שלום יואב

היום אתה יוצא למסלול שנועד להעביר אותך בבטחה את הגבול הדימיוני שבין עולם הילדות  לעולם הבגרות.

המסע שתעבור יוביל אותך להכרות עם הערכים המרכזיים שמאפיינים את משפחתך מזה 4 דורות.

תעבור ב 4 תחנות שונות בעיר הבירה שלנו אשר כבש בן דמותך התנ”כי יואב בן צרויה.  תכיר מעט את שורשיך הקרובים והרחוקים

 מאחלים לך הנאה

בהצלחה

עליתי לישראל בגיל שנתיים ממרוקו.

גרתי עם משפחתי ברובע היהודי בעיר העתיקה.

אחר כך עברנו לגור בגבעת שאול והיה לנו משק קטן.

גם בתקופת הצנע לא סבלנו ממחסור. אני אמא ל- 8 ילדים.

בבגרותי הייתי קונדיטורית.

בביתנו בגבעת שאול היה סליק קטן של ההגנה.

—-

אני אבא ל- 8 ילדים. עליתי לישראל בגיל 16 ממרוקו.

עבדתי בבניית בניין Y.M.C.A. בירושלים. הייתי קצין במשמר העם.

לפני קום המדינה התקיימו בביתנו  פגישות תיאום בין האצ”ל וההגנה.

נולדתי ב- 1910 למשפחת שטייגמן בכפר שנקרא ברודינה, בצפון רומניה.

אבא שלי היה יערן. הגעתי לישראל לבדי ב- 1930.

ב- 1935 נסעתי לבקר את משפחתי שברומניה וזו הפעם האחרונה שראיתי את הורי.

הורי ושתי אחיותי נרצחו בשואה. שניים מאחיי הגיעו גם הם לישראל.

התחתנתי ונולדו לי שני בנים. גרנו בתל אביב בתחילה ברחוב ריינס ואחר כך עברנו לגור בבלי.

עבדתי כמבשלת במסעדה ברידינג.

נהגתי לסרוג ולתפור לנכדי.

אני האח הבכור מבין שני בנים.

נולדתי וגדלתי בתל אביב. הייתי בתנועת השומר הצעיר ובצבא הייתי בנח”ל מוצנח. במילואים עברתי להנדסה ימית ובמלחמת יום כיפור נלחמנו בתעלת סואץ.

אחרי הצבא חשבתי לנוסע לארה”ב, אבל אז הכרתי אשה מקסימה והחלטתי להתחתן איתה, אז נשארנו בארץ.

לאחר הצבא עבדתי בהרבה עבודות: פקיד, עיתונאי, שחקן בהבימה, מורה למתמטיקה בתיכון.

לאחר שסיימתי את לימודי הכלכלה באוניברסיטה עבדתי בתחום המחשבים והייתי מנהל יחידת מחשב.

אני אבא ל- 3 בנות

שם משפחתי הלשטיין. אני אב לשתי בנות. נולדתי ב 1906 בריגה, היינו 7 אחים. עבדתי בבנק והכרתי את אשתי דרך חברה.

התחתנו ועלינו לישראל ב 1935.

חלק ממשפחתי נשאר בלטביה וחלקם נרצחו בשואה. בישראל גרנו בדירת גג דולפת באחד העם, אחר כך עברנו לרחוב קרמייה.

עבדתי באגד כמנהל חשבונות והתכוננתי להתחיל לימודי כלכלה. אבל אז, חליתי בדלקת ריאות ונפטרתי צעיר בגיל 35, הותרתי את אשתי עם שתי בנות קטנות

 עליתי עם משפחתי ב- 1950 ממצריים. עבדתי כמלצר  במלון המלך דוד ושם הכרתי את אשתי.

שנים מעטות לאחר שהגעתי לארץ, בהיותי במילואים באימון לקראת מבצע קדש נפצעתי מפליטת כדור.

לאחר השיקום התחתנתי ונולדו לנו 3 ילדים.

נהגתי להסתובב עם ווספה ברחובות ירושלים וכך גם הסעתי את משפחתי, כי לא היה לנו אוטו. גם לבני יש אופנוע.

חייתי בקהיר שבמצריים, שם היה לי בית גדול עם משרתת ומבשלת. אני מדבר 5 שפות והכל מכישרון.

ב- 1950 עליתי עם ארבעה מתוך ששת ילדי לישראל.

במצריים הייתי סוחר ובישראל חילקתי חלב.

כשהגענו לישראל ורצו לשלוח אותנו למעברה, לא הסכמתי ואמרתי שאני רוצה לגור רק בירושלים.

גרנו בשכונת מוסררה. נפטרתי בשיבה טובה בגיל 95.

