אנשים זה כל הסיפור

תוכן עניינים

חייו של לאונרדו

ליאונרדו דה וינצ’י נולד בתאריך 15.4.1452 בעיר וינצ’י שבאיטליה שם משפחתו של לאונרדו, בתחילת תקופת הרנסנס. לא כמו שחושבים, לא היה שם משפחה, אלא שיוך לעיר שבה גדל: “לאונרדו מהעיר ווינצ’י”. הוא היה צייר, פסל, ארכיטקט, מהנדס ומדען, במילים אחרות איש אשכולות. המצאותיו בתחומי הציור הצבע השפיעו על האמנות באותה תקופה. כממציא הוא המציא הרבה  מאוד המצאות, רובן הקדימו את זמנן במאות שנים, המצאות כמו אופניים, הליקופטר, צוללת, מצנח, טנק, מכונת טיסה, מתקני גלישה לסקי מים, חליפת צלילה, אביר מכני, תוף שמנגן לבד ועוד. את רשימותיו היה כותב ב”כתב ראי”.

תקופת הרנסנס

בצרפתית:

לידה מחדש

איש אשכולות

מי שמתמחה או מתמצא בתחומים רבים

 אולארט

הקושי בלהיות ממזר…

לאונרדו נולד לאב עמיד שהיה נוטריון מוכר ושהה רוב הזמן בעיר הגדולה, פירנצה. אימו, לעומת זאת, היתה כפריה  ענייה ויפה המעמד הנמוך ולאונרדו נחשב לממזר. לממזרים לא היו סיכויים רבים להצליח בחיים,הם היו מנודים מאיגודים מקצועיים שנקראו גילדות, הם לא יכלו ללמוד באוניברסיטאות והסתקלו עליהם בעין לא יפה למרות שהם  לא עשו דבר. התואר ממזר נשאר איתם עד יום מותם.

נוטריון

עורך דין שניתנה לו סמכות חוקית לאשר, לערוך ולאמת מסמכים משפטיים

ממזר

ילד לא חוקי

הידעתם

במדינת ישראל יכול אדם להיכנס לתוך רשימה של פסולי חיתון מפאת היותו חשוד בממזרות גם מבלי שהוא יידע זאת. תינוק יכול להיכנס לרשימה כבר ביום היוולדו ולא לדעת על כך דבר עד אשר יגיע, ביום המאושר בחייו, עם בחירת ליבו לרושם הנישואין שיפתח את המחשב ויראה שליד שמו יש נקודה אדומה. ברגע זה יחרב עליו עולמו. מכאן והלאה יידע האדם שהוא וכל צאצאיו אסורים לעולם לבוא בקהל ישראל, ולפיכך אסורים להינשא על פי החוק במדינת ישראל. בני זוג (אפילו חילונים) נפרדים על הדבר הזה; ילדים מסתכסכים עם אימותיהם, ואנשים מבלים את שארית חייהם בחיפושים אחר עורך דין, רב או כל מושיע אחר שיוציא אותם מן הרשימה השחורה.

קטעים בהיסטוריה, ynet

הסעודה האחרונה

בשנים 1495-1497 צייר לאונרדו דה ווינצ’י את ציור “הסעודה האחרונה” – ציור קיר בחדר האוכל של מנזר סנטה מריה שבמילאנו. כבר שנת  500  התחילו  להווצר סדקים בתמונה בגלל העובדה שלאונרדו צייר את הסעודה האחרונה בצבעי שמן על קיר גבס יבש. משנת 1726 נעשו נסיונות רבים לשחזר את התמונה ומשנת 1977 הצליחו לתקן חלק מהנזקים.

המונה ליזה

אחד הציורים המוקרים ביותר של דה וינצ’י הוא לא אחר מאשר “המונה ליזה”,  אשר מוצג במוזיאון הלובר שבפריז. המונה ליזה ממחישה איך לאונרדו דה וינצ’י התמחה בשתי שיטות של ציור: ספומאטו, וקיאסקורו. הסיבה האמיתית לפרסום התמונה הוא הבעת הפנים המיוחדת של המונה ליזה, סוג של חיוך מוזר ומסתורי כזה.

ספומאטו

שיטה שבה צבעים מתמזגים באופן מושלם, ויוצרים מראה עדין ושמימי

קיאסקורו

שיטה שמשתמשת בניגוד בין אור וצל כדי ליצור מראה זוהר ותלת מימדי

Youtube,  ynet, מילוג

לאונרדו כמדען
אחד מעיסוקיו הרבים של לאונרדו היה להיות מדען. אחד הרישומים המפורסם ביותר של לאונרדו דה וינצ’י היה האדם הוויטרובי, שנקרא גם “קאנון היחסים”. הרישום צוייר בשנת 1490 ומתאר דרך הפרופורציות והסימטריה של גוף האדם את השלמות שראו המדענים והאמנים באותה התקופה. כדי להכיר את המבנה של גוף האדם עשה דה וינצ’י מעשה שנחשב חמור מאוד בתקופה שבה חי, הוא ניתח גופות של בני אדם ושל בעלי חיים. ליאונרדו דה וינצ’י חקר את הממדים המיוחדים של האיברים של גוף האדם. את הממצאים צייר בציורים כמו האדם הוויטרובי.

ויקיפדיה

בית סוהר

בשנת 1476 נעצר לאונרדו עם שלושה אחרים באשמת מעשה סדום. לאונרדו נעצר הוא בילה זמן מה בכלא עד אשר הובא למשפט. אם ימצא אשם גזר דינו הייה מוות, חייו של לאונרדו היו בסכנה. במשפט היה צורך לקרוא לעד שהגיש את התלונה. בכדי להרשיע את לאונרדו וחבריו היה צורך בעד שיבוא ויצהיר על המקרה. למזלו של לאונרדו אף אחד לא הופיע, והאשמה בוטלה. לאחר שהישתחרר ממאסר, זה לא היה אותו לאונרדו הוא היה נסער מהאירוע וכתב רבות על נושא החופש במחברותיו.
“חופש הוא המתנה הנעלה ביותר של הטבע”.

