדה פלאים והאווירה רוב הזמן היא נהדרת. תלמידים רבים מעידים שהם שמחים לבוא לבית הספר (גם תלמידים שבשנים עברו לא חשו כך), השיעורים מתנהלים כמעט ללא הפרעות וגם ההורים מאוד מרוצים. נוצר קשה חדש ושונה בין התלמידים למחנכים – קשר המבוסס על פתיחות וכנות, הנובע גם מהבחירה הרבה שניתנה לתלמידים במהלך השנה ועצם העובדה שהאחריות עברה אליהם.

רצון להמשיך בשיטת לימוד זו. הרוב המכריע של התלמידים רוצים להמשיך ללמוד בשיטה זו גם בשנה הבאה ובודדים מאוד רוצים “להחזיר את

הגלגל לאחור”. זוהי ההרגשה גם בקרב המורים וההנהלה. בשנה הבאה השאיפה היא כי הפרויקט יורחב לשכבה נוספת.

גם המתקשים משתתפים! זהו אחד ההישגים שאנו הכי גאים בו. השנה כמעט כל התלמידים לקחו חלק בפרויקטים, גם תלמידים מתקשים, משולבים, בעלי לקויות למידה ועוד. כמעט כל אחד מצא את מקומו בפרויקטים השונים ותרם את תרומתו וזוהי לדעתנו הצלחה גדולה ומאוד חשובה שבאה לידי ביטוי, שוב, במוטיבציה של התלמידים האלה גם בתחומים אחרים.

למידה משמעותית! בשנה זו הפך מושג מסיסמא בלבד למציאות בשטח! הרגשנו שהתלמידים אכן חווים למידה משמעותית, שבאה כתוצאה מסקרנות אמיתית, חופש בחירה, מוטיבציה ואחריות. התוצאות של למידה משמעותית זו באות לידי ביטוי בכל התחומים – הלימודים, האקלים הכיתתי, רמת האלימות וקידום המתקשים.

 וכבר יש תכניות רבות נוספות לשנה הבאה… 

ניסוי מעבדת 2021 חטיבת ביניים “אורט רמת יוסף”

מגישה: הדר זיו

שם הניסוי: שילוב מיומנויות למידה במהלך שיעורי אנגלית

מטרות הניסוי:

• חשיפת התלמידים לארבעת מיומנויות הלמידה: קריאה, כתיבה, דיבור והאזנה במקצוע האנגלית.

• התאמת מיומנות למידה לכל תלמיד ע”פ נקודת החוזק שבו במהלך שיעורי אנגלית.

• פיתוח יכולות התלמיד לעבוד בקבוצה ובשיתוף פעולה.

מימד הניסוי:

המימד בו בחרתי להתנסות הינו מימד הפעילות. חשוב לציין, שניתן להרחיב ניסוי זה ולקיים אותו גם במימדי מקום וזמן שונים.

תהליך הניסוי:

ראשית אציין כי החשיבה להתמקד במגוון סגנונות ומיומנויות למידה במהלך שיעור אנגלית באה מתוך חשיבה אמיתית שלכל תלמיד יש מיומנות למידה ונקודת חוזק, אשר עשויות לסייע לו בתהליך הלמידה. לפיכך, כל תלמיד עשוי לתרום ולהיתרם במהלך אינטראקציה קבוצתית.

מהלך הניסוי: שיעור אנגלית התחיל בהקניה פרונטאלית של חומר לימודי.

לאחר מכן, התחלקו התלמידים לקבוצות לימוד וכל קבוצה התמקדה במיומנות למידה אחרת.

החלוקה לקבוצות כללה את עקרון הבחירה– כל תלמיד בחר באיזה קבוצה הוא מעוניין להתנסות ואני אף אפשרתי לתלמיד שלא מתחבר לקבוצה שבחר להחליף קבוצה ולהתנסות בקבוצה אחרת.  

לדוגמה: לימדתי את הנושא PRESENT SIMPLE -הווה פשוט. בזמן זה נוטים להשתמש לעיתים קרובות  וחשוב שהתלמידים יחשפו אליו וילמדו אותו דרך ארבעת מיומנויות הלמידה. לאחר הקניית חומר הלימוד והכללים, התחלקו התלמידים לארבע קבוצות לימוד.

הקבוצה הראשונה- עסקה במיומנות הקריאה וקראה סיפור בהווה פשוט וענתה על שאלות.

הקבוצה השנייה- עסקה בכתיבה והתבקשה לכתוב קומיקס באנגלית או לנסח סיפור קצר.

הקבוצה השלישית- עסקה במיומנות הדיבור ובה ניהלו התלמידים ראיון ע”פ משחק תפקידים.

הקבוצה הרביעית- עסקה בהבנת הנשמע, האזנה. התלמידים האזינו למגוון שירים בהווה פשוט והשלימו מילים בקטעי הקריאה.

.בשיעור לאחר מכן, הציגה כל קבוצה את תוצריה.

מה גיליתי?

תוצאות הניסוי:

1. למידה בקבוצות לימוד מפרה את התלמידים. הלמידה מגוונת, מאפשרת דיאלוג ויוצרת מוטיבציה גדולה יותר בקרב התלמידים. הלמידה הפעילה גורמת לתלמידים להיות שותפים בתהליך הלמידה ולגלות עצמאות.

2. התלמידים בחרו באיזה קבוצה להיות ובאיזה מיומנות להתנסות. הרגשתי שהתלמידים חשים יותר בטוחים ללמוד ולהתנסות ע”פ המיומנות שבה הם חזקים יותר.

3. לאחר החלוקה לקבוצות, גיליתי שמרבית התלמידים העדיפו לבחור את מיומנות הקריאה והבנת הנשמע. לעומת זאת, תלמידים מעטים בחרו במיומנות הכתיבה והדיבור.

