ירושלים – חילונים, דתיים ונקודת מפגש משותפת

בחרתי בנושא “חילונים, דתיים ונקודת מפגש משותפת” מפני ש

שני סיורים המבליטים את השוני בין שכונות דתיות לחילוניות בירושלים

   1. שכונת מאה שערים

   2. שכונות חילוניות

סיור אחד במקום שבו כולם שווים וכולם אוהבים

   1. שוק מחנה יהודה

שכונת מאה שערים

היסטוריה

שכונת מאה שערים תוכננה על ידי האדריכל הגרמני תושב ירושלים קונרד שיק ונבנתה בשנת 1874 ע”י יוסף ריבלין וחבריו “חברת בוני ירושלים” שכבר הקימו שתי שכונת בירושלים. שכונה זו היא החמישית שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה והיא הגדולה שבהן.
(מקור השם מאה שערים הוא מספר בראשית: “ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה’ ” (בראשית, כו, יב)

מאה שערים, שכונה חרדית בירושלים. הוקמה בנסיון לייצר פתרון מגורים מודרני לתושביה היהודים של ירושלים, זאת על רקע הצפיפות הרבה והדלות ממנה סבלו היהודים בעיר העתיקה.

.בגימטריה, מאה שערים = 666 , מספר שמסמל את ביאת המשיח

הכוונה היתה להקים שכונה גדולה, ואכן במימדים של אותם שנים היתה זו שכונה גדולה. השכונה קיבלה את האופי הקיצוני שלה כאשר עלה לארץ הרב מבריסק – ר’ יהושע לייב דיסקין בשנת 1877 , והשפיע בקיצוניותו על השכונה. בתקופת המנדט גרו בשכונה גם ציונים אבל אחרי קום המדינה הלכה השכונה והקצינה. בגלל אופיה וגודלה היחסי השפיעה השכונה על השכונות שהוקמו לידה שהיו באופן טבעי עם אוכלוסיה דומה, והלכו בעקבותיה. למעשה השם “מאה שערים” הוא שם של שכונה, אבל בפי העם כל האזור נקרא על שם אותה השכונה.

בשנת (1890) כללה השכונה 200 בתים וכ-800 תושבים, ושלוש שנים לאחר מכן עלה מניין הבתים ל-300 ומספר התושבים לכ-1,500, כתוצאה משיעור הילודה הגבוה וגלי העלייה ממזרח אירופה. הגידול המהיר באוכלוסייה פגע בסטנדרטים התברואתיים והיא הפכה למקום מגורים צפוף ומוזנח. לכך תרמה גם העובדה שלאחר מלחמת העצמאות וחלוקת ירושלים הייתה השכונה לשכונת ספר הסמוכה לגבול הירדני.

ניהול השכונה הופקד בידי ועד אשר מנה 7 חברים ואכף את התקנון הנוקשה של השכונה. בצד הקפדתו היתרה על ניקיון השכונה וקביעת תקנות באשר לניקוז מים באמצעות מרזבים אל בורות המים, דאג הוועד גם לשמר את אופייה האדוק בתקנות מסוג “אסור להשכיר דירה למי שאינו מוחזק לישראל כשר”. כדי למנוע חשש שברבות הימים ישתנה אופי האוכלוסייה, נקבע מראש כי התקנות הן לדורות ואין לשנותן.

בשנים האחרונות מתרבות החנויות בשכונה ורחוב מאה שערים הפך לשדרת מסחר. ישנם המנסים להיאבק בתופעה ולמנוע מכירת דירות לבתי עסק.

מבנה השכונה – בתי השכונה נבנו במקור כחומה רציפה, מטעמי ביטחון, וקירותיהם החיצוניים מקיפים חצר פנימית גדולה. כמו בעיר העתיקה באותם ימים, השערים נסגרו עם רדת הלילה ונפתחו שוב עם בוקר. בחצר מוקמו בורות המים המרכזיים של השכונה. עם גידול אוכלוסיית השכונה נבנו בתים נוספים בתוך אותה חצר, כך שאיבדה במידה רבה את אופייה המקורי. סביב השכונה נבנו שכונות, קריות ושיכונים חרדיים נוספים. הכיכר המרכזית באזור היא כיכר השבת, המחברת את מאה שערים עם שכונת גאולה הסמוכה.

השכונה סובלת מהזנחה, צפיפות ולכלוך, המעיבים על איכות החיים בה. לאחרונה מסתמנת מגמה של שיפוץ והרחבה של בתים בשכונה

תושבי השכונה – השכונה מורכבת כיום מרוב מוחלט של חרדים המשתייכים לזרמים שונים, בעיקר חסידים וליטאים, וכוללת עשרות ישיבות, בתי כנסת וכוללים. נכון ל-2016, מתגוררים בה כ-9,400 בני אדם. לצד נוכחות של החסידויות הגדולות, מהווה השכונה גם מעוז של החסידויות המשתייכות לעדה החרדית.  קבוצות אלה מוכרות בהתנגדותם החריפה למדינת ישראל ולציונות.

