היסוד שלי – חמצן

אלה היו זמנים של יאוש וחשכה על פני כדור הארץ.

“וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם”

ולא היה נראה שום סיכוי להתפתחות חיים אפשריים.

עד שלפתע, צץ גיבור-על חדש בעל כוחות מיוחדים.

שיוכל להציל את כדור הארץ ולהפיח בו חיים.

הלא הוא!!! חמצן-מן! או בלועזית oxygen-man!

סמלו הכימי הוא O ומספרו האטומי הוא 8.

צורתו השכיחה בטבע היא מולקולת “חמצן” O₂ ואוזון O₃.

טמפרטורת ההתכה שלו היא 218.79- מעלות צלזיוס וטמפרטורת הרתיחה שלו היא 182.96- מעלות צלזיוס.

החמצן הוא יסוד אל-מתכתי המופיע בצורתו הטבעית כמולקולת O₂, והוא גז בטמפרטורת החדר

 החמצן חסר טעם, צבע או ריח בטמפרטורת החדר וצבעו כנוזל הוא אפרפר כחלחל.

החמצן זוהה על ידי מיכאל סנדיבוג , כימאי ופילוסוף פולני, בשלהי המאה ה-16. מאוחר יותר זוהה שוב החמצן על ידי הכימאי השבדי קרל וילהלם שלה בשנת 1773. במקביל, זיהה האנגלי ג’וזף פריסטלי באופן עצמאי את החמצן ב- 1 באוגוסט 1774. פריסטלי פרסם את ממצאיו ב-1775 ושלה ב-1777. לרוב, ספרי ההיסטוריה מעניקים את הזכות על גילוי החמצן לפריסטלי כי פרסם את ממצאיו לפני שלה. שמו הלועזי של החמצן, Oxygen, ניתן לו על ידי אנטואן לבואזיה שערך בו ניסויים רבים.

המילה חמצן חודשה על ידי יחיאל מיכל פינס מהשורש ח.מ.צ לפי המילה הלועזית oxygen שמקורה במונח שטבע – לבואזיהprincipe oxigine: “יסוד יוצר־חומצות” (ביוונית ὀξύς (אוקסיס) חומצה); אליעזר בן יהודה הציע את המילה “אבחמץ” שלא נקלטה בשפה.

חמצן הוא היסוד האלקטרושלילי (מידת יכולתו היחסית של אטום למשוך אליו אלקטרונים בקשר קוולנטי) ביותר אחרי פלואור, ולכן הוא משמש לעתים קרובות כחומר מחמצן. חמצן נוזלי משמש כחומר מחמצן בטילים.

החמצן משמש גם לתהליכים תעשייתיים שונים, בהם הוא משמש כדלק, כגון ריתוך, ייצור פלדה והפקת מתנול.

לחמצן חשיבות מכרעת לקיום החיים בכדור-הארץ, מסיבות רבות שחלקן:

* החמצן הטהור משמש לנשימה התאית של היצורים האווירנים, המשתמשים בו כקולט האלקטרונים הסופי של התהליך. על כן, הוא הכרחי כדי להפיק אנרגיה לקיום החיים.

* חמצן מהווה חלק ממולקולת המים, מהפחמן הדו-חמצני (CO₂), ועוד מאלפי תרכובות אורגניות ההכרחיות לקיום החיים.

* אחד מביטויי החמצן בטבע הוא הגז אוזון (O₃), המסנן את המרכיב העל-סגול שבקרינת השמש.

והכי חשוב!!! בלי חמצן אין חיים.