קיימתי שיח עם תלמידיי לאחר השיעור, ונוכחתי לדעת שהם הרגישו פחות בטוחים להביע את עצמם בע”פ ובכתב. חלוקה זאת עזרה לי כמורה לדעת באיזה מיומנות עלי להתמקד יותר, על מנת לשפר את יכולותיהם והישגיהם של התלמידים.

4. גיליתי שהלמידה בקבוצות מאוד מהנה ותורמת לאווירה ולאקלים הכיתתי. התלמידים הציגו את התוצרים וניכר כי הייתה למידה משמעותית וחוויתית.

כיתת 2021, בית-ספר, אורט “רמת-יוסף”, בת-ים

שם המורה: אודליה כהן.

כמחנכת כיתה ט’, חינוך מיוחד אני מלמדת  16 שעות שבועיות בכיתה, כך שיש לי התנאים האידיאלים לממש את מודל כיתת 2021.

בעבר לימדתי כל תחום דעת על-פי תוכנית הלימודים, תוך התייחסות לתוכנית לימודים אישית המתאימה לכל תלמיד. במסגרת השתתפותי במעבדת החדשנות פרצתי את הקווים הברורים בין הדיסציפלינות והחלטתי לשלב בין תחומי הדעת השונים במהלך השיעורים, כך שנוצרו קשרים מעניינים, משמעותיים ועמוקים יותר לגבי התכנים הנלמדים.

הצגתי בפני התלמידים מספר נושאים ועפ”י רוב הם בחרו בנושא: “יחסי הורים ילדים בגיל ההתבגרות”. לא אוכל להציג כאן את כל יחידת ההוראה, אך אציין שבמסגרת נושא זה התלמידים למדו את הסיפור הקצר “תפוחים מן המדבר”/ סביון ליבריכט וצפו בסרט. על מנת שהצפייה בסרט תהייה לימודית ותרחיב את תחומי הדעת של התלמידים, זימנתי מורה ללימודי קולנוע לשיעור בכיתה, כדי שיהיה לתלמידים הכלים לנתח את הסרט. המורה לימד את התלמידים על “הקולנוע הראליסטי” ומושגים בסיסיים מעולם הקולנוע, כגון: “פריים”, “זום אין”/ “זום אאוט” וכו’.

מימדי ההתנסות בניסוי:

מקום– מאחר והסרט יצא לאקרנים בחודש האחרון, יצאנו לצפות בסרט בקולנוע וכך התנסינו במימד המקום, אין ספק שחווית צפייה של סרט בקולנוע מהנה יותר וכמו כן מחייבת שמירה על כללים ונורמות הנהוגים בציבור ובאולם תרבות.

זמן– בשל השינוי בתפיסה הלימודית, התאפשר גמישות בזמן, כך שמשך השיעור לא עוד 45 דקות, אלא משתנה לפי הפעילות.

פעילות– מימד הפעילות בא לידי ביטוי בשני אופנים: האחד צפייה בסרט והשני תהליך כתיבת העבודה שהתבצע במהלך השיעורים ולא בבית, כך יכולתי לעבד יחד עם התלמידים את החומרים שכתבו ולהנחות אותם בכתיבה, עובדה שהובילה לתוצרים טובים יותר ולתהליך למידה משמעותי.

הערכה– הערכה שילבה כתיבת עבודה, בה ישמו התלמידים את הידע הנלמד בתחום הדעת ספרות והידע שרכשו בשיעורי הקולנוע והשילוב ביניהם. בנוסף נערך דיון מסכם בעל-פה בו כל תלמיד התייחס לאופן הלימוד השונה ולנושא “יחסי הורים ילדים בגיל ההתגרות” וציין מה הדבר המשמעותי ביותר אותו הוא למד.

ממצאי הניסוי:

1. גיליתי שגמישות בהוראה מאפשרת ללמד נושאים מגוונים ומעניינים מעבר לתוכנית הלימודים המובנת.

2. למידה מתוך עניין היא למידה משמעותית וכך קל יותר להבין ולזכור את החומר הנלמד.

3. התלמידים מגלים עצמאות בלמידה כשמאפשרים להם.

4. גיליתי שלא צריך לערוך פעילות יזומה למען גיבוש הכיתה, אלא אפשר לעשות זאת תוך כדי למידה, כך קרה כשיצאנו לצפות יחד בסרט.

5. הזמנת מורה אורח לשיעור מגוונת את הלמידה ומעשירה את תחומי הדעת של התלמידים.  

כיתת 2021, בית-ספר, אורט “רמת-יוסף”, בת-ים

גלית פירט מורה להיסטוריה בכיתות החינוך המיוחד.

במסגרת היותי מורה בחינוך מיוחד למדתי על פי תכנית הלימודים, תוך התייחסות לתוכנית האישית של כל תלמיד.

במסגרת השתתפותי במעבדת החדשנות מצאתי עצמי משלבת בין תחומי דעת שונים.

מצאתי עצמי פחות בקדמת הכיתה מאחר והתלמידים הם אלה שבנו את גוף הידע שלהם בצורה פעילה ואוטונומית תוך שהם חווים תהליך משמעותי של למידה כל אחד על פי יכולותיו.

העבודה בכיתה כללה חיפוש מידע, מיון, יצירתיות, הצגת תוצרים והערכה של התלמידים את עבודתם ואת עבודת חבריהם לכיתה.

הנושא אותו בחרתי להציג הוא עבודה בכיתה ח’ בהיסטוריה בו למדו התלמידים על המהפכה התעשייתית התלמידים נדרשו להתחלק לקבוצות של 3 תלמידים כאשר כל קבוצה נדרשה להציג פן אחד במהפכה.

כל קבוצה בחרה את הקריטריונים אותם רצו לחקור, הדרכים בהם יחקרו, הדרך בה יציגו את העבודה.

