מגילת העצמאות – עבודת חקר

לפניכם “מגילת העצמאות שלי”: ערכת לימוד שהפיק המטה לתרבות ישראל, במטרה להפגיש אתכם, התלמידים, עם יסודותיה של מגילת העצמאות, עם סיפור ההכרזה ועם דמותו של דוד בן-גוריון שהיה ממובילי המהלך. באמצעות הפעילות הפעילויות תלמדו את תכניה המהווים, עד היום, אבני דרך להתוויית יעדיה האידיאולוגים של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית ולהכיר את בן גוריון כמי שנענה לאתגר ולחזון באומר ובמעש. הנושאים המודגשים בערכת הלימוד הם אחריות אישית, מחויבות לאומית וסולידאריות חברתית כמו גם ערכים אוניברסליים של צדק, שוויון ושאיפה לשלום.

הסתכלו בצילום מימין, מתוך טקס הכרזת המדינה:

•אלו תיאורים בכתב או סממנים בתמונה מצביעים על חגיגיות וטקסיות למרות הצניעות?

•איזו הרגשה מעוררת הידיעה שהטקס שבו ”נוסדה“ מדינת ישראל היה כה צנוע וקצר?

בארץ ישראל:

“בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.” (מתוך מגילת העצמאות)

• אלו נכסי תרבות לאומיים אתם מכירים? איזה מהם מזכיר בן-גוריון?

• חִשבו וכתבו, באיזה חג או אירוע משפחתי ממשיכים לבטא כיסופים לארץ?

• מדוע ממשיכים לבטא כיסופים גם לאחר קום המדינה?

שואה ותקומה:

“בשנת תרנ”ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב’ בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.” (מתוך מגילת העצמאות)

• באלו כינויים שונים מתוארת מדינת ישראל בפסקה זו? אלו רגשות שונים מבטא כל כינוי?

“במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.” (מתוך מגילת העצמאות)

• הכרזת העצמאות מתרחשת סמוך מאוד לסוף מלחמת העולם השנייה והשואה. מהו המסר של בן גוריון לניצולי השואה שעלו ארצה?

הכרה בינלאומית:

“ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.

זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.” (מתוך מגילת העצמאות)

הכרזת העצמאות:

“לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.” (מתוך מגילת העצמאות)

ערכי היסוד:

סדרו את הערכים המופיעים בפסקה מימין על פי סדר חשיבות עולה.

האם תפיסתו של בן-גוריון מבטאת את סדר העדיפויות שלכם?

נמקו את עמדתכם ונסו לשער את הנימוק של בן-גוריון.

השלום:

האם בימינו אנחנו מקיימים את ההבטחה, לדעתכם? נמקו והסבירו תשובתכם.

לסיכום:

הגדרת עַצְמָאּות במילון: משליטה על ידי אחרים, עמידה ברשות עצמו, חירות חופש.

• איזו מחויבות ואחריות מטילה מגילת העצמאות על כל אדם בוגר במדינה?

   איזו אחריות כבר לקחתם על עצמכם, או אתם יכולים לקחת על עצמכם?