מרד בר כוכבא 132-135 לפסה”נ

מקורות למרד בר כוכבא

למרד בר כוכבא אין מקורות ישירים המעידים מגוף ראשון על המרד, על מהלכו או על הדמויות השונות. עיקר המידע על האירועים הוא מאוחר ומתבסס על היסטוריונים בעלי עמדות וגישות שונות. כדי להבין את נסיבות המרד ושחזור האווירה צריך ללמוד ולבחון את המקורות לעומק.
דיו קסיוס שחי באמצע המאה ה -3 לסה”נ, מתייחס למרד בר כוכבא, אמנם באיחור, אבל הוא נשען על מקורות שהיו זמינים בימיו, לכן יש חשיבות לתיאור שלו.
אוסביוס איש קיסריה, מאבות הכנסיה הנוצרית בארץ ישראל, הוא חי בקיסריה והתייחס למרד. אמנם, אוסביוס היה קרוב לאירועים, אבל נקודת המבט שלו לאירועים מתבססת על האשמת היהודים, ולכן הם, היהודים מוצגים באור שלילי.
מקורות חז”ל, מקורות יהודיים מאמצע המאות ה -4 וה -5 לסה”נ, מתארים בצורה אלגורית, משל ונמשל, אגדות וסיפורים שעברו בעל פה. הם, כמובן מתייחסים לצד היהודי ומציגים את הרומאים בדרך שלילית, עם זאת ניתן למצוא ביקורת על מנהיגי המרד, על הגורמים ובעיקר על התוצאות החמורות                                                    

מקורות ארכיאולוגיים, מקורות נוספים, הם מקורות “אילמים”, ארכיאולוגיים. הממצא הארכיאולוגי מאופיין בזה, שהוא “מצלם” אירוע שהתרחש, אם כתיאור על גבי מטבע, אם בכתובת חקוקה באבן או בפיסת מגילה ששרדה את תלאות הזמן. מתוך המקורות הארכיאולוגיים ניתן ללמוד על קיומו של האיש בר כוכבא, על הקמתה של איליה קפיטולינה – עיר רומית על שרידי העיר ירושלים, או בכתובת חקוקה באבן המתייחסת לביקורו של הקיסר אדרינוס בארץ ישראל סמוך ובזמן מרד בר כוכבא.

מבט כללי, רפרוף על פני כ 300 שנה, על מערכת היחסים בין העולם היהודי לבין העולם ההלניסטי – רומי

קדמו למרד בר כוכבא עימותים נוספים האחרון שבהם היה מרד יהודי התפוצות  שהתקיים ב 117 לספירה, לפניו היה המרד הגדול של יהודי ארץ ישראל, שהתקיים בשנים 66-73 לספירה הנוצרית, קדמו לו סכסוכים מקומיים רבים. מאבק נוסף של היהודים נגד הממלכות ההלניסטיות, מרד החשמונאים, התקיים בשנים 166-142 לפני הספירה הנוצרית.

מערכת היחסים הזו בין התרבות היהודית לבין התרבויות השולטות באיזור ידעה עליות ומורדות. ברוב תקופת הבית השני,הייתה מגמה של הקצנה ביחסים, מרבית הזמן היו ניסיונות למצוא פשרות, להתמודד עם השוני בדרכי שלום, ניהול משא ומתן ופשרות, אבל היו תקופות בהן היחסים הגיעו לרתיחה שהובילה לעימות איום, שהשפיע לרעה על המשך הקיום המשותף של התרבות היהודית והתרבות הנוכרית , ההלניסטית – רומית בארץ ישראל.

הבנת מרד בר כוכבא דרך קורותיהם של שלוש דמויות

מרד בר כוכבא הוא סיפור המשתקף בסיפורן של שלוש דמויות מרכזיות, אמנם היו רבים נוספים, אבל נראה ששלושת הדמויות האלו, הן העיקריות: בר כוכבא, רבי עקיבא והקיסר אדריאנוס.

כידוע מרד בר כוכבא פרץ בשנת 131/2 לספירה ונמשך עד 135/6לספירה, אבל העימות בין העולם היהודי לבין העולם ההלניסטי-רומי החל מאות שנים לפני כן.

הדמויות המרכזיות המלוות את התקופה הן:

• רבי עקיבא, רבי עקיבא הוא דמות חשובה, המשוררת דליה רביקוביץ כתבה שיר המתאר את קורות חייו. את השיר שרה רבקה זוהר.

