פרק א’
והילד הזה הוא אני
תעודת זהות:
שם: יונתן מיכאל.
שם האם: ליבת מיכאל.
שם האב: אפרים מיכאל.
תאריך לידה: לועזי- 24.10.2004 עברי- י’ בחשון התשס”ה.
מקום לידה: בית חולים תל השומר.
משקל לידה: 2.800 ק”ג.
תעודת זהות מורחבת:
הוריי בחרו לקרוא לי בשם יונתן ממספר סיבות: הם חשבו שזהו שם יפה, הם אהבו את פירושו (יונתן- “האל נתן”). כמו כן, שמו של סבא רבא שלי (מצד אמי), ז”ל, היה אלנתן ופירוש שמו זהה לפירוש שמי.
התכונות שקיבלתי מהורי הם:
מאמי – רגישות לזולת, חכמה, משפחתיות.
מאבי – טוב לב, אדישות, חכמה, ספורטיביות.
הזיכרון הראשון שלי: כאשר הייתי בן 3 אני, הורי והסבים שלי נסענו לטורקיה. אני זוכר שהיינו כולנו בבריכת המלון ושיחקנו במים.
הזיכרון הראשון שלי מכיתה א’ הוא: מכיוון שהתגוררתי בהוד השרון ולמדתי בבית ספר פעמונים ברעננה, נאלצתי לנסוע בכל יום מהוד השרון עד לרעננה וחזרה. משום שזה כבר היה קשה להורי להסיע אותי בכל בוקר, הוחלט שבכיתה ב’ אעבור לבית ספר יגאל אלון בהוד השרון. בסוף שנת הלימודים, אני זוכר שחילקתי לכיתתי גלידה וכולם שמחו בגלל הגלידה אך היו עצובים מהפרידה. עד היום אני נפגש עם חברים מהגן ברעננה ומבית הספר הישן.
חוויות משפחתיות מיוחדות: כל שנה, בחופש הגדול, משפחתי ואני טסים לחופשה בחו”ל. לפעמים סבי וסבתי והאחים של אמי מצטרפים אלינו. בכל שנה אנו טסים לארץ אחרת. כבר הספקתי להיות בארצות הברית, צפון איטליה, ספרד וביוון היינו כמה פעמים. זה כבר הפך לסוג של מסורת משפחתית. בנוסף, אנחנו נוסעים בכל שנה במאייוני לאילת. אנחנו משכירים חדר במלון די מיוחד, כאשר אתה יוצא אל המרפסת יש בריכה ומבלים יחד כל המשפחה המורחבת.
תחביבים: אני מאוד אוהב לשחק כדורסל ואוהב לעסוק בספורט באופן כללי. אני אוהב לאכול בשר, פיצה ופסטה. בנוסף, אני אוהב את הסדרה “ראש גדול”.
בעוד 10 שנים אני רואה את עצמי לומד לתואר בכימיה ובפיזיקה באוניברסיטה.
כשהייתי בן 8 היו לי אוגרים אשר מתו.. עכשיו, אחרי שנים של שכנועים, אמי סוף סוף מסכימה לאמץ כלב.
הוריי מספרים עלי שכשהייתי קטן, אהבתי לצפות בטלוויזיה. היתה לי כבשה שקיבלתי מתנה מחברה של אמי, ולא עזבתי אותה לרגע. הייתי הנכד הבכור למשפחת אמי וקיבלתי פינוקים ללא הפסקה. הייתי ילד רגוע וטוב.
אני מאד קרוב לסבי וסבתי מצד אמי, וגם הם מספרים שהייתי ילד נוח ושקט. כאשר הייתי תינוק, הוריי נסעו לחופש והם שמרו עלי. הם סיפרו שהם נהנו מכל רגע. סבתי היתה נותנת לי אוכל טעים וממתקים.
חבריי אומרים שאני ילד מצחיק, הם חושבים שאני חבר טוב שדואג להם, אני לא ילד שאוהב לריב ולסכסך, ואם שני חברים שלי רבים אני תמיד מנסה להפריד ביניהם. קשה לי לקבל חוסר צדק, ואם יש ילד שמתנהג בצורה לא ראויה קשה לי לקבל זאת.
