מה למד מל מהצלחה אחת ומאה כשלונות

רוב המדענים לא אוהבים לדבר על הכשלונות שלהם, הם מעדיפים לדבר על ההצלחות שלהם, על מה שהם יודעים, הניסוי המדעי הראשון שלי היה בגיל 4, אחר כך עשיתי עוד ניסוי כשהייתי בן 5, והניסוי השלישי שלי היה כשהייתי בכיתה ח ועשיתי ניסוי חברתי. בקנדה, המורים מאוד נוקשים, הם היו נותנים עונשים כמו לכתוב המון פעמים… אז החלטתי לעשות ניסוי- כשיהיה צלצול אני אעשה כאילו אני מדבר אבל לא באמת, ונראה איך המורה תגיד. ואז היא צעקה עליי וקראה לי. אמרתי לה שלא באמת דיברתי אלא עשיתי בכאילו וזה היה ניסוי חברתי, אך בכל זאת הענישה אותי. כשהייתי בן 18 פיתחתי מפוח . אני פעם המצאתי משהו שהיה מחזיק את הכף מעל סיר רותח והתלהבתי מאוד אבל אז אמרו לי שזהכבר קיים. הבן שלי פעם אמר לי- “אבא, איך אפשר להמציא משהו שכבר יש כל כך הרבה פטנטים כמעט לכל דבר?” אמרתי לו שיש המון פטנטים לכל דבר ותמיד יש מקום להמציא עוד.

 כשאני ואישתי התחתנו, היא קנתה לי ספר שהיה ריק, רק דפים לבנים, וכתבתי בו רעיונות וכל מה שעלה במוחי. אני המצאתי עט, שישמש לאנשים ללא אגודל כך שגם הם יוכלו לכתוב. העט התלבש על האצבע ככה שהם יכלו להשתמש בו, אך שכחתי לבדוק מה הוא הקהל המיועד, לכן זה נוסף לכשלונות שלי. לקחו לי 40 שנים, להיות מוזיקאי מקצועי, והוצאתי שני דיסקים אבל אף אחד לא קנה אותם. (עוד אחד מהכשלונות שלי). אז החלטתי להיות סופר ילדים, והוצאתי ספר “בנצי הקיפוד”.

 כאשר אני הבנתי שאין לי סיכוי להיות סופר ילדים מפורסם, החלטתי להיות מדען מפורסם, הייתי הסטודנט הכי גרוע שיש, עשיתי ניסוי שנגמר ברע…

ואז החלטתי לעשות תואר בביולוגיה.
רוב ההמצאות, הן המצאות של חיבור של שני דברים וליצור דבר חדש, ולא “להממציא את הגלגל מחדש”.
יום אחד חשבתי לעשות שטיפת פה, עם מים ושמן שצריך לערבב לפני השימוש, והשמן ינקה את החיידקים מהפה. (רעיון גרוע…)
אחרי שהמצאתי זאת, הבנתי שאני חכם.

ואז המצאתי גם מרענן לנעליים, אין צורך לגעת בנעל, פשוט מתיזים וזה מרענן את ריח בנעל. 
פגשנו מישהו שהתעניין במוצר והתלהב ממנו מאוד, למה? ביפן, יש את האנשים הכי משוגעים בעולם… (הם מאוד מתביישים אם יש להם ריחות רעים, לכן המוצר מצא חן בעיניו). אז האדון מיפן, הזמין 15,000 יחידות, אני מזמין אותך ליפן ובוא תציג אותו ונמכור את המוצר שלך בכל רחבי יפן, וכך עשיתי- טסתי ליפן יחד עם כל היחידות.
כאשר המוצר היה בבטן המטוס, מתוך כל הבקבוקים, היו 1000 שלא היו סגורים ככה שהמטוס הריח ככה למשך שנתיים…
מאז לא קיבלתי ממנו שום הזמנה. 

אז החלטתי שאני עוזב את תחום הנעליים, ועובד לייצור הסבון הכי טוב בעולם- כשמשתמשים בו הוא מנקה את כל החיידקים ומנטרל את הריחות.
לכן, האדון מיפן החליט ליצור איתי קשר והזמין ממני שוב המון יחידות מהסבונים החדשניים שלי. ואז, המפעל שייצר את הסבונים נמכר ומנהל המפעל נפטר. זה היה סוף המוצר.
מה עושה מדען כשהוא לא מצליח למכור פטנט?
הכי פשוט זה לבקש שיכתבו עליי בעיתון, ואז מתקשר עליי מנכ”ל מחולון ואמר לי שהוא קרא את הכתבה והוא מעוניין בפטנט.

לפני שנתיים חבר שלי מתקשר אליי מברזיל, ואומר לי שהוא מעוניין לפרסם את הפטנט שלי של השטיפת פה בברזיל. 
מכל זה למדתי שמכל 100 הרעיונות, צריך רק פטנט אחד עם קצת מזל שכן יעבוד.