התחיל את דרכו רק בגיל  40 עד אז היה איש פשוט רועה עיזים, אשתו דחפה אותו ללמוד ולהפוך לגדול בתורה. ר’ עקיבא היה חבר הסנהדרין שהקים רבן גמליאל ביבנה, לאחר חורבן המקדש. הוא נקרא “אבי המשנה” מכיוון שארגן את התורה שבעל”פ, נוסף לזאת עסק בקבלה.
הוא היה האב הרוחני של בר כוכבא שהנהיג את המרד  נגד הרומאים בשנים 132-136 לספירה הנוצרית. ר’ עקיבא נתפס ע”י הרומאים והוצא להורג על הקשר שלו לבר כוכבא. הוא נחשב לאחד מ”עשרת הרוגי המלכות”.

• בר כוכבא הוא דמות נוספת וחשובה בהבנת המרד עצמו. בר כוכבא הוא איש צבא שאירגן את המרד. היה איש המקפיד על פירטי פרטים, עבר מישוב לישוב, עודד, תמך ופעל נגד המתנגדים. בר כוכבא, סייר בין החיילים, דאג לעודד אותם, לעורר בהם מוטיבציה ולבדוק את אמצעי הלחימה שבידיהם.

• אדריאנוס, היה קיסר רומי בין השנים 117-135 לספירה הנוצרית. הוא היה אחד מ 5 קיסרים “הטובים”, שהנהיגו את האימפריה לשגשוג ויציבות. חוקרים רואים בו דמות חכמה ואינטלגנטית ביותר בתקופה הזו של רומא. עם מינויו של אדריאנו לתפקיד הקיסר, הוא החל לעבור ברחבי האימפריה בכל הפרובינקיות ברחבי העולם לבדוק, להכיר, לנהל, לסייע, לשנות. אדריאנוס היה הקיסר שסייר ברחבי האימפריה יותר מכל קיסר אחר (11 שנים מתוך 18הוא היה מחוץ לרומא). אדריאנוס עיצב את גבולות האימפריה על גבולות טבעיים ככל הניתן, ועל חומת אדריאנוס, כפי שניתן לראות ישנה הערכה רבה מאוד כלפי אדריאנוס בתרבות ובמקורות ההיסטוריים הרומיים, לעומת זאת, במקורות היהודים אדריאנוס נתפס כאויב ליהדות. בתחילת דרכו היו ניסיונות לנהל דו שיח עם היהודים, ואפילו דובר על שיקום ובניית המקדש, אבל בהמשך אדריאנוס מחליט להקים על חורבותיה של ירושלים עיר הלניסטי,  שתקרא אליה קפיטולינה, ועל חורבות בית המקדש היהודי לבנות מקדש לאל יופיטר.

כתובת אבן נחשפת במהלך 100 שנה

ב 2014 התגלה שבר אבן של כתובת המתארת את המציאות לפני בואו של הקיסר אדריאנוס לארץ ישראל בשנת 130 לסה”נ. כתובת זו היא חשובה מאוד, מכיוון שחצי מהכתובת התגלה לפני כ 100 שנים על ידי ארכיאולוג צרפתי, מכיוון שהיא מציגה באור חדש את הגורמים למרד.

לפני מציאת הכתובת הדעה הייתה שעצם הכוונה להקים עיר הלניסטית בירושלים, היא הסיבה לפרוץ המרד. עם מציאת כתובת המתועדת לשנת 130 לסה”נ, (שנתיים לפני תחילת המרד) המתייחסת לתהליכי הבניה של אליה קפיטולינה, שכבר התחיל. זאת אומרת שמרד בר כוכבא פרץ בעקבות הבניה עצמה של העיר ההלניסטית ולא בגלל הכוונה.

גורמים למרד בר כוכבא

1. גזירת המילה
2. הקמת איליה קפיטולינה
3. יחסי יהודים רומים ( נוכרים)
4. היבטים כלכליים – חברתיים
5. הקצנה משיחית

1. גזירת המילה – במהלך המאה הראשונה לסה”נ השלטון הרומי ציווה למנוע פגיעה בגוף האדם ולאסור את ברית המילה בקרב היהודים, כמו מנהגי סירוס דומים, שהיו נהוגים בקרב ימים שונים. הציווי הזה לא נשמר בקפדנות בקשר ליהודים, אבל בעיתות של לחצים ומשברים הקפידו על מילוי התקנות. בעיני היהודים, ברית מילה היא הקשר העיקרי בין אלוהים לעם היהודי. גזירת המילה נתפסה כניסיון להכחיד את היהדות.
2. הקמת איליה קפיטולינה – כוונה לייסד עיר חדשה על חורבותיה של העיר ירושלים, עיר רומית – הלניסטית אלילית, והקמת מקדש רומי לאל יופיטר על חורבן בית המקדש. הקמת איליה קפיטלוינה נתפסה שוב כניסיון למנוע את שיקומו של העם היהודי. הקמת העיר הרומית משמעותה לגבי היהודים, שלא נתן יותר גם בעתיד לבנות את המקדש.
3. יחסי יהודים רומיים – יחסי אלו ידעו עליות ומורדות. מאז חורבן בית המקדש בשנת  70 לסה”נ האוכלוסייה הדומיננטית ביהודה הייתה נוכרית, יתצר על כן הנוכחות של צבא רומי גדול ביהודה חידד והביא את היחסים לידי עימותים וחיכוכים. היהודים הרגישו מנוצלים, מנושלים ומושפלים.