פרק ב’
משפחתי הקרובה
אמי
אמי, ליבת מיכאל, נולדה בשנת 1976 בבית החולים מאיר בכפר סבא.
שם המשפחה של אמי לפני הנישואים היה יוספיאן.
אמי היא הבכורה מבין שלושה אחים, ויש לה אחות נוספת בת 36 העובדת בהיי טק, ואח בן 25, סטודנט להנדסת חשמל ומדעי המחשב.
אמי נולדה בכפר סבא, ובגיל 9 עברה עם משפחתה להתגורר בארצות הברית, מכיוון שסבי ניהל שם עסק. אמי התגוררה עם משפחתה בארצות הברית 3 שנים, למדה בבית הספר, עד כיתה ו’, וחזרה יחד עם משפחתה לעיר רעננה כשהיתה בכיתה ז’.
אמי אהבה להתגורר בארצות הברית, היא הכירה חברות רבות ולמדה את השפה.
אמי למדה בחטיבה ותיכון ברעננה, והתגייסה לצבא בתפקיד מאבחנת מחקר.
לאחר שחרורה מהצבא למדה אמי משפטים באוניברסיטת תל אביב, ולאחר לימודיה עשתה התמחות בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
אמי עוסקת בעריכת דין משנת 2002 ועד היום. היום איי מנהלת מחלקה בחברת הביטוח כלל.
אמי אוהבת את העבודה שלה למרות שהיא מאד עובדת שעות רבות ויש לה עומס בעבודה.
אמי אוהבת לפנק אותנו, מכינה אוכל טעים, לטייל אתנו, לבלות בחיק המשפחה המורחבת וגם לא לשכוח, לשבת יחד ללמוד למבחנים ועבודות.
לאמי חשוב שאנחנו נהיה תלמידים טובים, וכך נוכל לבחור באיזה מקצוע נעסוק בעתיד וכל הדרכים יהיו פתוחות בפנינו.
הרגע המאושר בחייה של אמי היה כאשר אני נולדתי, מכיוון שאני הבן הבכור במשפחה.
אבי
אבי, אפרים מיכאל, נולד ב-11.2.1969 בבית החולים לניאדו בנתניה.
שם המשפחה של אבי לפני הנישואים היה מיכאל.
אבי הוא האח השלישי מבין ארבעה אחים. הבכור, גבי, בן 50, לו חמישה ילדים והוא עובד ביהלומים עם אחיו הצעיר ביותר, ארז.
השני, מנש, בן 49 ולו שלושה ילדים גם הוא עובד ביהלומים כעצמאי.
אחיו הצעיר ביותר, ארז בן 47 ולו ארבעה ילדים. הוא עובד ביהלומים יחד עם אחיו, גבי.
אבי נולד וגדל בנתניה ולמד בבית ספר יסודי על שם יוני נתניהו. בתיכון למד אבי בבית ספר בואייר למחוננים בירושלים (זה היה סוג של פנימייה למחוננים ואבי נשאר לישון שם). בצעירותו, היה אבי בתנועות הנוער הצופים ומכבי צעיר ועד היום יש לו חברי ילדות מנתניה.
עקב פציעה בתיכון בכף היד אבי שירת בתפקיד מנהלי בצבא.
אבי זוכר מבר המצווה שלחו את הרב שלימד אותו את הפרשה במבטא תימני. אבי לא אהב ללמוד אצלו, כמו כן, אבי זוכר שבאותה השבת שבה עלה לתורה הוא התרגש ממעמד זה.
בגיל 14, אבי עשה מעבר ללימודים בפנימייה בירושלים והיה מגיע הביתה מדי שבועיים. החיים בפנימייה, יחד עם נערים ונערות מכל הארץ הם חווית ההתבגרות הזכורה לאבי יותר מכל.
הוריי הכירו ברעננה בבית הקפה שהיה בבעלותו של אבי ואמי החלה לעבוד בבית הקפה כמלצרית בזמן שירותה הצבאי ולאחר מכן כמנהלת.