קטעים בהיסטוריה

יצירתיות

אחת התכונות הבולטות שמאפיינות את לאונרדו היא יצירתיות:

לאונרדו אהב ליצור ולצייר כבר מגיל צעיר. יום אחד תושב וינצ’י ביקש מפיירו, אביו של לאונרדו, להמליץ לו על אמן שיוכל לקשט מגן עגול מעץ. אביו ששהה בוינצ’י באותו זמן ידע שבנו אוהב לצייר והעביר לו את המגן. לאונרדו שמח על ההיזדמנות, בדימיונו ראה מפלצת מפחידה על המגן ושתדרבן את בעליה בקרב. אבל זה לא הספיק לו, לאונרדו יצא לשדות ואסף חרדונים, חגבים, נחשים, עטלפים וצרצרים, ולאחר מכן הוא חתך חתיכות מכל יצור ויצר מהם יצור חדש ומפחיד שאותו צייר על המגן. את היצור צייר כמפלצת יורקת אש בפתח מערה. כשהיה המגן מוכן לאונרדו הכניס את אביו לחדר חשוך והסית את הוילון כך שרק קרן אור אחת תאיר בדיוק על הציור. כשראה אביו את היצירה הוא נבהל מפני שהדרקון נראה ממש אמיתי. הוא מכר את המגן לסוחר מקומי ובמקומו קנה מגן מצוייר בפשטות יותר שאותו החזיר לאיש מוינצ’י. ומה היה סופו של המגן במקורי? הדוכס ממילאן ראה את המגן ושילם עליו כסף רב לאותו סוחר. הסיפור ממחיש את יצירתיותו של לאונרדו דה וינצ’י.

קטעים בהיסטוריה

השפעתו של דה וינצ’י

מכונה מעופפת

לדה וינצ’י היו מאות רישומים וסיכומים ביומנו שעסקו במחקר התעופה, וכנראה שאחת התשוקות הגדולות ביותר שלו הייתה לטוס בשמים בדיוק כמו ציפור. הדגם שעבד עליו כ-“מכונה המעופפת” קיבל את השראתו ממבנה גופם של ציפורים ועטלפים. בעיצוב של לאונרדו היו זוג כנפיים ענקיות שמחוברות למסגרת עץ, בתוכה יושב הטייס בשכיבה על הבטן בעוד הוא שולט בכנפיים בעזרת ידיות. למרבה הצער, למכונה לא היה מנוע, כך שלא ברור כיצד הייתה אמורה להתנתק מהאדמה ולהתחיל את מסעה ברחבי השמים. גם אם היה דה וינצ’י דוחף את המכונה מקצה צוק, הסבירות שהיה חוזר בריא ושלם לאחר טיסת המבחן, הייתה נמוכה מאוד. בני האדם היו צריכים לחכות כ-400 שנה עד שבאמת יכלו לעוף, ורק בשנת 1903, בנו האחים רייט את הדגם הראשון שהצליח לעוף, וקידמו את תחום התעופה.

בא במייל

חליפת צלילה

דה וינצ’י לא היה הראשון שחשב על עיצוב חליפת צלילה עבור בני אדם, אך הרעיון שלו היה בהחלט המתוחכם והגאוני ביותר בתקופתו. לפי רישומיו, החליפה היתה אמורה להיות עשויה כמעט כולה מעור, ובה ג’קט, מכנסיים ומסכה בעלת חלונות זכוכית לעיניים. האוויר אוכסן בבליטה שעל ג’קט העור, וצינורות המחוברים למסכה היו מאפשרים לצולל לנשום אותו. החליפה כללה גם יחידה לאגירת שתן, משום שלאונרדו לא ידע כמה זמן יצטרך הצוללן להישאר מתחת למים, ולא רצה שיעשה את צרכיו בתוך החליפה. לחליפה היו כיסים בשביל כלים שיצטרך הצוללן מתחת למים כמו סכין וקרן מיוחדת בה אפשר לנשוף ולסמן שעליו לעלות לפני השטח. רק באמצע המאה ה-20, הממציא והחוקר המפורסם ז’ק קוסטו הכין בעזרת חברו, אמיל גנון את ה”ריאה המימית” חליפת צלילה מודרנית.

בא במייל

בנימה אישית…

בתחילת העבודה כאשר הייתי צריכה לבחור איש עליו אני אעשה את העבודה האדם לאונרדו דה וינצ’י לא היה האופציה הראשונה שלי לבחירה. אני העדפתי דמות הרפתקנית שיצא למסעות אך כשקראתי על כל הספנים שניתנו לבחירה לא התלהבתי והעדפתי נושא אחר, לכן בחרתי בלאונרדו דה וינצ’י. הנושא שהכי התחברתי אליו בעבודה היה בחירת הערך המרכזי באדם מפני שבתחילת העבודה חשבתי שהערך הבולט ביותר הוא סקרנות, אבל לא מצאתי עליו מספיק מידע ודוגמאות כדי לכתוב עמוד לכן החלפתי לערך היצירתיות, שזהו הערך השני שהכי בולט בו לדעתי. בסוף העבודה, לאחר כל המחקרים, הייתי רוצה לקבל מלאונרדו את השוני שלו ואת המחשבה היצירתית שלו, מכיוון שאני חושבת שתמיד טוב להביע דעה שונה ולחדש דברים במקום לוותר על העקרונות שלך בשביל אחרים.