4. היבטים כלכליים – חברתיים – המצב הכלכלי ביהודה היה קשה מאוד, מרבית התוצרת והאדמות נשדדו והופקעו על ידי הרומים. מיסים גבוהים העיקו מאוד על האוכלוסיה היהודית.
5. הקצנה משיחית – בימים קשים כאלו גברה תחושת המשיחיות. תחושה שאם נתחזק באמונה, או שאם יופיע משיח , גיבור מקומי בהשראת האל הוא יוכל להחזיר את המצב לקדמותו. המשיח הזה, יכול להיות כל מי שיבטיח את שיקומו של העם היהודי, ושינוי המציאות לחלוטין , האל  ישלוט ישנה ומעמדם של היהודים ישתנה למה שהיה, עצמאות דתית ואפילו מדינית.

היכן התקיים המרד ?

מרד בר כוכבא התמקד באיזור יהודה: סביב ירושלים ובאיזור השפלה. אחרי חורבן בית שני בשנת 70 לסה”נ, היהודים סולקו מירושלים, אבל לא מהסביבה הקרובה. חלק ניכר מהיהודים ששרדו נלקחו בשבי או הוגלו למקומות אחרים. מי שנשארו ביהודה, הייתה האוכלוסיה היהודית החלשה, שהתגוררה בעיקר בכפרים באיזור יהודה.
בצפון הארץ: בגליל ובגולן הייתה נוכחות צבאית רומית, לכן היהודים לא יכלו לעבור לשם כדי לשקם את חייהם.
אם כן ההתיישבות היהודית העיקרית הייתה ביהודה ושם היה המוקד העיקרי של המרד. נוסף לזאת, הממצאים הארכאולוגים המתעדים את החורבן הגדול כתוצאה מהמרד נחשפו באיזור יהודה, למעלה מ 300 מערות מסתור נחשפו בדרום ובמערב יהודה : בית גוברין, מרישה, חברון והסביבה.

מי הנהיג את המרד ?

בראש המרד, כאמור עמד בר כוכבא, המצביא שאירגן ופיקד על העם. לאחר ההצלחות הראשונות הוא מינה את עצמו לנשיא ישראל ואת אלעזר המודעי לכהן גדול.
בשנים הראשונות של המרד, כאשר המרד הצליח, בר כוכבא הקים הנהגה – ממשלת המרד. בהמשך מינה פקידים לניהול נכסי הציבור: שחרר ורכש אדמות שנשדדו על ידי הרומאים וחילק אותן ליהודים.מבחינה מינהלית הוא הנפיק מטבעות ובהן כתובות המעידות על ההצלחות, למשל: “גאולת ישראל” ו “חירות ישראל”. בר כוכבא הקים את המפקדה הראשית באזור הרודיון בדרום מזרח יהודה, על גבול מדבר יהודה.

שלבי המרד

לקראת פרוץ המרד הייתה תקופה של הכנות לקראת המרד. בין ההכנות היו: חפירת מערכות מסתור, כאמור נחשפו 300 מערכות כאלו,איסוף מזון הקמת מחסנים, חיזוק החומות בישובים באיזור יהודה, חבלה בתהליך יצור הנשק לרומאים,כדי שהרומאים יפסלו את כלי הנשק, שעברו לידי היהודים( הרומאים העסיקו בעלי מקצוע יהודיים ליצור נשק).

בשנתיים הראשונות למרד התמקדו המורדים היהודים בפעילות גרילה נגד קבוצות חיילים קטנות .

השיטה: הפתעה, התקפה ובריחה. היהודים בחרו לתקוף יחידות רומיות קטנות הנמצאות במקומות
מרוחקים, ולאחר מכן בריחה והסתתרות בישובים יהודיים ומערות ה מסתור שנחפרו מראש.