סבי ז”ל עבד ביצור יהלומים וסבתי ז”ל הייתה עקרת בית. פטירת שני הוריו של אבי הם הרגעים הקשים בחייו. הרגעים הכי מאושרים בחיי אבי היו הולדת שלושת ילדיו.
אבי קיבל בירושה מסבתי ז”ל שני צמידי זהב אותם הוא שומר למזכרת. צמידים אלה עברו מאמא של סבתו, לסבתו, ואחר כך לאמו והם שמורים אצל אבי.
החתונה
אבי ואמי החלו לצאת כאשר אמי השתחררה מהצבא. הם יצאו מספר שנים, ועם תום לימודי המשפטים של אמי בשנת 2002, הם נישאו. הורי נישאו בחודש יולי 2002 בגן אירועים קו המים במכמורת. החתונה של הוריי היתה מאד שמחה ומיוחדת מכיוון שבגן האירועים היתה בריכה, ובסוף החתונה אבי זרק את אמי למים, וכל האורחים נכנסו לבריכה והשתוללו. לחתונה הגיעו דודות של אמי המתגוררות בחו”ל.
לאחר החתונה נסעו הוריי לירח דבש בתאילנד, ובחודש אוקטובר 2004 אני נולדתי.
איתי
איתי הוא אחי האמצעי. הוא נולד בתאריך 5.3.2008 בבית החולים איכילוב בתל אביב. איתי היה תינוק מאוד נוח ושקט. בתחילה, אני לא אהבתי את איתי כי הוא לקח לי את כל תשומת הלב מכיוון שאני הייתי הנכד הראשון ועד שהוא נולד אני קיבלתי את מלוא תשומת הלב. בהמשך, כשאיתי גדל הפכנו להיות חברים ואנחנו עושים יחד הרבה דברים. אני ואיתי משחקים יחד כדורגל וב-xbox וגם רבים לפעמים. איתי אוהב לשחק כדורגל וכדורסל ולצפות בסרטונים ביוטיוב. הוא אוהב גם לצפות במשחקי כדורגל באירופה יחד איתי, עם אבי ועם סבי. איתי אוהד את ברצלונה וליברפול. איתי הוא ילד עם לב מאוד רחב והוא מאוד אוהב לעזור. איתי לא אוהב להפסיד (כמו כל אחד) ולפעמים כשאנחנו משחקים ביחד ואני מנצח הוא מתרגז. אך הכי חשוב שבסוף אנחנו משלימים.
איתי מאוד אוהב לסייע לאמי במטבח ואוהב לאכול ממתקים, פסטה ברוטב שמנת ושניצל טרי שאמי מכינה כל יום שישי בצהריים.
אני מאוד אוהב את איתי ובטוח שנהיה בקשר מצוין גם כשנתבגר.
אסף
אחי הצעיר ביותר, נולד ב-9.6.2012 בבית החולים מאיר שבכפר סבא.
אסף לומד בגן טרום חובה ובשנה הבאה יעלה לגן חובה. כשאסף היה תינוק אני ואחי איתי כעסנו שהוא נגע לנו במשחקים ורצה לשחק אתנו כל הזמן.
היום כשאסף גדול יותר אנחנו משחקים יחד- קופצים בטרמפולינה, משחקים כדורגל ואפילו משחקים משחקי קלפים. כשחבריי באים אלי הביתה אסף מתלהב והוא אפילו מכיר את מרבית חבריי.
אסף הוא ילד אנרגטי, מצחיק ולפעמים הוא “חופר” לנו.
אסף רוצה להיות טבח כשיהיה גדול. אסף מאוד אוהב לצפות בטלוויזיה, לשחק כדורגל, להרכיב פאזלים והוא מאוד רוצה לשחק איתי ועם אחי ב-xbox. אסף מאוד אוהב את דמויות מפרץ ההרפתקאות ויש לו את כל הדמויות.
אסף גם אוהב לטוס עם כל המשפחה לחו”ל ולטייל ולאחר מכן הוא נהנה לצפות בתמונות בטלפון.
