עמי ורדי, האיש והמצלמה

הָאִישׁ וְהַמַּצְלֵמָה

חוֹוֶה אוֹתָהּ

כְּמוֹ מַרְאָה שׁוֹפַעַת אֶנֶרְגְּיָה

וְאַהֲבָה

לוֹכֵד בְּתוֹכָהּ

רְגָעִים סְפּוֹנְטָנִיִּים

מַבָּטִים נְבוֹכִים

פַּעַם שְׂמֵחִים

וּפַעַם עֲצוּבִים

אַךְ כְּשֶׁהוּא מְצַלֵּם

אוֹר פְּנִימִי יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ

וּמִתּוֹכָהּ

מְמַלֵּא אֶת לִבֵּנוּ

בְּשִׂמְחָה

צילום שלך היה אתגר בתחרות כתיבה עד 1000 מילים. פטרה הנבטית לקחה את הכותבים למסעות מופלאים. 

ביקרנו בעולמות של דמיון ומציאות, חווינו רגשות והתרגשויות שנולדו עם המילים

יחד עם הסופרת שרית שמיר הענקת את הצילום כמתנה והתרגשת

ואלה רגעים מופלאים ומרגשים מפעילויות הקבוצה שלנו.

רחלה טוקר -שיינס יצרה קולאז’ים יפהפיים מכול צילומיך במפגשים המיוחדים שהיו לנו בבית הסופר ע”ש שאול טשרניחובסקי ובבית היוצר של אקו”ם. שים לב בבקשה לנגיעות הרכות שלך בצילום. רק אמן המכיר את המצלמה עמה הוא עובד יכול להפיק תחת ידיו ייבול אדיר ומרשים כשלך.

צילום נהדר עם דור שני בקבוצה.

דנה לפידות ומיכל נס

הנגיעות שלך ניכרות בכל תמונה. אנחנו אמנם נעמדים ואתה מסתכל בקבוצה הגדולה ועושה תנועה ביד הימין שצריך להתכווץ.

זה לא פשוט להכניס משפחה גדולה ברגע קטנטן שלוחץ.

אך התנועה המוכרת עם היד , החיוך הזורח מהעיניים ונדיבות הלב שלך הם היופי הפנימי שלך. יופי שהענווה והצניעות מנתבים את דרכך. ראה את התמונות, הבעות הפנים,שפת הגוף של המצולמים. כולם חשים נינוחים כשעדשת המצלמה שלך מנציחה רגע מחוייך.   

בקולאז’ הזה הקמת עם אירית העמיתה שלך לצילומי המשפחה את להקת “רוח שטות” עד שהגעתי לבית היוצר. הלהקה שנוצרה מרגעים ספונטניים נתנה את קולה ואתה צילמת. הזדמנות פז לראות צלמת מנגנת באורגן , מתמכרת לניגון מוכר ופותחת את פיה לשיר

לידה שתי סגניותיי חניתה רוזן ורינת מצליח ששרות בשמחה ויוצרות חימום קולי

ואתה אין מאושר ממך בקליק אחד של מצלמה הפכת לכריאוגרף , לבמאי הנותן הוראות

להביט ישר אל המצלמה ולשיר.

אני מבטיחה לך, שבערב הקבוצתי שלנו ביוני, אתן לך את הבמה להופיע לא כצלם אלא כזמר הלהקה של “רוח שטות” את התיעוד המרגש תצלם כוכבה סרנגה. כי לאנשים מוכשרים כמוך אנחנו מפרגנים.

והשיר הזה נולד אחרי ערב בחמוסיה, אחרי שצילמת אותי ללא הפסקה

ראיתי גבר מחזר אחרי אישה

אבל שמצלמה

תחזר אחריי

זה עוד לא נברא.