תלמידי הכיתה החליטו כי יציגו עבודה אחת אישית אך גם עבודה משותפת של כל הכיתה ובחרו להכין משחק שבוא יופיע המידע שהציגו הקבוצות

מימדי ההתנסות בניסוי:

מקום- כל קבוצה בחרה לעצמה מקום היכן ברצונם לעבוד : ספריה, סביב שולחן, על הרצפה , ליד מחשב.

*חשוב לציין שחלק מהתלמידים בחרו להשתמש באייפון לצורך עבודה ונמנעו מלהגיע לישיבה למול המחשב הכיתתי.

זמן- הזמן שנקבע על ידי התלמידים היה עד 6 שיעורים. כל קבוצת תלמידים הכינה מיפוי של הצרכים והזמן הדרוש להם כדי לסיים את העבודה.

פעילות– מימד הפעילות בא לידי ביטוי בכמה אופנים: האחד עבודה למול מכשיר אלקטרוני ובחירת הטקסטים ,תמונות, סרטונים אותם ירצו להציג בפני  הכיתה.

עבודה עם מורה נוספת בעלת ידע בנושא אותו בחרו כגון: מורה הלומדת אומנות הציגה בפני קבוצה שבחרה להתמקד בילדים תמונות מתקופת המהפכה התעשייתית.

יציאה לספריה ועבודה עם הספרנית בחיפוש אחר סרטים /ספרים המציגים את המהפכה התעשייתית.

חשוב לציין כי רוב תהליך כתיבת העבודה התבצע במהלך השיעורים ולא בבית וזאת כדי שהתלמידים יוכלו לשבת יחד ולעבוד מתוך ידיעה כי לחלק מהתלמידים אין את האפשרות להיפגש אחר הצהריים. כמו כן חשוב היה לעבור יחד עם התלמידים על התוצרים של אותו שיעור כדי שבתום התהליך יוכלו להעריך את עבודתם ועבודת חבריהם דבר שהוביל לתוצרים טובים יותר ולתהליך למידה משמעותי

הערכה– בתום התהליך הציגה כל קבוצה את התחום אותו בחרה, כל קבוצה הציגה בדרך יצירתית את העבודה.

בתום הצגת התוצרים העריכו התלמידים את עבודתם האישים- את התהליך אותו עברו וכמו כן את התוצרים של חבריהם.

הערכה נכתבה יחד עם התלמידים כך שהתלמידים לקחו חלק גם בבניית הערכה וגם בהערכה עצמה

דוגמא להערכה למחוון הקבוצתי:

ממצאי הניסוי:  

1. למדתי שכאשר התלמידים מקבלים אוטונומיה לביצוע מטלה מתגלה יצירתיות מדהימה .

2. למידה מתוך עניין והתנסות הופכת ללמידה משמעותית ומביאה את התלמיד לזכור ולהבין את אשר למד.

3. למידה מתוך בחירה והתנסות של התלמידים מצליחה להוציא מכל אחד את החוזקות שלו ולהעצימו במקומות החזקים כל אחד נחשב, לכל אחד יש קול, ולכולם הזכות והאפשרות להשתתף השתתפות פעילה.

4. במסגרת העבודה התלמידים למדו כיצד לתת ,לקבל וליישם משוב בצורה שאיננה פוגעת . דבר ששיפר את היחסים בתוך הכיתה והביא לתמיכה ועזרה הדדית.  

5. למדתי ולימדתי את תלמידי שאפשר לחשוב מחוץ לקופסא ולא לפחד –השמים הם הגבול.

כיתת 2021 – בית הספר נחשונים בת ים – שכבת ד’.

מורות: הילה טאובר, אלונה סויסה ועירית אנטר

הניסוי: שינוי שיטת הלמידה בכיתה לשיטת PBL  והוספת חוגי בחירה.

רציונל ותהליך

השינוי העיקרי שביצענו בכיתת 2021 בשכבת ד’ הוא שינוי בפעילות בכיתה. השינוי בא לידי ביטוי בשתי דרכים עיקריות, הראשונה, למידה מבוססת פרויקטים, השנייה – הוספת חוגי תקשורת.

למידה מבוססת פרויקטים.

בתחילת הדרך, כשעוד ישבנו וחשבנו מה ואיך לעשות, עמדו לפנינו כמה מהנחות היסוד שיהורם הרפז מציג בתיאוריה שלו – המודל השלישי. במודל שלו, הרפז מציג תחילה את הנחות היסוד של החינוך הישן; ללמוד זה להקשיב, ללמד זה להגיד, ידע הוא חפץ, התודעה היא מיכל, ותכלית הלמידה וההוראה היא תלמיד שיודע. הרפז מציג תמונה די עגומה, לפיה כל תהליך הלמידה מתבסס על ניסיון לפתוח את המכסה של התלמיד, להשחיל מהר חתיכת ידע מדיסציפלינה מסוימת ולהדביק אותה לידע קודם. לצערי, הזדהיתי עם הנחות היסוד האלו. הרפז טוען כי למידה איננה הקשבה, אלא על מנת שלמידה תהיה אפקטיבית יש לוודא שהתלמיד מעורב בתהליך. הוא מציג שלושה תנאים ללמידה איכותית – הנעה (מוטיבציה) התאמה וסביבה. 

על מנת ליצור שיעור שמבוסס בעיקר על מעורבותם של התלמידים ופחות על הרצאותיו של המורה, החלטנו לעבוד השנה בשיטת PBL, למידה מבוססת פרויקטים. שיטת הלמידה הזו אפיינה את כלל השיעורים רבי המלל, כמו שפה, מולדת, גאוגרפיה ותורה. הרציונל מאחורי השיטה היה ליצור מצב שרוב השיעור מתבסס על עבודתם של התלמידים, בקבוצות או ביחידים, ותפקידו של המורה הוא להדריך אותם בפרויקט שלהם, ופחות ללמד אותם.