השנה, הורי וחבריי הכינו לי מסיבת הפתעה ליום הולדת 12. חבריי התחבאו בחדרי ורגע לפני שעליתי לחדר אסף גילה לי את ההפתעה וכולם התפקעו מצחוק מכיוון שכולם התאמצו להסתיר ממני את ההפתעה ורגע לפני אסף חשף אותה.
אסף ובנה של דודתי (אחות של אמי) – יובל נולדו בהפרש של חודש ימים, והם חברים טובים, ממש כמו אחים. אסף ויובל עושים הכל יחד ומבלים אחד עם שני רבות, כיף לי לראות אותם משחקים יחדיו ואני מקווה שהם יישארו חברים טובים גם כשיגדלו.
סבתא
שם: חנה יוספיאן.
תאריך לידה: 16.9.1952.
ארץ לידה: מרוקו.
למדה בבית הספר הממלכתי- דתי בר אילן בכפר סבא.
הייתה בתנועת הנוער בני עקיבא.
חברות זכורות מהילדות: חנה הרוש, ציפורה נחשון ונורית נחשון.
לא עשתה שירות צבאי מטעמי דת.
בת מצווה: לא עשתה מכיוון שבאותה תקופה לא היה נהוג לחגוג בת מצווה לבנות והיה נהוג רק לחגוג בר מצווה לבנים.
היכרות עם בן הזוג: נפגשו בדיסקוטק.
החתונה: הייתה באולמי שושנים בתל אביב.
ירח הדבש: במלון בטבריה.
מקום המגורים לאחר החתונה: רחוב תל-חי בכפר סבא בדירה שכורה.
החיים בחו”ל: החיים בחו”ל היו מעט מפחידים בגלל הערבים (מכיוון שהיו יהודים וכאשר ראו מישהו עם כיפה הציקו לו).
השפה בה דיברו: צרפתית ומרוקאית.
גיל העלייה לארץ: 11.
חווית העלייה והקליטה: כשהגענו לישראל רצו ליישב אותנו במעברות ולאחר שהתנגדנו גרנו במשך 3 חודשים אצל קרובי משפחה עד ששיכנו אותנו בצריפים בשיכון מוצקין בכפר סבא.
מספר אחים ואחיות: 2 אחיות ו 4 אחים סך הכל כולל אותי- 7 ילדים.
אביה של סבתי היה מורה לעברית בבית ספר תלמוד תורה וגם חזן בבית הכנסת, אמי הייתה עקרת בית וטיפלה בילדים. אמה נפטרה מדום לב בגיל צעיר והותירה אחריה ילדים שנאלצו להתמודד לבד ללא אמא.
רגע קשה בחיים: כשאמה נפטרה בגיל 50. אמי היתה צעירה מאד, טרם נישאה, ונאלצה לטפל ביתר אחיה שהיו קטנים ממנה, דבר זה ביגר אותה מאד אבל מנע ממנה הרבה דברים כבחורה צעירה.
רגע מאושר בחיים: כשהכרתי את בעלי.
גלגולו של חפץ: אני ואחיותיי קיבלנו כל אחת 2 צמידים מאמנו. הצמיד הוא חפץ שעשוי מזהב וימשיך לעבור לדורות הבאים.
סבא
שם: דוד יוספיאן.
תאריך לידה: 21.12.1951.
ארץ לידה: פרס (כיום אירן).
בית ספר: בית ספר בן צבי.
חברים זכורים מהילדות: יעקב צברי, מאיר סויסה ומאיר טייב.
שירות צבאי: חייל תובלה.
חוויות זכורות מהשירות: מתוך משחק, חבר ירה בחבר והרג אותו.
בר מצווה: חגגנו בחצר הבית וכמובן הלכנו לבית הכנסת להנחת התפילין.
חוויות ההתבגרות החזקה והזכורה ביותר: הקושי לגדול באיזור/סביבה ללא תנאים (המצב הכלכלי היה קשה).
היכרות עם בת הזוג: נפגשו בדיסקוטק.
החתונה: הייתה באולמי שושנים בתל אביב.