אבי ברח מצבא הצאר ולכן לקח את משפחתו ונדד באירופה. במהלך הנדודים נולדו לו ילדים. אני נולדתי בפולין. ב 1921 בהיותי ילד עליתי עם משפחתי לישראל וגרנו בצריף קטן באזור דיזינגוף סנטר.  בתל אביב הכרתי את אשתי ונולדו לנו שני בנים. עבדתי כנגר. חלק מהרהיטים שבניתי והתמונות שהכנתי נמצאים עד היום בבית בני ונכדתי.

נולדתי בקרית יובל בירושלים. אני הצעיר מבין 3 ילדים. שמי האמצעי כשם סבי. אני רוכב על אופנוע כמו אבי. הייתי מדריך בנוער העובד. בצבא הייתי חובש קרבי. טיילתי 10 חודשים  באפריקה, שם הכרתי את אשתי ובהמשך נולדו לנו 3 בנים. מגיל צעיר היה לי כישרון טכני, למדתי אלקטרוניקה בתיכון ובאוניברסיטת בן גוריון הנדסת מכונות. הידע והיכולות הטכניות שלי עזרו לי בבניית הבית שלנו. אני אוהב ליצור דברים בעצמי ונהנה לבנות בעץ.

שם נעורי היה הרצנברג. נולדתי ב- 1906 בריגה, גדלתי כבת יחידה. היתה לי אחות שלא הכרתי, היא נפטרה עוד לפני שנולדתי. כשהייתי בת שנה וחצי אבי נפטר ובהיותי בת 16 אמי נפטרה. לאחר מכן, עברתי לגור עם דודתי. בגיל 24 התחתנתי. ב 1935 עלינו לישראל. 10 שנים הייתי נשואה, אך בעלי חלה בדלקת ריאות ונפטר. יש לנו שתי בנות ולאחר פטירתו יצאתי לעבוד ולטפל בילדים. גרנו בדירת שני חדרים בדמי מפתח ליד תיאטרון הבימה. בחדר אחד גרתי עם בנותי ואת החדר השני השכרתי למכרים וכך קיבלתי עוד כסף. כשנולדו נכדים טיפלתי בהם ועברתי לגור עם בתי הצעירה. נפטרתי בשיבה טובה בגיל 94.

אני הבת הצעירה מבין שתי בנות. נולדתי בתל אביב ב- 15/2/1940 כמה שבועות לפני טו בשבט. בדיוק נטעו חורשת עצים ליד ביתנו וכך נבחר שמי.

אמי עבדה קשה, כיוון שהיתה מפרנסת יחידה. אבי נפטר כשהייתי קטנה.

למדתי לנגן בפסנתר, אך מאחר שלא היה לנו כסף, בבית הייתי מתאמנת  על פסנתר מקרטון.

בצבא הייתי אלחוטנית ביחידת הדרוזים.

את בעלי הכרתי כשעבדתי במכון לפריון העבודה ולמדתי משפטים.

עבדתי כעורכת דין. יש לי 3 בנות. לנכד שלי יש צבע עיניים כחול כמו שלי.

נולדתי בעיר העתיקה בירושלים למשפחת אזולאי ב- 1934. אני הבת הצעירה מבין 8 ילדים. בהיותי בת 14 הייתי קשרית במלחמת השחרור ונפצעתי. כשבגרתי הייתי מלצרית במלון ושם הכרתי את בעלי. אני אמא ל- 3 ילדים. עבדתי כמבשלת ואחר כך כמטפלת במעון נעמ”ת.

אני אמא ל- 3 בנים. נולדתי בתל אביב וגדלתי ברמת השרון, הבת האמצעית מבין 3 בנות. הייתי מדריכה בצופים וכתחביב ניגנתי בחליל צד. בצבא הייתי משקית הוראה ואחרי הצבא הייתי מורה באולפן לעולים חדשים. נסעתי לטיול ארוך באפריקה, שם הכרתי את בעלי. גרנו בבאר שבע 6 שנים בזמן שלמדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה. מבאר שבע עברנו לגור בבלפוריה ולאחר כמה שנים עברנו להוד השרון.

שם משפחתי אפרימוב. עליתי לישראל מקווקז כילדה קטנה. במלחמת העולם הראשונה הטורקים גרשו אותי ואת משפחתי למצריים.

ב- 1950 עליתי עם משפחתי לישראל. אני אמא ל- 6 ילדים, אך לא כל ילדי עלו לישראל.

זמן קצר לפני העלייה לארץ בתי הבכורה נפטרה במצריים. בן אחר שלי התחתן עם נוצריה ועבר לגור באנגליה.

והנה כמה תמונות מבמסע המופלא שלך