במהלך השנה התלמידים עבדו על שני פרויקטים:

1. ההשפעה שלי על הסביבה שלי: בפרויקט הזה התלמידים חקרו את הסביבה שלהם, כל תלמיד את החלק בסביבה שלו שמעניין אותו, החל ממשפחה, רחובות, בתי מגורים, בעלי חיים, ועד היסטוריה של הסביבה הקרובה. התלמידים התנסו בשיטות חקר כמו סקרים, ראיונות ותצפיות, והתנסו באיסוף מידע ממקורות מידע כתובים. כל תלמיד וכל קבוצה חקרו, ניתחו את הנתונים, ולבסוף הסיקו מסקנות לגבי דרך ההשפעה שלהם על הסביבה, והדרך שלהם ושל אנשים אחרים בסביבה שלהם ליצור סביבה נעימה יותר, בכל תחום חקר. את תהליך החקר וכלל המסקנות התלמידים גיבשו בחוברת מידע לגבי איך אדם יכול להשפיע על סביבתו.

 2. מהי אהבה: בפרויקט השני התלמידים חקרו את המושג “אהבה”. תחילה הם נחשפו ליצירות אומנותיות המבטאות אהבה, כמו סיפורים, שירים, סרטים, תמונות, פתגמים ועוד. לאחר כל חשיפה כזו נערך בכיתה דיון לגבי אופי האהבה שבא לידי ביטוי ביצירה, והתלמידים ניתחו את היצירות על פי מחוון שהוכן להם מראש. לאחר שלב החשיפה, נערך שלב הבחירה, התלמידים התמקדו בסוג אהבה שרצו לדון בו ולחקור אותו, ביחידים או בקבוצות. כל תלמיד או קבוצה חקרו את סוג האהבה הספציפי, אהבה בין אמא לבן, אהבה בין חברים, אהבה של אדם לחיות, אהבה של אדם למדינתו ועוד, ויצרו תוצר המביע את סוג אהבה הזה.

חוגי קמפוס תקשורת

נקודה נוספת שעלתה לדיון היא הצרכים של הילדים שאינם באים לידי מימוש בתוכנית הלימודים. היה חשוב לנו שהתלמידים יהיו מעורבים בסביבה שלהם, ויפתחו חוש ביקורתיות ויצירתיות. בבית הספר מתקיימים כבר כמה שנים חוגי צמיחה אישית, מערך חוגים לכלל תלמידי בית הספר במתכונת של שעתיים שבועיות, רוב החוגים עוסקים באומנויות, והתלמידים בוחרים חוג על פי תחומי העניין והחוזק שלהם. חוגי צמיחה אישית מבוססים על תיאוריית האינטליגנציות המרובות של גרדנר, ועד כה התוכנית הוכתרה כהצלחה רבה וכל מטרותיה יושמו. חוגי קמפוס תקשורת דומים במבנה שלהם לחוגי הצמיחה האישית, הם מבוססים על בחירה של התלמידים על פי תחומי העניין שלהם, ומטרתם ליצור אצל התלמידים תחושת מעורבות בסביבה שלהם ולאפשר להם מקום ליצירת תכנים בעלי השפעה. חוגי תקשורת שהתקיימו בשכבת ד’ הם: עיתונאות, יזמות, פרסום וקולנוע.

הן בשיעורי הלמ”פ והן בחוגי קמפוס תקשור הושם דגש רב על יצירה. התלמידים עבדו על תוצרים שמבטאים את העולם שלהם והציגו אותם בפני חבריהם לכיתה ואף בפני הוריהם בסיומי הפרויקטים.

פרט לאופי הפעילות הלימודית, נעשו שינויים נוספים בכיתת 2021. בממדים נוספים.

ממד ה”מקום”: תהליך הלמידה והחקר יצא אל מחוץ לכותלי הכיתה. מסדרון הקומה עוצב בשולחנות עגולים וכסאות, כך שבשיעורי למ”פ, שהתלמידים עבדו בקבוצות, חלק מהקבוצות ישבו בתוך הכיתה וחלק במסדרון. בנוסף, נערכו פעילויות בחצר בית הספר, כמו צילומים, תהליכי חקר ועוד. במהלך השנה התקיימו מספר יציאות מחוץ לבית הספר, כמו סיור בבת-ים, יציאה למרכז המבקרים של ידיעות אחרונות ועוד. מעבר לזה, המקום עצמו, הכיתה, עוצבה מחדש ברהיטים מודולריים המאפשרים צורות ישיבה רבות על פי צרכי הרגע. התלמידים יושבים במהלך כל השיעורים בקבוצות ולא בטורים על מנת לאפשר עבודה בקבוצות. בנוסף, עוצבה בכיתה פינת קריאה קטנה ונעימה עם פופים וכריות.

ממד ה”זמן”: השינוי העיקרי שנעשה בממד הזמן הוא שיעורים כפולים של שעה וחצי, ולא שיעורים בודדים. הסיבה לכך היא שבשיעורים כפולים מתאפשרת עבודה רציפה.

ממד ה”הערכה”: ההערכה על הפרויקטים בשיעורי למ”פ הועברה לתלמידים והם העריכו את עצמם על פי פרמטרים שהצבנו להם – יצירתיות, עבודת צוות, שימוש בכלי מחקר, השקעה והתמדה ועוד.

ממד ה”שותפים”: במהלך השנה הגיעו לבית הספר גורמים שונים אשר היו שותפים לתהליך הלמידה.

תוצאות

התלמידים שמעו לראשונה על השינויים שהולכים להתרחש ונעו על ציר שבין התרגשות לחשש. הם לא הורגלו לחשוב לבד, לבחור לבד את מה שמעניין אותם לחקור, ולמצוא לבד תשובות לשאלות שלהם. התהליך כולו לווה בהכוונה מלאה שלנו, המורות, אך גם בלמידה שלנו את המקצוע החדש. הפרויקט הראשון היה פורץ דרך עבור רבים מתלמידי הכיתה מבחינת שינוי צורת החשיבה ושינוי אופי הלמידה (מיעוט מתלמידי הכיתה, התקשו לעבור ממצד סביל למצב פעיל).