אופייה המיוחד של השכונה מושך קבוצות תיירים הבאים להתרשם ממנה או לקנות ספרי קודש, תשמישי קדושה ויודאייקה בחנויות ברחובה הראשי. ביקורים אלה גורמים לעתים לחיכוכים בין המבקרים לבין חלק מהתושבים, המתנגדים בעיקר לכניסת נשים בלבוש שנתפס על ידם כבלתי צנוע. בשבתות וחגים סגורה השכונה לכניסת כלי רכב. חברת אגד אינה נכנסת לשכונה עקב הפגנות של מיעוט קיצוני הטוען שהחברה מחללת שבת.

שכונות חילוניות

בירושלים ישנן המון שכונות חילוניות, כגון מלחה, פסגת זאב, בית הכרם, גילה, ממילא, מושבה גרמנית, קריית יובל, קריית מנחם ועוד. ברובן השכונות הן שכונות מעורבות ולא מהוות בעיה לתושבים החילוניים או הדתיים המתגוררים בהן.

בחרתי לכתוב מעט על חלק מהשכונות .

שוק מחנה יהודה

כשחושבים על ירושלים בדרך כלל עולים לראש שלושה סמלים: הכותל המערבי, מגדל דוד, ושוק מחנה יהודה. אבל בניגוד לשני הסמלים הראשונים, המייצגים את העבר של העם היהודי וירושלים, המקום שממנו באנו כעם, שוק מחנה יהודה מייצג היום יותר מתמיד את ירושלים של ההווה וירושלים של העתיד. מקום המשלב בצורה ייחודית בין נושן לחדשני, בין שוק לירקות ופירות למתחם אוכל ובילוי תוסס, ובתוך כל זה מצליח שוק מחנה יהודה לשמור על הגרעין החשוב ביותר לקיומו: להישאר אמיתי ואותנטי, עם הריחות, הטעמים והקריאות של המוכרים והתאמתו לכלל האוכלוסייה המגוונת של העיר ירושלים , דתיים וחילוניים , ערבים ויהודים.

לא בכדי נחשב שוק מחנה יהודה לאחד הסמלים המוכרים והמזוהים ביותר עם ירושלים. אנחנו, הירושלמים, רואים בו מקום שמייצג אותנו, מסמל אותנו, ומעניק לנו את הזהות הכל כך ייחודית שיש לנו בחברה הישראלית. אנחנו קוראים לו “מחניודה”, מילה שכיום גם מייצגת את אחת המסעדות הנחשבות ביותר בישראל הממוקמת בשוק, אבל יש בשם הזה משהו מעבר למילים.

שוק מחנה יהודה מזכיר לנו את עצמנו. את הילדים שהיינו, את ירושלים שאנחנו אוהבים, ולמרות שבירושלים התפתחו מרכזי קניות בילוי רבים, יש משהו בשוק מחנה יהודה שממגנט אותנו לשם ומביא אותנו אליו גם ללא רשימת קניות ביד. אולי זה היכולת לפשוט את המסכות של היומיום, ולהיות מי שאנחנו. אנשים שאוהבים את החיים, ואוהבים את ירושלים.

הקמנו את האתר קודם כל כדי לתת כבוד למקום הזה, ולסוחרים ולאנשים העובדים וחיים בו, אשר הפכו אותו בשנים האחרונות למותג שהוא. שוק מחנה יהודה הוא סמל, ואנחנו מאמינים שאת הסמל צריך לייצג בצורה משקפת ונאמנה באינטרנט.

הסיבה השנייה היא להעניק לכם מידע, אווירה והשראה של המקום המיוחד הזה. אנחנו מזמינים אתכם לגלוש באתר, ולנסות לנשום בין העמודים, החנויות והתמונות גם את הריחות והקולות של השוק, בין אם אתם מבקרים לכמה שעות בעיר ומחפשים אטרקציה בירושלים או לנים במלונות בירושלים במסגרת חופשה. אנחנו מקווים שהחוויה באתר תביא אתכם לבקר בשוק וללמוד לאהוב אותו כמונו, שהרי בסופו של דבר אתר מחנה יהודה הוא רק חלק מהמקום האמיתי.

שוק מחנה יהודה שבלב ירושלים ממציא את עצמו כל פעם מחדש. אינסוף פינות נסתרות שניתן למצוא בהן מסעדות ביסטרו-בר, בתי קפה המציעים מנות טריות, מקומיות ומשובחות, מאפיות ענק לצידן של מאפיות בוטיק ירושלמיות וכמובן שלל פירות וירקות מכל הצבעים והגדלים, כשמעל הכול ולפני הכל מרחף ריחם הנפלא של תבלינים שהוכנו בשוק.

לצד חנויות מיתולוגיות וותיקות עתיקות, כדוגמת הדוכן להשחזת סכינים והגלנטריה, נפתחות מידי חודש חנויות חדשניות ואף חנויות מעצבים כמו גם מנות גורמה לצד אוכל ביתי מקומי. בשוק עצמו תמצאו בית כנסת פעיל לצד זמרי רחוב. חסידים המציעים הנחת תפילין והכל בהרמוניה מושלמת.