כל עוד הקיסר אדרינוס שהה בארץ, היהודים נמנעו מלחימה פנים אל פנים. את הקיסר ליוו עשרות אלפי חיילים, ולכן נמנעו והמתינו עד ליציאת הקיסר ופמליתו את האיזור.העדויות לביקורו של הקיסר תועדו גם במקורת היסטוריים וגם במקורות ארכיאולוגיים, כתובת אבן ועליה חרותה כתובת המתעדת את הביקור וכן את הקמתה של העיר אליה קפיטולינה על חורבות ירושלים.

במהלך 132 הגיע המרד לשיאו, הוא פרץ באיזור מודיעין והקיף את איזור יהודה. היהודים הפתיעו את הלגיון העשירי, שישב בירושלים. המפלה הרומית גררה גיוס והבאתם של לגיונות נוספים מסביבות יהודה, ממצרים ומסוריה. חלק מלגיונות התגבור הושמדו, בהתקפה בהפתעה. הרומיים העבירו כוחות מיומנים מאיזור בריטניה ואירלנד, שידעו לטפל ולדכא מרידות.

כוחותיו של בר כוכבא השתלטו על דרכי המעבר מאיזור מישור החוף לכיוון השפלה, ובכך מנעו מהרומאים להעביר תגבורת ואספקה לחילותיהם הנלחמים נגד היהודים. מלחמת הגרילה של היהודים אילצה את הרומאים לסגל לעצמם שיטות לחימה אחרות, לחימה בקבוצות קטנות בעלות גמישות רבה בשדה הקרב.

בשלב זה, כוחם של בר כוכבא וחייליו הייתה על העליונה.
בר כוכבא התמקד בבנייה והקמתה של מדינה ברשותו, מדינה שטיפלה בצדדים הצבאיים, כמו הקמת מצודות לאורכה ורוחבה של יהודה, גם  בצדדים המנהלתיים של: חלוקת עבודה, הקמת וחיזוק הישובים שנפגעו, שחרור קרקעות וחידוש הפעילות החקלאית לתושבי יהודה.

בשנתיים האחרונות של המרד, גייסו הרומיים כוחות גדולים מאוד, שחולקו ליחידות קטנות, ואלו התקדמו מיישוב ליישוב לדיכוי והחיסול המרד, מעבר בין המצודות והשמדתם בהדרגה, ולבסוף הטילו מצור על המעוז האחרון בעיר ביתר מדרום לירושלים.

המצור והקרב על ביתר היה האחרון והקשה ביותר מבחינת התוצאות לכוחותיו של בר כוכבא. המצור התקיים כשנתיים, בסופו של דבר הרומיים הצליחו לפרוץ להרוג ולטבוח את כל התושבים. הפריצה מיוחסת ל9 באב של שנת 135. בקרבות האלו ככל הנראה מת בר כוכבא. נסיבות מותו אפופות מסתורין, כחלק מהרצון לעורר תחושה על טבעית. באגדות חז”ל ישנה התייחסות למותו על ידי הקשת נחש, להדגיש שמותו לא היה הפסד במלחמה עם הרומים. מעט מאוד יהודים הצליחו

להמלט מהעיר ביתר ולהסתתר במערות המסתור, אך גם שם הרומיים הצליחו להשיג אותם.

התפיסה הרומית, חוזרת ובאה לידי ביטוי גם פה. לא מוותרים על שום מורד בשום מקום, גם אם הוא נמלט הרחק. את כולם לוכדים ומחסלים.

תוצאות מרד בר כוכבא

כאמור מרד בר כוכבא נכשל. אמנם, המרד הצליח לשרוד כ 5  שנים, אבל הפעילות השיטתית וההחלטית של הרומים לא איפשרה שום סיכוי להצלחת המרד. כדי להבין את התוצאה הבלתי נמנעת של כישלון המרד, יש להתייחס ליחסי הכוחות בין הרומאים לבין היהודים.

הרומיים היו צבא מאורגן, מאומן, מצוייד במיטב כלי המלחמה, והקיף כוחות צבא גדולים מאוד בנוסף לעתודות גדולות שהגיעו עם הסתבכות המרד והטיפול בו, לעומת זאת כוחותיו של בר כוכבא סבלו מנחיתות בכל היבט, שבודקים, החל מחוסר בחיילים, חוסר בציוד, חוסר באימונים, חוסר בסיוע ממקורות נוספים.