מוטיבציה

אם נחזור שוב למודל של הרפז, המוטיבציה היא אחד המרכיבים הכי חשובים ללמידה אפקטיבית. כתוצאה משיעורי למ”פ וחוגי קמפוס תקשורת המוטיבציה של התלמידים עלתה באופן ניכר בכל המקצועות. מהמשוב שהם נתנו הבנו שכל התחושה שלהם בבית הספר השתנתה, הם הרגישו שיש להם מקום לבטא את עצמם ולהתפתח בתחומים שמעניינים אותם.

עבודת צוות

העבודה בשיעורי למ”פ ובחוגי קמפוס תקשורת לוותה בהרבה עבודה בקבוצות. התלמידים דיווחו לבסוף כי עבודת הצוות הייתה עבורם מאתגרת, ובעיקר מאוד מלמדת. 

עבודה על פי תוצרים

התלמידים התחילו לחשוב במונחים של תוצרים גם בשאר המקצועות. שיטת הלמידה הזו פתחה את היצירתיות שבהם והדבר בא לידי ביטוי בעבודות יצירתיות בשיעורי תורה, מולדת, מדעים, ואפילו אנגלית ומתמטיקה.

תחושה כללית בכיתה

חינכתי את הכיתה הזו גם בשנה הקודמת, והיא הייתה ידועה ככיתה שיש בה הרבה מאוד אירועי אלימות, הצקות והעלבות. כתוצאה מהשינויים שהתרחשו השנה, האווירה הכללית בכיתה השתנתה הרבה. תלמידים שהרגישו בשוליים עברו למרכז הכיתה כמובילי פרויקטים, תלמידים שהתקשו במקצועות הלימוד הקונבנציונליים גילו בעצמם יכולות מדהימות. הישיבה בקבוצות הובילה לתחושת אחדות בקבוצות, ובכיתה כולה. תלמידי הכיתה דיווחו כי הם נהנים לבוא לבית הספר, וכי התחושה הכללית בכיתה השתפרה פלאים.

רפלקציה

הניסוי בכיתת 2021 לא היה פשוט בכלל. הרגשנו כצוות, הרבה פעמים, שאנחנו צריכות להמציא הכל מחדש. החלטנו לעבוד בשיטת PBL, שיש לה תורה שלמה, אך בסופו של דבר שינינו את השיטה על פי מה שהתאים לנו ולכיתות שלנו. לא תמיד ידענו מה לעשות, והרבה פעמים גילינו שתהליך מסוים, שחשבנו שיוביל לתוצאות רצויות, השתבש לגמרי, והיינו צריכות תוך כדי תנועה לשנות ולהתגמש. למרות כל אלו, החוויה של לימוד בצורת חקר ועל בסיס בחירת התלמיד הייתה מדהימה ומלמדת הרבה. יש לנו עוד המון מה ללמוד בתחום בעצמנו, ולהבין איך בדיוק לעשות את זה, אבל ברור לי שמפה הדרך רק קדימה, אי אפשר כבר לחזור אחורה לשיטה הישנה. ההתנסות סיפקה לנו כלים גם לשיעורים שלא נכנסים תחת כיתת 2021, וגם התלמידים עצמם הביאו את העקרונות החדשים לשיעורים נוספים. עם סיום השנה הראשונה בכיתת 2021, הדבר שאני באמת מחכה לו הוא לנסות הכל שוב בשנה הבאה.

כיתה 2021 , בית ספר אורט רמת יוסף,בת ים

שם המורה- נופר אהרון

תחום לימוד: אנגלית .

פתיח

לכיתת 2021 יש מספר עקרונות חופשיים שחודרים את קירות הבטון של בית הספר,שונים מהמקובל והנפוץ אך מתבקשים עד מאוד.

מעבדת החדשנות  בוחנת ושמה דגש על מספר מימדים-

המרחב הפיזי והגלובלי-המקום

מרחב הזמן,

אופי ותוכן הפעילות

השותפים

ההערכה.

נראה אפוא שהאתגר לפעול לפי המודל, האתגר לשנות מימד או שניים נראה גדול יותר הרבה פעמים ממה שהוא בפועל .

האתגר בעיניי איננו בכתיבתה של תוכנית כזו או אחרת ואף לא ביישומה. בעיניי האתגר האמיתי הוא יציאה מאזור הנוחות האישי של כל אחד ואחת מאיתנו. האתגר הוא לקחת אחריות אישית כלפי התכנים. האתגר הוא להביא את עצמנו, אולי את כל כולנו כל שיעור מחדש ולא את “החומר “- הכתוב, הידוע והמסורתי .

אנחנו כנראה דור חדש- ישן של מורים שלומדים יחד עם התלמידים לחיות ולמנף את כל העידן הטכנולוגי הזה לטובתינו. הם מצד אחד, הדור שנולד עם אינטרנט בכף היד ואנו מנגד, אלו שלמדו להכיר אותו אט אט כמו שאנו מכירים את כף היד שלנו. למדנו לשלב את האינטרנט והטכנולוגיה בחיינו בזהירות וחשדנות יתרה או באהבה גדולה.

המיזם  

פרוייקט ההוראה שלי היה – יצירת וידאו באנגלית שמתאר ומסביר פעילויות יומיומיות או סיטואציות יומיומיות שנתקלים בהם בני נוער בחיי היומויום בביית ובחוץ. (כן הנושא קצת רחב מדיי ).

הפרוייקט התקיים בכיתה ח , הקבצה א באנגלית, בכיתה המונה 42 תלמידים.

בין הנושאים אותם בחרו התלמידים  היו-

איך קושרים שרוכים – צעד אחר צעד.

איך מסדרים את החדר ולמה זה חשוב.

