דן והחבר המסתורי

דן הוא ילד בן 9 שלומד בבית ספר יסודי.

הוא מאוד אוהב את המחשב החדש שקיבל, ולאחרונה גילה פורום בנושא מחשבים.

שם, החל להתכתב עם ילד בן 10 שמכנה את עצמו “ניר האדיר”.

כבר כמה ימים שהם מתכתבים ללא הפסק בהודעות האישיות.

אימו של דן, עדנה קראו לו לבוא לאכול ארוחת ערב.

במהלך הארוחה, עדנה ואחותו הגדולה לירון, הסתקרנו לדעת במה דן שקוע שעות רבות.

“סתם, מתכתב עם חבר”. ענה דן.

“איך קוראים לו?” שאלה לירון.

“זה..רוני חבר מהכיתה. אתן לא זוכרות אותו?”

“זוכרות” ענו לירון ועדנה ביחד, אך הביטו זו בזו בבלבול.

“לאחר שסיים דן לאכול, חזר למחשב והמשיך להתכתב עם ניר:

דן: “חזרתי! לא לקח יותר מדי זמן נכון? אימי ואחותי מאוד סקרניות לגביך.”

ניר האדיר: “כן, כנראה אנחנו באמת מתכתבים המון, אתה החבר הכי טוב שלי.”

דן:”נכון, גם לי ממש כיף לדבר איתך…”

ניר האדיר: “אז מה אתה אומר שניפגש מחר אחה”צ ונשחק ביחד במחשב?”

דן: “רעיון מעולה!”

ניר האדיר: ” יופי, אז מה הכתובת שלך?”

דן: “שדרות בן גוריון 121 תל אביב.”

ניר האדיר: ” מעולה אז נתראה מחר ב16:00″

דן: “אוקיי, קבענו.לילה טוב!”

למחרת, דן חזר הביתה מבית הספר. אמו ואחותו היו בסלון ופניהן עוטות מבט רציני.

דן לא הבין על מה מדובר וראה אדם שאיננו מכיר עומד ליד אימו.

עדנה:”דן ,אני מניחה שזהו חברך החדש “ניר האדיר”.”

דן:”אינני מכיר אותו בכלל!”

האדם הזר: “זה אני, “ניר האדיר”. אכן שמי הוא ניר אך למעשה אני שוטר ועימי התכתבת לאורך כל הזמן הזה.”

דן: “אנ..אני לא מבין”.

ניר: “בוא אסביר לך. תפקידי לגלות פושעים מאחורי מסך המחשב, אתה מבין? כאלו שעלולים לפגוע בילדים תמימים כמוך. להבא, אל תפיץ כל כך הרבה מידע אישי עליך. אתה מבין כמה קל היה לי להגיע אליך הביתה?.”

דן: “אתה צודק, אני מתנצל. באמת לימדת אותי לקח.”

עדנה: “אני שמחה שהבנת מה זה אומר, ובפעם הבאה אני דורשת שתדווח לי.”

דן: “כן אמא, אני מבטיח!”