ירח הדבש: במלון בטבריה.
מקום המגורים לאחר החתונה: רחוב תל-חי בכפר סבא בדירה שכורה.
החיים בחו”ל: עליתי לארץ שהייתי בן 6 ולכן אני לא זוכר הרבה דברים. בבית דיברו פרסית.
אירועים וזכרונות מיוחדים בילדות: לאבי הייתה חנות לפירות וירקות בנגב וזכור לי שעזרתי לו הרבה פעמים.
מספר האחיות: לסבי יש שש אחיות והוא בן יחיד. אביו של סבי היה ירקן ואמו הייתה עקרת בית.
רגע קשה בחיים: פטירת הוריו. אמו של סבי נפטרה לפני חודשיים, בשיבה טובה, ואביו של סבי נפטר לפני כ – 20 שנה ממחלה.
רגע מאושר בחיים: להתחתן עם אשתי.
גלגולו של חפץ: טבעת מזהב שיש עליה מטבע עתיק מאוד. הטבעת מאוחסנת בכספת בבנק והיא עוברת מדור לדור.
סבא מצד אבא
שם: יוסף חיים
סבי נולד בעיראק בשנת 1929.
בילדותו דיבר ערבית, וגר בתנאים קשים, בבית עם חדר אחד ללא שירותים ומקלחת.
מגיל צעיר ועד אחרי הפנסיה, עבד ביהלומים לפרנסתו.
סבי היה איש עבודה וחרוץ.
סבי נפטר ב- 6.1.11 ממחלת הסרטן.
אני הייתי בן 7 במותו של סבי אך אני זוכר אותו היטב.
נהגתי לבקר את סבי בביתו יחד עם אבי ובני המשפחה, והוא היה מפנק אותנו בממתקים וחטיפים.
סבתא מצד אבא
שם: פנינה.
סבתי נולדה בסוריה בשנת 1936.
בילדותה דיברה ערבית.
סבתי הייתה עקרת בית.
סבתי נפטרה ב-27.12.07 בעקבות מחלת לב.
אני הייתי רק בן 3 כאשר סבתי נפטרה ואני זוכר אותה מעט מאד.
אבי מספר כי סבתי היתה אשה טובת לב ודאגה להם.
אבי זוכר שאהב לבשל יחד עם סבתי כשהיה צעיר יותר, והיה מסייע לה בבישולים.
פרק ג’
המוצא המשפחתי
מרוקו
ממלכת מרוקו (בערבית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה) היא מדינה בשלטון מונרכי בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה. מצפון היא גובלת בים התיכון, בסאוטה ומלילה (ספרד) ובמצר גיברלטר, במערבה באוקיינוס האטלנטי, במזרחה באלג’יריה ובדרומה בסהרה המערבית, אשר נמצאת בשליטת מרוקו מאז שנות ה-70. מרוקו קיבלה את עצמאותה מצרפת בשנת 1956. בירת מרוקו היא העיר רבאט, אף שהעיר הגדולה והחשובה ביותר היא קזבלנקה.
לובטון
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה יכול להיות טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
שם המשפחה לובטון קשור בשמו של הכפר לובטון במחוז קורדובה, או בעיירה טורה דה לובטון במחוז וליאדוליד, או בלובטון, שמה הקדום של העיירה רקם, בספרד. שם המשפחה לובטון יכול להיות גם גרסה של המילה הספרדית לובטו, שפירושה “זאב קטן”. אפשר שלובטון נחשב לתרגום של השם העברי זאב. לובטון מתועד כשם משפחה יהודי בתחילת המאה ה-16 במרוקו.
יצחק לובטון שימש כרב בפז, מרוקו, במאה ה-17.
פרס
הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית: جمهوری اسلامی ايران, ג’וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן; להאזנה (מידע · עזרה)) היא רפובליקה אסלאמית–שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי. היא גובלת באפגניסטן ובפקיסטן במזרח, בטורקמניסטן בצפון-מזרח, בארמניה ובאזרבייג’ן בצפון-מערב, בעיראק ובטורקיה במערב. למדינה קו חוף עם הים הכספי בצפון, ועם המפרץ הפרסי יחד עם מפרץ עומאן בדרום.