איך מסבירים להורים שעכשיו “אני משחק במחשב ולא יכול לעזוב את המשחק באמצע לא משנה מה”

איך מעירים בני נוער בבוקר לבית ספר.

איך חוצים את הכביש בבטחה

מקום- התלמידים נדרשו לבחור את הנושא וכן לכתוב את התסריט בכיתה.  

צילום הוידאו ועריכתו נעשו בביתם הפרטי.

זמן- התלמידים צילמו את הסרט בזמנם החופשי. התלמידים לדבריהם השקיעו זמן רב בצילום הסרט ועריכתו.

הפעילות- הפרוייקט- מטרת הפרוייקט היתה שהם ייכתבו תסריט פשוט באנגלית שמתאר סיטואציה או בעיה יומיומית.

לחלק מהתלמידים האתגר של השפה היה העיקר וחלק נהנו שהיה באפשרותם לדבר ולשחק באנגלית.

שותפים-  כל קבוצה מנתה בין 2-5 תלמידים (היו בודדים  שחרגו מהכללים) .

             הסרטונים ברובם הועלו ברשת. הסרטונים כולם הוצגו בכיתה במשך   

             כ -3 שיעורים.

הערכה- מרכיב חשוב בעיניי ( האופן בו הוא התבצע התברר כבעייתי)

ההערכה הורכבה באופן הבא

40% הסרטון עצמו

20% הערכת מורה

20% הערכה אישית- רפלקציה אישית של הפרט על העבודה הקבוצתית שלו ותרומתו לקבוצה, תוכן העבודה, הערכה אישית של הפרט את הסרטון הקבוצתי.

תוצאות הניסוי

1. התלמידים נהנו. כיתה של 42 תלמידים צחקה וצחקה כמעט מכל סרטון. התרגשות רבה הייתה באוויר מהרגע שהחלו לצלם והגיעה לשיאה בצפיית הסרטונים בכיתה.
2. ילדים העידו שכאשר שיחקו בסרטון הם בעצם תרגלו שוב ושוב את השפה האנגלית- והפעם בקול, בעל פה.
3. רפלקציה- הילדים קיבלו ממני כשלושה דפים של רפלקציה אישית. אני מאמינה גדולה של רפלקציה אומנם פה אני חושבת שהמטרה לאו דווקא הושגה- הרפלקציה נפרשה על מספר תחומים רב מדיי וקצת איבדה מערכה ולא תאמה את מיומנות הלומדים בשלב זה וביכולת שלהם להעריך את עצמם לעומק ובכנות. בנוסף, כימות הנתונים למספרים היה לי קשה ואני עדיין תוהה האם זה הכרחי ומה היה אפשר לעשות אחרת במרכיב זה.
4. לפרויקט זה היה דרוש פרויקט המשך שמעמיק את הלמידה ,מרחיב את אוצר המילים באנגלית ומתעמק אף בפן תחבירי.

פרוייקט המשך היה עוזר לתלמידים ביישום מימונויות חדשות שרכשו בפרוייקט הקודם. מימונויות כמו – עמידה בזמנים, עריכת הסרטון בצורה טובה יותר, הוספת כתוביות, שינוי סאונד, כתיבת תסריט נוסף ועוד.

1. הפרוייקט הציף דינמיקה חדשה בין חברי הקבוצה- לעיתים העצים תלמידים ולעיתים הפריד והרחיק.
2. נהנתי . תודה על ההזמנות לצאת מאזור הנוחות ☺
3. קליפ – אנא מכם שימרו על פרטיות התלמידות.

https://drive.google.com/file/d/0By3DvQab3L0FaW1NUmZxNXprR28/view?usp=sharing

שם הקורס: הקסם שבינינו- יחסים בינאישיים בגיל ההתבגרות

המורה: חני גלינה- מרינגר

מטרת הקורס:

פיתוח היכולת ליצירת קשרים בתוך חברת השווים ומחוצה לה, פיתוח דימוי עצמי חיובי באמצעות חוויה חברתית חיובית, תחושת שייכות ורצון לתרום לחברה.

פיתוח בניית תחושת מסוגלות תוך העלאת הדימוי העצמי והערך העצמי.

הקבוצות מיועדות לנערים/ות המתמודדים עם סיטואציות חברתיות. במפגשים נבנה”

את ההערכה העצמית ואת המוטיבציה להתמודד עם התנסויות חדשות, נפתח אומץ ואמונה

ביכולת להתמודד עם מה שהחיים מזמנים.

לכולנו יש צורך בסיסי להרגיש שייכים, בעלי ערך, אהובים ונחוצים.

כולנו רוצים לזכות ביחס של כבוד ושוויון בחברת השווים ובחברה בכלל ולתרום ולהועיל לחברה ולסביבה בה אנו חיים.

הקבוצה מהווה מפגש חברתי בעל ערך של קבוצת השווים, הבונה תחושת שייכות, שהינה קריטית

להתפתחותו התקינה של המתבגר.

בקבוצה ייעשה שימוש בכלים יצירתיים כגון דרמה, אומנות, סרטים, קלפים, המאפשרים דיאלוג וביטוי

רגשות באופן עקיף, לא מאיים ומהנה.

אופי ואופן הפעילות בקבוצות:

14 מפגשים בני שעה וחצי. עד 15 נערים ונערות בקבוצה. רצוי מס’ זהה פחות או יותר של בנים ובנות.

המקום:כיתה סטנדרטית

 התלמידים התנסו לאורך הקורס במעגלי שיח, משחקי תפקידים, קבוצות חשיבה והפעלות בנושאים השונים. כמו כן, צפו התלמידים בסרטים העוסקים בנושאים הרלוונטיים לגיל ההתבגרות, כגון: יחסים עם הורים, גלישה בטוחה ברשת ונערכו דיונים בעיקבותם.

