דידי ארבילי – המורה לחיים
הציוני, המאמן, הנלהב, החבר,
האציל – האדם.
חסרות לי השיחות מלב אל לב והאירועים,
שלא יחזרו אחרי אירוע הלב
תמיד בגובה העיניים …
מסביר בשיא הסבלנות…
את ההבדל בין טורניר לליגה.
תמיד נעים, רגיש,
מחייך גם בתוך “הכעס”
אוהב את החיים – ואהוב.
מוקף בחברים, שהיו למשפחה.
– המורשת המפוארת שלך
תישמר בבית הספר לכדורגל.
אם יש גן עדן – אתה שם.
כתב האגף – מקדיש לך את הספר הזה
וכבר שומע את צחוקך המתגלגל…”אמנונרז אתה…”
קורא/ת יקר/ה,
כשהגעתי לתיכון “כצנלסון”, נתתי למורה רונית קר
פואמה בשם “ניצת האביב הבסיסית שלך”, שכתבתי בלילה.
מורתי רונית העבירה את השירים למורה – המשורר אריה סיוון.
אריה סיוון העביר לפרופ’ גבריאל מוקד,
מוקד הזמין אותי לבית הקפה המיתולוגי “כסית”.
ו…
ו…
גול
גולל
גוללל….
מוקד אמר לי “עברת את הרף” וכלל 9 שירים שלי בפנים חדשות
(לא הבאתי תמונת פספורט)
של כתב העת “עכשיו”.
בערב ההשקה, התקשרו לבית הוריי וביקשו את המשורר אמנון.
וזה היה מרגש כי הייתי בכיתה י’.
כשהגענו לערב הספרותי ב”צוותא” עשיתי רעש
ואימי אמרה לי “יזרקו אותנו מפה”.
אז עניתי:
אם יזרקו אני אגיד להם “פתחו עמוד 491”.
עכשיו,
(משחק מלים..)
כשהפקנו השנה את “פסיפס יוצרים”
(שנה… בה סיוון הלך לעולמו השירי – תהייה נשמתו צרורה בצרור השירים)
הזמנתי להשקה את בנו של המשורר אריה סיוון
– בן אלוף עורך “הארץ”.
.
קורא/ת יקר/ה
אני יודע שזה נראה לך כמו יומן אישי,
אבל היה חשוב לי לזכור
איך התחלתי את דרכי הספרותית,
לפני 30 שנה.
שלך – בברכת מיסדר אבירי השיר/ה,
אמנון יוגד,
2015.
לבן אלוף,
שלום
לפני 30 שנה נתתי לאביך אריה סיוון לקרוא פואמה שכתבתי. הגעתי לביתכם ברמת השרון בקו 29 וירדתי בקולנוע כוכב..
ישבנו בסלון כשבידו של אביך כוס יין משובח ( וויסקי ?).
סיוון אמר שיפגיש אותי ב”כסית” עם גבריאל מוקד וחבורת “עכשיו”. לימים הייתי למורה בתיכון “כצנלסון” בו למדתי ובו לימד אביך.
האיש ומבט עיניו הבוחן כליות ולב זכור לי לטוב ואני חב לו חוב שירי ואנושי, של אהבת המילה הכתובה והכתיבה…
כאחד ממנהלי קבוצת “יוצרים בצוותא”, מתכבד להזמינך
לערב השקה חגיגי שיתקיים ביד לבנים תל-אביב:
את הערב אפתח בדברים למשורר אריה סיוון. האהוב. האדם.
הערב יכלול שירים מוקראים ומולחנים, שראו אור בשני כרכיי אנתולוגיית “פסיפס יוצרים”
פרי עטם של 47 משוררים ובעריכתנו.
כיתוב מגב הספר:
בעקבות ספרנו הראשון שהותיר טעם של עוד, השקנו עתה במקביל שני ספרי “פסיפס יוצרים”, שנוצרו ורואים אור בצוותא.
הפלאתם במטר של שירי ברכה והיבול גדש את השורות, גלש מהמגירה, נוקד, ניכרך ויצא לאוויר העולם הספרותי ברננה. גווילי השירה שיצרנו נטבלו בדיו הלב, תובלו ביצירה מקורית ססגונית מפעימה ומפעמת, הנוגעת בקשת הרגשות ופורטת על נימי הנשמה.
השירים הרבים הנם טעימה מנפשם הרגישה של ה”יוצרים בצוותא” המפליגים בשירתם יום יום שעה שעה. הסדרה תחנך כמיטב המסורת של “יוצרים בצוותא” בערב השקה אמנותי “בבית יד לבנים , במעמד בני המשפחה, מבקרי ספרות, זמרים, מלחינים ושוחרי תרבות. הכתיבה היא שפתנו, דרך מחשבתנו ולחם חוקנו, אותה אנו מגישים שי לקוראינו.
אלוף יקר,
.
Aluf Benn
“מעביר לעורכות התרבות לשיקולן”.
.
למה בלתי יאמן?
כי הוצאת את עצמך מהבור החשוך שהיית בו
למרות שלא האמנת שתצליח לעשות זאת …
כי התחלת להאמין ששווה להאמין…
כי הרשית לעצמך להיות אופטימי
למרות שראית שחורות כל הזמן…
להמשיך ?
Barbi David
אתה אדם מיוחד אמנון
תודה על הכל על היחס ותשומת הלב
אתה מרגש אותי באמת תודה לך
.
וכל כך מתרגשת .
מוכשר…
עכשיו / עדנה כהן
מוקדש לאמנון יוגד לספרו החדש שיצא לאור…
תרתי משמע !
עכשיו…
חברים כמו בסתיו…
מדליקים את האור
כשסביב הכל אפור…
עכשיו…יומן אישי נכתב,
מכיל ימים של אין אונים,
של מבוכה על הפנים,
שמכסה דימעה
המסתירה זמנים קשים.
עכשיו…
מילה צרבה צלקת מפויחת
שנכתבה מפוייחה
בגלל שלא מצאה
מזור לנפש ולא חייכה…
פינתה מקום להזיות
שפלשו לתוך החלומות
שמקומם שמור
והוא הולך ומתרחב
ויש לו שוב מקום בלב
ושב לקבוע מקומו – כמתחייב…
עכשיו…
עשה לך רב וקנה לך חבר
ולא חבר חולף,
שבא לרגע קט
ואם ימצא לו זמן
ישוב לעוד אחד נוסף…
ויתנדף.
עכשיו…
עשה לך רב וקנה לך חבר
בעיניים פקוחות ולב אוהב
הוא לעולם לא יהיה חבר חולף !
.
קולות הנערים כקול האלוהים
נשמעים היטב מעל המחסומים
שבין אדם למקום,
בין לילה ליום,
בין נהרות שופעי ימים
ובין ימים טובים לבין עצמם
והם ממש כעת כבר כאן…
הללויה אמנון –
חבר יקר שלי עשית את הבלתי יאומן.
.
זה עבור הספר האחרון שבו אתה מספר
על דרכך הספרותית מאז היית צעיר…
עכשיו אתה שוב צעיר ואוהב חיים
Published: Jan 17, 2015
Latest Revision: Aug 3, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-26523
Copyright © 2015