לאיראן היסטוריה ארוכה, החל מהאימפריה הפרסית שהוקמה על ידי כורש בשנת 550 לפני הספירה. עד 1935 נקראה איראן בשם פרס וזאת, ככל הנראה, על שם מחוז פארס, המחוז הדרומי באיראן. השם “איראן” מקורו עוד באימפריה הסאסאנית. באותה השנה נכנס המונח לשימוש בינלאומי.
עיראק
הרפובליקה העיראקית (בערבית: الجمهورية العراقية – אַלְגֻ’מְהוּרִיַּה (א)לְעִרַאקִיַּה, להאזנה (מידע · עזרה), בכורדית: كۆماری عێراق – Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה. בצפון היא גובלת עם טורקיה, במערב בסוריה ובירדן, בדרום בערב הסעודית ובכווית, ובמזרח היא גובלת עם איראן. חיים בה מעל 31 מיליון בני אדם, רובם המכריע ערבים. 97% מתושבי המדינה מוסלמים, מהם כ-65% שיעים ו-35% סונים. בצפון-מזרח המדינה מתקיימת אוטונומיה כורדית, המכונה כורדיסטן העיראקית, ואילו בצפון-מערב המדינה ובמערבה שולטים למעשה מאמצע 2014 מורדים סונים קיצוניים מארגון המדינה האסלאמית, החותרים אף להשתלטות על הבירה בגדאד.
פרק ד’
אילן יוחסין
https://www.myheritage.co.il/site-family-tree-427822401/%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C?rootIndivudalID=1500003&familyTreeID=1
פרק ה’
גלגולו של חפץ
החפץ שבחרתי לספר עליו הוא טבעת של סבי מצד אמי.
טבעת זו עברה 3 דורות (מאביו של סבא רבא שלי אל סבא רבא שלי שהעביר אותה לסבי).
לפני שסבא רבא שלי נפטר, הוא הוריש את הטבעת לסבי, מכיוון שסבי הוא בן יחיד מבין שש אחיות והוא היחיד שממשיך את שושלת שם המשפחה של סבא רבא שלי.
סבי שומר את הטבעת הזו בכספת בבנק, על מנת שלא תלך לאיבוד ולא תגנב.
סבי הבטיח לי שבעתיד אני אקבל את הטבעת מכיוון שאני הנכד הבכור במשפחתה של אמי.
על הטבעת מוטבע מטבע נדיר מאוד אשר הגיע מפרס.
הטבעת נבחרה לעבור כמזכרת מדור לדור מכיוון שהיא מסמלת הן את השורשים של סבי שהגיע מפרס, והן אהבה ורגש, לכל אחד יש רגש לדבר שהוא קונה או מקבל, אז אביו של סבא רבא שלי החליט לתת אותה לסבא רבא שלי שנתן אותה לסבי.
סיכום העבודה
במהלך העבודה למדתי רבות על המוצא של משפחתי, על סבא וסבתא שלי ועל מקור שם המשפחה שלי.
העבודה הוסיפה לי הרבה על משפחתי והדגישה לי כמה זה חשוב לדעת את שורשי משפחתך.
כמו כן, נהניתי לשבת עם הוריי ועם אחי, לשוחח איתם, ולשמוע מהם את ההיסטוריה ואת התוכניות שלהם לעתיד. אני מרגיש שכך הכרתי את משפחתי הקרובה יותר לעומק וגם למדתי פרטים חדשים על משפחתי המורחבת.
מאחר שסבי וסבתי מצד אבי נפטרו, וגם סבא וסבתא רבה שלי מהצד של אמי, לא הצלחתי למצוא מסמכים מדורות קודמים.
רשימה ביבליוגרפית
-
-
אתר ויקיפדיה.
-
אתר בית התפוצות.
-
תוכנת myheritage
-
אלבומים ישנים ומסמכים.
-
Published: Apr 8, 2017
Latest Revision: Apr 8, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-286533
Copyright © 2017