“נהניתי מאד במפגשים ובכל פעם ציפיתי למפגש הבא.” “אהבתי את הדיונים ואת ההרגשה שאפשר לשתף בכל דבר”

 “בזכות הקורס הכרתי חברים חדשים” “הרגשתי שמדברים אלי בגובה העיניים, חבל שהקורס לא קיים בכל השכבות

חלומות 2021 חט”ב שזר בת ים

מגישה : צ’לה ניסן

תכנית עוצמה

בבית סיפרנו ,שז”ר פועל פרוייקט “חלומות” 2021 בו בוחר מורה או מספר מורים תחומי עניין שונים אליהם הם מתחברים ומעברים זאת לתלמידים אשר בוחרים באותו תחום העניין . פעם בשבוע נפגשת כל קבוצה עם המורים ונחשפים לנושאים שאינם חלק מהתוכנית הפורמלית. על מנת שיוכלו התלמידים לבחור את תחום העניין קיימנו בבית הספר יום חשיפה בו עברו התלמידים בין המורים אשר חשפו את הנושא. לאחר מכן פוזרו התלמידים בין המורים השונים בהתאם לבחירתם האישית.

עוצמה, פרוייקט המונחה ע”י ריקי פרידמן וצ’לה ניסן אשר במהלכו רוכשים תלמידים עקרונות וכלים לשינוי התנהגות, תוך ליווי התלמידים בתהליך השינוי.   

מטרות הפרוייקט : *  הגברת מיומנויות שליטה עצמית בקרב התלמידים.

                        * הפחתת בעיות משמעת .

מדי שבוע נפגשנו בספריה ,התישבנו במעגל בו חשפו תלמידים אירועים שחוו בפני הקבוצה , שוחחו על האירועים והוצעו רעיונות להתמודדות עם האירועים ואף קיבלו כלים ורעיונות נוספים מהמנחות. הקבוצה הפכה לקבוצת תמיכה –הן בינהם והן במסגרות חברתיות חוץ בית ספריות אליהן התלמידים משתייכים. התוכנית אשר נבנתה כתוכנית סימסטריאלית הפכה לתוכנית שנתית כתוצאה מהצורך שהתלמידים הביאו.

ציטוטים מדברי תלמידים:

“פרוייקט עוצמה עוזר לנו לעבור שינוי בהתנהגות שלנו כאדם ועוזר לנו לחשוב בצורה בוגרת ואחראית.”

“פרוייקט עוצמה גרם לי להשתנות ועשה לי טוב.”

“אני נהנה מאוד, עובר מסע כייף ונעים. יש לי פה מקום להביע רגשות ולהפתח בידיעה שיש כאן אנשים התומכים.”

אשכול תרבות ורוח

שם המורות: רינת רזנאבי – מורדוק והדר בן שחר – הישראלי.          שם בית הספר: חט”ב “רמות”, בת ים.

טווח הניסוי: 2 כיתות ז’ מתוך שכבה של 6 כיתות. שתינו עבדנו כצוות, אך עם מרחב פעולה גדול מאוד ליישם את הפרויקט, כל אחת בכיתתה, באופן שהתאים לה ולתלמידיה.

תקציר: במסגרת כיתת 2021, בחרנו לבטל בכיתה שלנו את המקצועות ההומאניים הבאים: תנ”ך, היסטוריה, ספרות ומורשת ולגבש את כולם ליחידת לימוד אחת שנקראת “אשכול תרבות ורוח”. במסגרת שיעורי האשכול, בחרנו נושא עיסוק כללי והתלמידים חקרו אותו בתחומים שונים ומזוויות שונות. הילדים למדו באופן פעיל, הן על ידי יצירת תוצר המבטא את נושא החקר עליו הם עבדו והן על ידי כתיבה של עבודת חקר, המתארת את תהליך המחקר שלהם, כולל הדגשים רפלקטיביים.

הרעיון שעומד מאחורי הניסוי: מאחורי הבחירה בניסוי זה עומדות בעיקרן, שתי מחשבות חינוכיות;

א. אדם משכיל משתמש בידע שיש ברשותו כמכלול ולא לפי חלוקה למקצועות. כלומר, כשאני מנהלת שיחה, אני משלבת בה את הידע שיש לי ממגוון תחומים שונים ולא לפי קטגוריזציה, כשם שקורה היום במערכת החינוך: ידע מתחום התנ”ך, ידע מתחום הספרות וכו’. המחשבה על איחוד התחומים, נבעה מתוך הרצון ללמד את הילדים כבר מגיל צעיר לסנתז בין כלל הידע שיש ברשותם ולקשור מידע באופן רב תחומי, על מנת שיוכלו לעשות בו שימוש דינאמי. כמו כן, אנו מאמינים כי הלימוד הרוחבי, מאפשר לתלמידים לזהות קשרים והקשרים בין תחומיים ובכך, אנו שואפים ללמדם לפתח ראייה רוחבית ומורכבת על המציאות.

ב. הרבה שעות של אותה המורה בכיתה אחת, מיטיבות הן עם התלמידים, הן עם המורה והן עם הלמידה. איחוד כל השעות ההומאניות בכיתה, יצר מבחינה טכנית 8 שעות שבועיות בהן מורת ה- 2021 נוכחת באותה הכיתה עם אותם התלמידים. מספר השעות הרב הזה, מאפשר למורה להיות בהכרח דמות משמעותית, משפיעה ונוכחת עבור הילדים. התכנית מאפשרת ליצור עם התלמידים קשר אישי, להכיר אותם לעומק וללוות אותם באופן כמעט אינטימי ומאוד משמעותי בתהליך הלמידה וההתבגרות שלהם.