מנגד צבאו של בר כוכבא סבל מחוסר ההחלטיות בנוגע לסיבות ליציאה למרד, שהתעצם ככל שהרומאים התקדמו במלחמתם. חוסר ההחלטיות הוביל גם לחוסר אמון של יהודים רבים בהנהגת המרד. רבים בקרב היהודים חששו שהנהגת המרד תוביל את העם ביהודה לכישלון ולתוצאות קשות מאוד לעם היהודי. מנהיגי העם היהודי התנדנדו בין תמיכה להתנגדות למרד, כפי שניתן לראות בכינויים למנהיג המרד, בר כוכבא. אם לפני המרד נתפס בר כוכבא כמנהיג שיגאל את העם ( “דרך כוכב מישראל”) משלטון רומא, אז לאחר המרד והכישלון הוא נקרא בר כוזיבא ( מי שהכזיב).

התוצאות באות לידי ביטוי בתחומים הבאים:

• הישוב היהודי, מהלך המרד נהרגו למעלה מחצי מיליון יהודים, רבים מאוד נשבו, נרצחו, הוגלו או נמכרו לעבדות. רבים מאוד מהישובים היהודים נהרסו לחלוטין, אם כתוצאה מהקרבות עם הרומיים או כתוצאה מנקמת הרומית שלא הותירו ישובים ופגעו בהם. התיישבות יהודים בירושלים נאסרה לחלוטין והרומים הקפידו מאוד על מילוי ההוראה, למעשה רק ב 9 באב, יום לציון חורבן בית המקדש, התירו ליהודים להגיע לירושלים. רבים מאוד, בעיקר האוכלוסיה האמידה נטשה ועזבה את הארץ לגלות, למעשה נותר ביהודה רק שליש מהאוכלוסיה היהודית, בעיקר, דלת העם.

• מבחינה מדינית, שמה של יהודה שונה, היא הפסיקה להתקיים כפרובינקיה נפרדת והפכה להיות חלק מפרובינקית סוריה פלסתינה, שמקום מושבה היה בסוריה ( בעצם זו חזרה למציאות שלפני  המדינה החשמונאית). מנהיגי היהודי נענשו קשות, רבים מהם הוצאו להורג ביסורים, כמו חכמי יבנה שנקראו ” עשרת הרוגי המלכות”. הנהגת הישוב היהודי עזבה את יבנה והתרכזה בגליל, שם הנזק היה מועט, מכיוון שהקרבות לא התקיימו בו. העיר ירושלים הפכה לעיר הלניסטית – רומית בשם איליה קפיטולינה, וליהודים נאסר להגיע אליה. נוסף לזאת יוקרת התרבות היהדית בעולם ירדה, אם לפני המרד רבים העריצו את התרבות היהודית ורבים מאוד בחרו להתגייר ולהצטרף לעם היהודי, הרי שאחרי המרד ורדיפת היהודים רבים הסתירו את יהדותם או עברו לתרבויות אחרות, בין היתר הצטרפו לדת החדשה והצעירה הנצרות.

• מבחינה דתית, הסיבות שהובילו למרד לא בוטלו, ההיך ההקפדה של הרומים על מילויים הייתה קשה יותר. הענישה על אי מילוי “גזירות השמד” היתה כבדה, עד כדי הוצאה להורג. איסור המילה, איסור התפילה, איסור ההתקהלות לצורכי פולחן, איסור על התיישבות או כניסה לעיר ירושלים, איסור על קיומו של בית הדין היהודי, איסור על הסמכת חכמים לתפקידיהם כשופטים, דיינים או מנהיגים. האיסור על קיום הדת היהודי היה גורף מאוד, החל מקריאה בתורה, וכלה מקיום מצוות כמו ישיבה בסוכה או הנחת תפילין.

•  ” נכנסו שמונים אלף קרני מלחמה לכרך ביתר והיו הורגים בה אנשים ונשים וטף, עד שיצא דמם מן הפתחים ומן הסבכות ומן הצינורות, והיה הסוס שוקע בדם עד חוטמו, והיה הדם מגלגל אבנים של ארבעים סאה, והולך בים … וכרם גדול היה לו לאדרינוס שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל, כמין טבריה לציפורי, והקיפו גדר מהרוגי ביתר במלוא קומה ובפישוט ידיים, וגזר עליהם שלא ייקברו, עד שעמד מלך אחר וגזר עליהם וקברום…” התלמוד הירושלמי

•  “פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה… ומצאו לרבי עקיבא שיושב ודורש ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה בחיקו… לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו וחבשו אותו בבית האסורים…  שבשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים, אמרו לו תלמידיו רבינו, עד כאן ? אמר להם כל ימי חיי הייתי מצטער על פסוק בכל נפשך… ועכשיו שבא לידי, לא אקיימנו ? …” מתוך התלמוד הבבלי.