סבא יקר

סבא חלם להיות עורך דין מצליח, אך חלום זה לא הצליח להתממש. הוא עזר בלי סוף לאנשים בהכנת כתבי תביעה ובבתי משפט אמנם מעולם לא רכש השכלה אקדמאית וזה מבחינתו פספוס. כדי להרגיש טוב עם עצמו, קידם את הבן היחיד שלו להצליח במקצוע זה, וכיום שי אלמקייס, דוד שלי, הוא עורך דין מצליח.
היו לסבא חלומות קטנים שהגשים…הוא תמיד אהב להיות חלק מהנוף הפוליטי ובזה הצליח ובמשך השנים עזר לראשי ערים באשקלון בבחירות המקומיות, וגם לבחירות הארציות היה חבר בתנועת הליכוד וקידם אותה.

כשסבא היה בן שבע, הוא אהב לשחק כדורגל עם חבריו. הוא היה מכין את הכדורגל מעור של כבש, ממלא בצמר ותופר מסביב. הייתה רחבה גדולה על יד הבית, שם היו משחקים

ביום האחרון של סוכות היו קוראים שירה, ומחלקים אגוזים כדי לשחק באגוזים כאילו היו קלפים

בערב המימונה היה מנהג לעשות מרוץ סוסים וחמורים. כ- 4 שעות לפני יציאת החג, היו הולכים לשדות של הערבים עם הסוסים והחמורים, לוקחים תירס, פולים, שעורה וחיטה. והערבים לא היו אומרים דבר באותו היו כי ידעו שיצאנו מכשר לחמץ וכיבדו אותנו

החתונה של סבא וסבתא נערכה בשנת 1963, באולם ספורט.ההורים שלהם הכירו בניהם ומיד לאחר זמן קצר קבעו להם חתונה, ארגנו ותכננו. החתונה  הייתה מאוד צנועה. אימא של סבא הכינה את האוכל, תקליטים מתנגנים ברקע, משפחה קרובה שהגיעה לטקס. אז לא היה מקובל לתת לאירועים כסף אלא מתנה צנועה שנרכשה בעשרה שקלים של פעם, זה מה שהיה מקובל