תוכן הניסוי: ניתן לחלק את הניסוי לשני חלקים עיקריים;

חלק ראשון- בניית ארגז כלים: בשלב זה, השיעורים בכיתה התמקדו בציוד התלמידים בארגז כלים דידקטי, המאפשר להם להיות לומדים עצמאיים. ארגז הכלים נועד לתת לתלמידים את הידע הנחוץ כדי לבחור את נושא המחקר שלהם. בין המיומנויות שנלמדו בשלב זה; עקרונות בסיסיים של שימוש במחשב, כללים לכתיבת עבודה, ניסוח והגייה, חיפוש באינטרנט, הבחנה בין סוגים שונים של מקורות מידע, שאילת שאלות מחקר פוריות, עקרונות של פרזנטציה, עקרונות העברת משוב, חשיפה לתחומי לימוד ומחשבה שונים כגון פסיכולוגיה, פילוסופיה ועוד.

חלק שני – עריכת המחקר: שלב זה של הניסוי התרחש פעם אחת בכל מחצית – עם נושא מחקר שונה. בחלק זה, התלמידים בחרו שאלת מחקר, שלאורה הם למדו את הנושא שמעניין אותם, בהתאם לנושא הגג שנבחר על ידי צוות המורות. נושא הגג במחצית הראשונה היה “מה זאת אהבה?” ובמחצית השנייה, הוא היה “הכול אנשים”. לאחר חשיפה לנושא, שכללה לימוד כיתתי של הנושא, מנקודות מבט שונות, לדוג’- ההיבט הפילוסופי, ההיבט הפסיכולוגי, וכיוצב’, כל ילד התבקש להתמקד בתת נושא שמעניין אותו. כך יצא, שילדים בחרו לחקור אהבה במיתולוגיה היוונית, אהבה עצמית, אהבה לטבע, אהבה בין אחים, אנשים מתחומים שונים ועוד. שלבי העבודה של התלמידים היו כדלהלן: א. בחירת נושא למחקר.

ב. התחברות לקבוצת עבודה עם תלמידים נוספים בכיתה שהתעניינו באותו נושא המחקר.

ג. כתיבת שלוש שאלות פוריות על נושא המחקר.

ד. חקר הנושא, לאור שלוש שאלות המחקר.

ה. יצירת תוצר, המשקף את הנושא הנחקר.

ו. סיכום התהליך על ידי כתיבת רפלקציה אישית על כל תהליך העבודה.

תוצאת ההתנסות

במבט לאחור, אני יכולה למנות שלוש תוצאות עיקריות להתנסות שהתרחשה בכיתתי:

# האווירה הכיתתית – תוצאותיה של ההתנסות ניכרים, בראש ובראשונה, באווירה שנוצרה בכיתות שלנו. העובדה כי בתור מחנכות למדנו עם התלמידים שמונה שעות שבועיות, מלבד שיעורי חינוך, עשתה את שלה; התפתחה בינינו ובין התלמידים היכרות עמוקה, נבנו יחסים קרובים וקיימת בכיתה פתיחות גדולה הן בין הילדים לבין עצמם והן בין הילדים לבינינו. הילדים מעידים כי הם באים בבוקר בשמחה לכיתה, הם מדווחים על תחושה של בית במרחב הכיתתי והם נכונים להישאר בביה”ס לאחר שעות הלימודים ולתרום מזמנם הפנוי לטובת מטרות כיתתיות. גם אנחנו מעידות, כי אנו חשות השנה אהבה גדולה במיוחד לתלמידינו וכי אנו מכירות אותם באופן אישי יותר משהכרנו בעבר תלמידים מכיתות החינוך שלנו. כתוצאה מכך, אנו נהנות יותר לשהות במחיצת הילדים. כמו כן, שיטת הלימוד המתבססת על פרויקטים, אפשרה להורי התלמידים להפוך לשותפים פעילים לנעשה במרחב הכיתתי.

# ניהול שיח ביקורתי בכיתה – התלמידים לא מקבלים כמובן מאליו כל דבר, הם למדו לאורך השנה להיות ביקורתיים ולשאול שאלות על הנעשה סביבם. הם החלו לחפש את התכלית שבעשייה שלהם, לצד ההבנה שכיף זה לא מילה גסה והוא יכול להיות התכלית בעצמו. השיח הביקורתי אינו מופנה רק כלפי הסביבה החיצונית, כי אם גם פנימה – כלפי עצמם וכלפי הכיתה ככיתה וכפרטים. התלמידים מרבים להעביר משובים אחד לשני, הן בתחומים “מקצועיים” – כגון אופן העברת שיעור והן בתחומים התנהגותיים, כגון – “אתה מפטפט וזה מפריע לי להקשיב לנושא שמעניין אותי”, ” אני מרגישה בחברתך ש…. וזה לא נעים לי”.

# הרחבת תחומי הדעת בכיתה – כבר ממחצית השנה תלמידים הביאו לתוך הכיתה תחומי דעת שונים. דבר שהתאפשר, בין היתר, הודות למס’ השעות הרב שהוקצה לשיעורי האשכול. תלמיד בעל ידע בנגרות, הפעיל קבוצת תלמידים בבניית מוצרים מעץ, תלמידים הביאו את כלביהם לכיתה, לימדו אודות הגזע של הכלב וסיפרו את סיפור חייו, תלמיד ש”התאהב” בתחום הפילוסופיה, הרבה לתת דגשים פילוסופיים לנושאים שדוברו בכיתה ועוד.

תוצרים : 
ספרון טיפים לעידוד אהבה בין אחים
דף פייסבוק לאהבת הארץ “טוב למות בעד ארצנו?”
דגם של עמק החולה – אהבת הארץ
משחק טריויה לכדורגל – אהבה לקבוצת כדורגל
דגם לאהבת רות לבועז – אהבה בתנ”ך
מצגת אהבה לבעלי חיים
מצגת והרצאה על התפתחות יחסו של העולם המערבי לאהבה חד מינית

מתוך משוב התלמידים בסוף השנה :

דברים שהייתי רוצה לשנות –

דברים שהייתי רוצה שלא ישתנו – 

חשוב לי להוסיף – 

דברים שהייתי רוצה שלא ישתנו – 

חשוב לי להוסיף –